|
האמונה בנביא מצד נבואתו ולא מצד מופת נביא שאמר לבטל מצווה - יומת ואנחנו בעניין זה עם משה רבנו כמו שני עדים שהעידו שראו שום דבר, שכל אחד מהם יודע בוודאי שהוא אמת מה שיעיד חברו ואמתות דברו, ואינם צריכים להביא על דבריהם ראיה בפני המון העם. וכן הדבר בנו אנחנו עדת ישראל, ידענו אמיתות משה רבנו לפי שראינוהו במעמד הר סיני בשעת הדיבור לא מפני המופת. אבל עשה כל מה שעשה מן המופתים לפי הצורך כמו שהתבאר מפסוקי התורה. ומפני שהעיקר הגדול הזה הוא נשכח, ואינם סומכים עליו רוב אומתנו, בשביל זה אין אנו מאמינים במופתים כמו שאנו מאמינים במשה רבנו, ולא בשווה ביניהם באמונה. ובשביל זה אמר שלמה ע"ה בלשון האומה שיר השירים ד' א' "מה תחזו בשולמית במחולת המחנים". אמר: אם תוכלו להעמיד לי כמו מעמד הר סיני. לפיכך אם יעמוד נביא מישראל או משאר האומות, ויקרא בני אדם לדתו של משה רבנו, ולא יוסיף ולא יגרע כמו ישעיהו וירמיהו וזולתם - נשאל ממנו מופת. אם יתן מופת, נאמין בו, ויהיה אצלנו במעלות הנביאים. ואם יחסר וייפול שום דבר מכל דבריו - ייהרג. ומה שאנו מאמינים בו בתיתו מופת, ואף על פי שאפשר שהוא מכחיש שהקדוש ב"ה צוונו על ידי משה, ואמר לנו כשיעידו שני עדים בשום דבר חתוך הדין על פי עדותם, ודון אותם לכף זכות והעמידם על חזקת כשרותם, ואף על פי שייתכן שיעידו באמת או שיעידו בשקר. וכן צוונו שאם יקום נביא ונתן אות או מופת, ונראה לפי דעתנו הפעולות כפי חיתוך דברו, ואף על פי שהדבר אפשר אם הוא אמת או שקר. ובאר לנו כמו כן שיש דברים שאינם מתקבלים מצד הנבואה, והם כל דבר שיבוא להכחיש נבואתו של משה רבנו ע"ה. וכבר בארנו העניין זה בתכלית הביאור בתחילת חיבורנו הגדול בפירוש המשנה, ומשם תלמד העיקרים האלה הגדולים שהם אדני התורה ועמודי האמונה. ומה שראוי לך לדעת, כי כאשר אין תוספות בתורת משה ולא גירעון בכתובים, כמו כן אין תוספות וגירעון בפירושה המקובל, והוא שקבלו החכמים איש מפי איש והיא תורה שבעל פה. |
|
חשבון הקץ של רס"ג גם את חשבון יציאת מצרים לא הבינו ואתה דן מקץ זה קל וחומר: ומה הקץ הזה שנודע זמנו והתבאר, לא ידעוהו, כל שכן הקץ הזה הארוך שפחדו הנביאים וחרדו מרוב אריכותו, עד שאמר הנביא על דרך התמה תהלים פ"ה וי"ו "הלעולם תאנף בנו תמשוך אפך לדר ודר". ואמר ישעיהו כשספר אריכות הגלות הזה ישעיה כ"ד כ"ב "ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו". ובאר לנו דניאל עומק ידיעת הקץ והיותו סתום ונעלם, ולפיכך מנעונו החכמים ז"ל מלחשוב הקצים לביאת משיח לפי שייכשלו בהם ההמון, ושמא יטעו בראותם שבאו הקצים ולא בא. וכן אמרו החכמים ז"ל תפח רוחם של מחשבי קצין, לפי שהם תקלה לעם. לפיכך התפללו עליהם חכמים שתפח דעתם וישחת חשבונם. ואנו דנים את רב סעדיה לכף זכות, ונאמר שמא מה שהביאו לעניין זה ואע"פ שהיה יודע שהתורה אסרה זה, לפי שהיו בני דורו בעלי סברות רבות נשחתות, וכמעט