|
השגחה - גורמת ליראה היסח דעת - מבטלת יראה |
|
אך דרך קניית היראה הזאת הוא ההתבונן על שני עניינים אמיתיים. [השגחה - גורמת ליראה] הוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו'): "מלא כל הארץ כבודו", ואומר (ירמיה כ"ג): "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא", ואומר (תהילים קט"ו): "מי כה' אלוהינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ", ואומר (שם קל"ח): "כי רם ה' ושפל ראה וגבוה ממרחק יידע". וכיון שיתברר לו שבכל מקום שהוא, הוא עומד לפני שכינתו יתברך, אז מאליה תבוא בו היראה והפחד פן ייכשל במעשיו שלא יהיו כראוי לפי רוממות כבודו. והוא מה שאמרו (אבות פ"ד): |
"דע מה למעלה ממך, עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים".
|
|
כי כיון שהשגחת הקדוש ברוך הוא על כל דבר, והוא רואה הכל ושומע הכל, וודאי שכל המעשים יהיו עושים רשם וכולם נכתבים בספר אם לזכות או לחובה.
ואמנם הדבר הזה אינו מצטייר היטב בשכל האדם, אלא על ידי התמדת ההתבוננות וההסתכלות הגדול, כי כיון שהדבר רחוק מחושינו לא יציירהו השכל אלא אחר רוב העיון וההשקפה, וגם אחר שיציירהו יסור הציור ממנו בנקל אם לא יתמיד עליו הרבה. [היסח דעת - מבטלת יראה] והוא מה שהיה דוד המלך מתפלל ואומר (תהילים פ"ו): "הורני ה' דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך". |
