|
תוכן הפרק:
[תורה רוחנית לאדם הגשמי] [האדם הוא כלי מוכן לקבל כבוד ה'] [משה בדרגת אברהם] |
|
[תורה רוחנית לאדם הגשמי] ותשובה על זה אמרו בפרק רבי עקיבא (שבת פ"ח ב) |
אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום,
אמרו המלאכים: מה לילוד אישה בינינו? אמר להם: לקבל תורה בא. אמרו לו: חמדה גנוזה יש לך שגנוזה קודם ששת ימי בראשית תתקע"ד דורות, אתה מבקשה לתת לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו. תנה הודך על השמים. אמר הקדוש ברוך הוא למשה: חזור להם תשובה. אמר לו: מתיירא אני שלא ישרפוני בהבל פיהם. אמר לו: אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה, שנאמר: מאחז פני כסא פרשז עליו עננו. ואמר רבי תנחום: מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו. אמר לפניו: ריבונו של עולם תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה? "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". אמר להם: למצרים ירדתם? לפרעה נשתעבדתם? תורה למה לכם?! שוב מה כתיב בה: "לא יהיה לך אלוהים אחרים", בין עכו"ם אתם שרויים שעובדים עבודה זרה. שוב מה כתיב בה: "זכור את יום השבת" מלאכה אתם עושים שאתם צריכים שבת? שוב מה כתיב בה: "לא תשא" משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה: "כבד את אביך ואת אמך" אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה: "לא תרצח" "לא תגנוב" קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו. שנאמר: ה' אדונינו מה אדיר שמך וגו' ואלו תנה הודך על השמים לא כתיב, מיד כל אחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר אחד. שנאמר: עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, בשביל שקראוך אדם לקחת מתנות. ואף מלאך המוות מסר לו דבר, שנאמר: וייתן הקטרת ויכפר על העם ויעמוד בין המתים ובין החיים. ואי לאו דאמר ליה, מנא ידע. |
|
עד כאן.
במאמר הזה בא לבאר תשובה לשאלה הראשונה, כי אי אפשר שלא היה למשה הכנה ובחינה שהיה מתעלה בין העליונים, ועל ידי זה היה מקבל התורה. ודבר זה נתבאר כבר, כי היה משה כמו אמצעי בין העליונים והתחתונים, והיה משה מתעלה על העליונים עד שהיה ראוי לקבל התורה שהיא מתייחסת אל העליונים. ומפני כי משה היה ילוד אישה, ואין לילוד אישה שיתוף עם העליונים ומדרגתם, שאין שייך בהם ילוד אישה - רצה לומר בעל חומר שזה נקרא ילוד אישה והמה נבדלים - ולכך אמרו מה לילוד אישה בינינו. והשיב להם לקבל תורה. וראוי מצד קבלת התורה שיהיה נכנס במדרגת עליונים. ואז אמרו חמדה גנוזה קודם ששת ימי בראשית כו', פירוש שכל הדברים הטבעיים נבראים בששת ימי בראשית, והתורה שהיא שכל גמור ומעלתה ומדרגתה על הטבע, ולפיכך היא מסודרת מן השם יתברך בסדר קודם העולם הטבעי, ומה שאמרו תתקע"ד דורות דווקא קודם שנברא העולם, דבר זה מבואר בחיבור באר הגולה ואין כאן מקומו. סוף סוף כמו שהתורה שכל גמור רחוקה היא מן הטבע עד שהיא בסדר קודם העולם, אין ראוי לתת אותה לבשר ודם שהוא טבעי. מה אנוש כי תזכרנו וגו' רצה לומר כי יש באדם שני דברים: הגוף והנפש. ואמר: מה אנוש - נגד הנפש ובן אדם - נגד הגוף שהוא אדמה. ולשון זכירה אמר אצל הנפש, כי סתם זכירה היא לטובה: ויזכור אלוהים את רחל, כלומר אף אם יש בו נפש, אין חשיבות הנפש שיהיה נזכר לפני השם יתברך לטובה להטיב לו. והפקידה היא שאין האדם מצד גופו שהוא שפל ופחות ראוי שיהיה נפקד לרעה כמו שאר בעל חי. תנה הודך על השמים וגו'. פירוש כי העליונים משיגים שיש סדר מסודר מן ה', ומפני מדרגת ומעלת המלאכים, ראוי שיהיה כל חשיבות וכל מעלה בעליונים כמו שהם חשובים במדרגתם. ואמר הקדוש ברוך הוא למשה החזר להם תשובה. כל הדברים אשר נאמרו כאן מה שאמר הקדוש ברוך הוא ושאלת המלאכים ותשובת משה אינו ויכוח דברים, רק מה שמתחייב מן השם יתברך נקרא שכך אמר השם יתברך, ומה שמתחייב מן המלאכים נקרא שכך אמרו המלאכים, ומה שמתחייב מצד משה נקרא שכך אמר משה. ומפני כי מן הסדר אשר השם יתברך סידר הכל באמת יסולק כל שאלה אשר יש לשאול עליו, לפיכך אמר שהקדוש ברוך הוא שהוא מסדר הכל ונותן סדר לנמצאים וסדר את משה שיקבל את התורה והוא מן התחתונים, בסדר הזה עצמו מסלק