שתאבד תורת ה' לולי הוא, ע"ה, לפי שהוא גילה מן התורה מה שהיה נעלם וחזק ממנה מה שנדלדל, והודיעו בלשונו ובכתבו וקולמוסו, וראה בכלל מה שראה בדעתו לקבץ המון העם על דרך חשבון הקצים כדי לאמץ אותם ולהוסיף על תוחלתם. והוא התכוון בכל מעשיו לשם שמים, ואין לטעון עליו על שטעה בחשבנותיו כי כוונתו היה מה שאמרתי. אסטרולוגיה עם ישראל יקום כאשר הכל יצפו לכישלונו על זה העניין יהיה הדבר לימות המשיח מהרה יגלה. שכשיחשבו האומות שאומה זו לא יהיה לה לעולם ממשלה, ולא יגאלו מן השעבוד שהם בו, וכל החכמים כלם פה אחד בעצה זאת וגם הקוסמים בעלי הכחות, יפר הקב"ה מחשבותם וסברתם הנכחשת, ואז ייגלה המשיח. שכן אמר ישעיהו בביאור עניין זה ישעיה מ"ד כ"ה כ"ו "מפר אותות בדים וקוסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם". ניתוח אסטרולוגי ודחייתו החישובים האסטרונומיים מטרתם לכפור בתורה ובשביל הדעות האלו הזהירנו הבורא יתברך בתורה, ואמר שבהיותכם מכעיסים יבואו עליכם פורעניות עקב חטאתכם. אם תחשבו שאינם באים עליכם אלא דרך מקרה, ושאין סיבת הפורענות רוב נאצותכם, גם אני אוסיף עליכם מן המקרה ההוא ואכפול אותם עליכם. שכן כתוב בתוכחה ויקרא כ"ו כ"א "ואם תלכו עמי קרי וגו' והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי". ו"קרי" הוא הדבר שבא שלא בכוונה. והוא אומר אם תשימון פורענות דרך מקרה, אני אוסיף עליהם מן המקרה ההוא שבע על חטאתיכם. ביאת המשיח אינה תלויה בכוכבים אבל אתם אחינו, חזקו ואמצו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'. וכמו כן חזקו קצתכם לקצתכם, נטעו אמנה והאמינו בלבות הכל ביאת הגואל מהרה יגלה. חזקו ידים רפות וברכים כושלות ואמצו. ודעו שהקב"ה הודיענו על ידי ישעיהו מבשר ישראל, שמרב אריכות ימי הגלות והתחזקו יחשבו הרבה שהקב"ה עזבנו והסיר פני חסדו ממנו ח"ו בשביל זה. ואחר כך העיד על עצמו שלא יעזוב אותנו ולא ישכחנו, שכן אומר ישעיה מ"ט י"ד ט"ו "ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני". ואחר כך חזר ואמר "התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך". ועל ידי הנביא הראשון ע"ה הודיענו הקב"ה כדבר הזה שנאמר דברים ד' ל"א "כי אל רחום ה' אלקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם. ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה". ודבר זה, אחינו, סוד גדול מיסודי אמונת ישראל, והוא שאי אפשר שלא יעמוד מזרע שלמה איש שיקבץ נפוצותנו ויאסוף חרפתנו וגלותנו ויגלה הדת האמיתית, וישמיד כל מי שימרה דברו. כמו שהבטיחנו הקב"ה בתורתו במדבר כ"ד י"ז י"ח "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו וישראל עושה חיל". והעת שיגלה תהיה צרה גדולה על היהודים שנאמר דברים ל"ב ל"ו "כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב". ואז יגלהו הקב"ה וישלים מה שהבטיח ואמר. והנביא מתמיה על