כצום וקום בלילות;
והנחת אכילת הבשר ושתיית היין,
והרחקת הנשים;
ולבוש הצמר והשער;
ושכון בהרים והתבודד במדברות -

מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם, כי כולם מנאפים, עצרת בוגדים (ירמיהו ט', א').

ואין להמשילם אלא לאיש בער במלאכת הרפואה, ראה הבקיאים שברופאים, שהשקו חולים נוטים למות את שומן החמדל והאשקומוניא ואהל (=סמי שלשול חריפים) וכיוצא בהם, והפסיקו מהם המזון, נתרפאו הללו מחוליים וניצלו ממוות הצלה רבה.
ואמר אותו סכל: אחר שהדברים האלה מרפאים החולי, מכל שכן שיעמידו הבריא על בריאותו או יוסיפו עליה. והתחיל לוקח אותם. ומתנהג כהנהגת החולים.
סופו של זה שיחלה בלא ספק.

תורת ה' תמימה, משיבת נפש,
עדות ה' נאמנה מחכימת פתי (תהלים י"ט, ח')

וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (במדבר ו', י"א).

"וכי על איזה נפש חטא זה? אלא שצער עצמו מן היין. והלוא דברים קל וחומר: ומה זה שלא צער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר ודבר, על אחת כמה וכמה".

האבכה בחודש החמישי, הינזר כאשר עשיתי זה כמה שנים?

כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה, הצום צמתוני אני?
וכי תאכלו וכי תשתו, הלא אתם האוכלים ואתם השותים (זכריה ז', ג-ז),

כה אמר ה' צבאות לאמור:
משפט אמת שפוטו,
וחסד ורחמים עשו איש את אחיו,
ואלמנה ויתום, גר ועני אל תעשוקו,
ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם (שם ז', ט').

כה אמר ה' צבאות:
צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי
יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים.
והאמת והשלום אהבו (שם ח', י"ט).

לא תקום ולא תטור (ויקרא י"ט, י"ח);
עזוב תעזוב (שמות כ"ג, ה');
הקם תקים עמו (דברים כ"ב, ד'),

וכן השב תשיבם (דברים כ"ב, א')

וכן: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (ויקרא י"ט, ל"ב),
כבד את אביך ואת אמך (שמות כ', י"ב).
לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל (דברים י"ז, י"א),

הוכח תוכיח את עמיתך (ויקרא י"ט, י"ז);
לא תגורו מפני איש" (דברים א', י"ז),

"אמר רב אידי בשם ר' יצחק:
לא דיך מה שאסרה לך התורה,
אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים" (ירושלמי נדרים פרק ט', הלכה א').

קשה ורחוק למצוא מי שהוא מוכן בטבע למעלות כולן,
בין מידותיות ובין דיבוריות.

הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה (איוב ד', י"ג);
ומה יצדק אנוש עם אל ומה יזכה ילוד אשה (שם כ"ה, ד').

כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז', כ').

יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל (במדבר כ', י"ב);
על אשר מריתם את פי למי מריבה (שם, כ"ד);
על אשר לא קדשתם אותי (דברים ל"ב, נ"א).

"ודאי אין הוא, עליו השלום, מאלה שיש להם פחיתות מידה! ולולא ידע שהאלוהים התאנף בנו על דרישת המים, ושאנחנו הכעסנוהו, יתברך, לא היה מתרגז".

כל השם אורחותיו, זוכה ורואה בישועתו של הקדוש ברוך הוא,
שנאמר: ושם דרך אראנו בישע אלוהים (תהלים ג', כ"ג).
אל תקרי "ושם" [מלשון לשים] אלא "ושם [ש' ימנית, לשון שומא]". (מועד קטן ה,א)