|
פרישות בהנאות פרישות בדינים פרישות במנהגים |
|
חלקי הפרישות הראשיים שלושה. כי הנה יש: |
פרישות בהנאות,
פרישות בדינים, פרישות במנהגים. |
|
[פרישות בהנאות] [פרישות בדינים] וכבר בארו לנו חז"ל (חולין ל"ז) מאמר יחזקאל: |
"הנה נפשי לא מטומאה, ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה, ולא בא בפי בשר פגול" (יחזקאל ד') -
"שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם, ולא אכלתי מבשר כוס כוס. והנה כל זה מותר הוא מן הדין ודאי, אלא יהו דאחמיר אנפשיה. |
|
וכבר זכרתי למעלה שאין ללימוד ממה שהותר על כל ישראל, לפרושים שיש להם להרחיק מן הכעור ומן הדומה לו ומן הדומה לדומה. וכן אמר מר עוקבא (שם ק"ה): |
"אנא בהאי מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא,
דאילו אבא כד אכיל בישרא האידנא, לא הווה אכיל גבינה עד למחר כי השתא, ואנא בהאי סעודתא לא אכילנא, בסעודתא אחריתי אכילנא", |
|
ובוודאי שאין פסק ההלכה כמו שהיה אביו עושה, שאם לא כן לא היה מר עוקבא עושה נגד זה, אלא שאביו מחמיר היה בפרישותו ולכך היה מר עוקבא קורא עצמו לא בר חמרא, לפי שלא היה פרוש כל כך כמוהו. [פרישות במנהגים] |
"לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות".
|
|
וכן אמרו (מכות י'): |
"חרב על הבדים ונואלו" (ירמיה נ) -
"חרב על שונאיהם של תלמידי חכמים, שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה". |
|
אלא יתחבר האדם עם הטובים זמן מה שמצטרך לו ללימודו או לפרנסתו, ויתבודד אחר כך להידבק באלוקיו ולהשיג דרכי היושר והעבודה האמיתית. ובכלל זה למעט בדיבורו ולהיזהר מן השיחה בטלה, ושלא להסתכל חוץ מארבעה אמותיו, וכל כיוצא בזה מן העניינים שהאדם מרגיל את עצמו בהם עד שנשארים לו בטבע אל תנועותיו. והנה שלושת החלקים האלה, אף על פי שאמרתים לך בכללים קצרים, הנך רואה שהם כוללים פעולות רבות מפעולות האדם. וכבר אמרתי לך שהפרטים אי אפשר לימסר כי אם לשיקול הדעת, להיישיר אותם על יושר הכלל ואמיתו. |