העת שיראה בה הגואל מלאכי ג' ב' "ומי מכלכל את יום בואו ומי העומד בהראותו". וזהו האמת שאנו מאמינים בזה העניין. מתי יבוא המשיח? חשבון הגאולה של רמב"ם ועל העניין הזה קבלנו, שזה שאמר בלעם במדבר כ"ג כ"ג "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת, ותחזור הנבואה לישראל. ואז יאמרו להם הנביאים "מה פעל אל". ונבואה זו נאמרה בשנת הארבעים לצאתם מארץ מצרים, ותמצא התחלת החשבון עד אותה העת אלפים ותפ"ח שנה, שהסימן "בתפ"ח גאולים". ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תתקע"ו ליצירה. ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת המשיח, שנאמר יואל ג' א' "ונבאו בניכם ובנותיכם" וגומר. זהו יותר אמתי מכל חשבון שנאמר בשום קץ. וזה שאמרנו שהוא אמיתי, אחר שהוזהרנו עליו ומנעונו תכלית המניעה לגלותו, שלא יהיה בעיני העם ברחוק, וכבר הודעתיך אותו וברוך היודע. אבל מה שאמרת ששעה זאת היא שעליה אמר ירמיה ע"ה ירמיה למ"ד ז' "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע", אין הדבר כן, שזה הכתוב רומז על מלחמות גוג ומגוג בהכרח, ותהיה אחר שיגלה המשיח לאחר זמן. אבל האות של שער גורן וזולתם שדומים להם, הם דברים חלשים מאוד ואינם מיוחסים בשם לחכמים ואינם מדבריהם. ויש מהם שהם משל וחידה ולא תסתכל לדבר בזה העניין. |
|
אבל מה שזכרת מעסק האיש שהוא אומר שהוא משיח בערי תימן, דע שלא תמהתי ממנו ולא מן המאמינים בו, לפי שהוא משוגע בלי ספק, ואין על החולה אשמה ופשע, אם לא יסובב הוא חוליו. וכן איני תמה מן המאמינים בו מקוצר רוחם, ושאינם יודעים מקום המשיח ומעלתו הגדולה שעלה בדעתם זה. אבל אני תמה ממך, שאתה מבני תורה, ועמדת על ספרי החכמים, האינך יודע אחי שהמשיח נביא גדול מאוד, וגדול מכל הנביאים מלבד משה רבנו ע"ה. ועוד האינך יודע שמי שאומר על עצמו שהוא נביא, שאם נמצאת נבואתו מוכחשת הוא חייב מיתה, לפי שסמך לעצמו המעלה הגדולה הזאת, כמו שיומת המתנבא בשם עבודה זרה. שכך כתוב דברים י"ח כ' "אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי" וגומר. ואיזה ראיה גדולה על היותו מכחש אלא שיסמוך עצמו בשם משיח. ויש תימה בדבריך, שאמרת שידוע בשלוה ויש אתו מקצת חכמה. התעלה על דעתך שבמדות האלו יהיה משיח. אבל חייבך לומר כל זה מפני שלא השגחת למעלת המשיח מה הוא ואיך תהיה עמידתו ובאיזה מקום יהיה ואיזה אות תהיה מיוחדת לו. אבל מעלתו תהיה יותר מעולה ממעלת הנביאים, ויותר נכבדת זולת משה רבנו ע"ה. וייחד אותו הבורא יתברך בדברים שלא ייחד משה רבנו ע"ה. שנאמר בו ישעיה י"א ג' "והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח. ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'. והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו". וקרא לו הקב"ה שש שמות, באמרו שם ט' ה' "כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום". וזה שקראו אל, על דרך ההפלגה, להודיע שגדולתו מעולה ממעלת כל אדם. איך ייראה המשיח? אבל איכות עמידת המשיח ובאיזה מקום יראה, בתחילה יראה בארץ ישראל, כי בארץ ישראל תהיה תחילת הראתו, שנאמר מלאכי ג' א' "ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות". אבל איכות עמידתו, דע שלא תדע עמידתו קודם היותה, עד שיאמר עליו שהוא בן פלוני וממשפחה פלונית. אבל יעמוד איש שלא נודע קודם היראותו, והאותות והמופתים שיראו על ידו הן הן הראיות על אמיתת יחוסו. שכן אמר הקב"ה כשספר לנו עניין זה. הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח. ואמר ישעיהו כמו כן, כשיראה מבלי שיודע לו אב ואם ומשפחה, "ויעל כיונק לפניו וכשרש" וגומר ישעיה נ"ג ב'. ואחר שיגלה בארץ הצבי, ויקבץ כל ישראל לירושלים ולשאר ארצות, אז תמשך האומה ותתפשט ממזרח מערב עד שיגיעו לכם אל ארץ תימן וליושבים אחריכם בארץ הודו. שכן כתוב ע"י ישעיהו שם י"ח ב' "השולח בים צירים ובכלי גומא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו" וגומר "אל מקום שם ה' צבאות הר ציון". אבל כלל מעלותיו, שיסופר בהם על ידי כל הנביאים ממשה רבנו תחילתם, עד מלאכי שהוא סופם, תוכל אתה ללקוט אותם מן הארבע ועשרים ספרים. אבל המידה המיוחדת לו היא בשעה שיגלה ייבהלו כל מלכי ארץ משמעו ויפחדו ותיבהל מלכותם, ויתנכלו איך לעמוד כנגדו בחרב או בזולתה, כלומר שלא יוכלו לטעון ולערער עליו ולא יוכלו להכחישו, אלא ייבהלו מן המופתים שיראו על ידו, וישימו ידם לפיהם, שכן אמר ישעיהו בעת שספר שישמעו המלאכים לו אמר נ"ב ט"ו "עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו". ואמר שימית כל מי שירצה להמיתו בדברו, ולא יוכל להימלט ולהינצל ממנו. שכן אמר שם י"א ד' "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". אבל הסתלק החירום והמלחמה ממזרח שמש וממערבה, אין זה בתחילת היגלותו אלא אחר מלחמות גוג ומגוג, כמו שבאר יחזקאל ע"ה. ואיני רואה שזה שעמד בארצכם יש בו מכל אלו. משיח תימן אינו משיח וסוף דבר, שזה האיש אילו היה אומר מה הוא אומר בזדון ובקלות, היה מחויב אצלי מיתה, אבל מה שהוא קרוב לדעתי, והוא האמת, שהשתטה ונפסד ציורו ורעיונו. והנני מראה לכם עצה טובה לכם ולו, והוא שיהיה חבוש ימים עד שיתפרסם אצל הגויים, כלומר שהוא נפסד בציורו ורעיונו ואבוד שכלו, ותודיעו הדבר ותפרסמו אותו בעולם, ואחרי כן תתירוהו ותצילו עצמו בתחילה. לפי שכשישמעו הגויים עליו שטען על עצמו שהוא משיח אחר שעשיתם בו המעשה הזה יהיו מלעיבים בו כמו שדנים לאיש משוגע ומשתטה כמותו, ותצילו נפשכם מרעתם של גויים. ואם תתרשלו בדבר זה עד שיתפרסם לגויים תמיתו אותו וח"ו שלא יסבב עליכם רגז. על גלות ישראל בין הישמעאלים ועוד דניאל לא ספר קטנותו ודלדולנו אלא במלכות ישמעאל שתיכנע במהרה, שכן אמר דניאל יא "ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמס". ואנחנו בעודנו סובלים שעבודם וכזביהם ושיקרותם למעלה מיכולתנו, אין ביכולת האדם כוח לסבול. ויהי כמו שאמר דוד ע"ה תהלים ל"ח י"ד "ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו". וכמו שהוכיחונו רבותינו לשאת כזבי ישמעאל ושקרו לשתוק ממנו. וסמכו זה לפסוק שכתוב בשם בניו "ומשמע ודומה ומשא" - שמע דום ושא. וכבר הסכמנו כולנו, גדולים וקטנים, לסבול שעבודם, שכן אמר ישעיהו ע"ה ישעיה ג' וי"ו "גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי מכלימות ורוק". ועם כל זה לא נוכל להינצל מרוב רעתם ופחזותם בכל זמן. וכל זמן שאנו רודפים שלומם הם רודפים אחרינו בחרום ובמלחמה כמו שאמר דוד המלך ע"ה תהלים ק"כ ז' "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה". כל שכן אם נעורר עלינו ונקרא במלכות בדברים בטלים ושקר, הלא נסכן בנפשותינו ונבוא לידי מיתה. |
|
ויש עליכם לדעת כי בתחילת מלכות ישמעאל עמד איש בעבר הנהר ואמר שהוא משיח, ויצא בכלל עשרת אלפים מישראל והייתה האות שלו שלן מצורע והשכים בריא, ולא נשלם עסקו ולא עמדה עצתו וחזר. ונשאר ישראל אחריו בערי אספהן בעצם הגלות, והתחדשו עליהם בגללו צרות. וכמו כן עמד איש אחד במערב במדינת פאס, היום מ"ה שנה, ואמר שהוא מבשר ושלוחו של משיח, ואמר שבאותה שנה יגלה, ולא יצא דברו לאור, והתחדשו לישראל בגללו צרות. והודיעני הדבר הזה מי שהיה מצוי בכל. וקודם זה כמו עשר שנים עמד בארצות ספרד במדינות קרטבה איש אחד, ואמר שהוא משיח, וכמעט קט הייתה כליה על שונאיהם של ישראל בגללו. וקודם זה כמו למ"ד שנה עמד אחד בצרפת, ואמר שהוא משיח, ועשה אותות לפי סברתם, והרגוהו הצרפתים והרגו עמו כלל מקהילות הקודש. ואלה הדברים שקדמה הבטחתם ע"י הנביאים שהודיעונו כמו שאמרתי לכם. שבקרוב לימות המשיח האמיתי ירבו הטוענים והחושבים שכל אחד מהם משיח, ולא תעמד טענתם ולא תתאמת, ויאבדו הם ויאבדו עמהם רבים. שלוש השבועות ושלום עליך ידידנו יקירנו בעל החכמות אוסף התבונות ועל כל התלמידים אחינו ועל כל עם הארץ שלום באור וזרח ורב שלם עד בלי ירח אמן סלה. ואנה בבקשה ממך שתשלח העתקת האיגרת הזאת לכל קהל וקהל, לחכמים ולזולתם, לחזק אמונתם ולהעמיד רגלם לבל תמעד. ותקרא אותה על הקהל ועל היהודים כדי שתהיה ממצדיקי הרבים אחר שתזהר ותשמר תכלית ההזהרה והשמירה משום רשע שלא יפרסם ולא יגלה הדבר לאומות הישמעאלים, שמא יתחדש דבר שיצילנו השם ברחמיו ממנו. ואף על פי שכתבתי אותו, הייתי מתיירא מזה הרבה מאוד, אבל ראיתי שהצדקת הרבים דבר שאין ראוי לפחד עליו מן הסכנה. ואף בכל זה ששגרתי אותו לכם, סוד ה' אל יראיו, וכבר הבטיחונו החכמים שקבלו מן הנביא עליו השלום, ואמרו "שלוחי מצוה אינן ניזוקין", ואין לנו מצוה גדולה מזו. ושלום על כל ישראל אמן. נשלם אגרת מני אנא משה ב"ר מיימון הדיין ב"ר יוסף החכם ב"ר יצחק הרב ב"ר עובדיה הדיין ז"ל. |
| חזרה לתחילת המאמר |
|---|