השם יתברך מאתו כל דבר שאלה. ולכך אמר כי הקדוש ברוך הוא אמר למשה שיסלק מאתו מה שיתחייב מן מדרגת המלאכים, לומר תנה הודך על השמים שהוא מן הסדר שסדר השם יתברך שעל ידו תינתן התורה. ואמר משה מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם, כי הבל פיהם הוא הדבר המתחייב מן הנבדל. כי ההבל יוצא מן הפה. ולכך אמר משה מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל פיהם, ורצה לומר כי אחר שמצד הנבדל מתחייב שתהיה התורה בעליונים שאליהם ראוי כל מעלה, ואף כי מצד משה מתחייב הפך זה שתהיה התורה בתחתונים, הלא הנבדל מבטל הדבר הגשמי. וזהו מה שאמר שמא ישרפוני בהבל פיהם, שהאדם אינו נחשב לכלום נגד העליונים, שאם היה לו מדרגה מיוחדת אל משה בין העליונים, לא שייך לומר שמא ישרפוני בהבל פיהם, כי אחר שיש לאדם מקום מיוחד לעצמו, מורה זה על חשיבות מיוחד שיש לו, ולמה ישרפו אותו בהבל פיהם, כאלו היה משה בטל אצלם. אבל כאשר יש לו מקום מיוחד מורה על מעלה מיוחדת, כי נזכר שם מקום על המעלה בכל מקום, ולפיכך אמר הקדוש ברוך הוא אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה. רצה לומר, כי יש לאדם מדרגה בין העליונים מיוחדת לעצמו, ובפרט בכסא הכבוד. שכשם שהמלאכים הם סובבים כסא כבודו יתברך לשרת לפני השם יתברך אשר הוא יושב על הכסא, כך יש לאדם מקום תחת כסא הכבוד בעצמו. ודבר זה מבואר מאוד ממה שכתוב (יחזקאל א') ועל הכסא דמות כמראה אדם וגו', ולכך שייך אל הכסא עצמו דמות אדם וישראל בפרט שנקראו אדם, שנאמר: (שם ל"ד) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויים אדם וכו'. ומפני כך מדרגת האדם תחת הכסא, ומדרגה הזאת היא למעלה מן המלאכים, כי המלאכים הם סובבים את כסא כבודו, ובזה הם נבדלים מן השם יתברך. אבל האדם מצד אשר נברא בצלם אלוהים מה שאין למלאכים, הוא תחת כסא הכבוד, שנאמר עליו ועל הכסא דמות כמראה אדם וגו'. ולכך שייך אל הכסא עצמו דמות אדם, וישראל בפרט שנקראו אדם, שנאמר: (שם ל"ד) ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם. אתם קרויים אדם וכו'. ומפני כך מדרגת האדם תחת הכסא, ומדרגה הזאת היא למעלה מן המלאכים, כי המלאכים הם סובבים את כסא כבודו ובזה הם נבדלים מן השם יתברך, אבל האדם מצד אשר נברא בצלם אלוהים מה שאין למלאכים, הוא תחת כסא הכבוד שנאמר עליו ועל הכסא דמות כמראה אדם ואלו דברים ברורים מאד. וכאשר האדם בעל חומר, אז החומר מפסיק בינו ובין הכסא, אבל מדרגת משה, כאשר בא לקבל התורה והיה מסולק מאתו הגשמות היה מגיע עד שאוחז בכסא, לכך היה למשה מעלה מיוחדת ולא שייך לומר שמא ישרפוני בהבל פיהם. ובפרק אין דורשין (חגיגה י"ב ב) אמרו, כי נשמתן של צדיקים הם תחת כסא כבודו הנשמות שעתיד לבראות ושנבראו, שאחר מותם עוד שם שבים כי מקומם למעלה תחת כסא הכבוד. ולכך אמר אחוז בכסא כבודי, שכאשר היה לו מקום מיוחד אז היה אפשר לו התשובה, כי אין שייך תשובה רק כאשר יש לאדם גם כן מדרגה בין העליונים, כי אין אדם יכול לדון עם שתקיף ממנו. ולכך אמר אחוז בכסא כבודי וכו' וזהו מקומו המיוחד לו בעליונים, וכל אחד יש לו מדרגה בפני עצמו ושייך מאתו התשובה והבן זה. ומה שאמר שפירש זיו שכינתו ועננו עליו, רצה לומר כי כאשר היה דבק במדרגתו בכסא הכבוד בין העליונים, אז בא מן אשר יושב על כסא הזיו וענן למשה שמדרגתו היה דבק בכסא. ופירוש הזיו אל הנפש ששייך אליו זיו והוד, וענן הוא שייך לגוף שהוא כמו ענן כלה, ורצה לומר שזהו מדרגת האדם ומעלתו יותר מן העליונים, שאין לו בעצמו המדרגה העליונה, אבל הוא מיוחד לקבל וזורח עליו כבוד השם יתברך, ואילו העליונים כולם יש להם מדרגה עליונה בעצמם, אבל אינם מקבלים כבוד ה', כמו שהאדם דבק בו כבוד ה', ודבר זה עצמו הוא תשובה מה שראויה התורה אל האדם דווקא ולא אל המלאכים כמו שנתבאר. [האדם הוא כלי מוכן לקבל כבוד ה'] ואל יקשה לך וכי סדר של אדם ראוי שיהיה מסודר קודם שנברא העולם. כי כבר אמרנו כי זה מצד כי האדם נברא בצלם אלוהים, ומצד זה יש לאדם מעלה עליונה. והרי המצוות שבתורה הם רמ"ח כנגד אבריו שהוא צלמו של אדם. ולפיכך משה אמר מה כתיב בתורה וכו', כלומר כי הסדר של התורה עם מדרגתה שהיא קודם העולם, אי אפשר רק על ידי האדם, שהתורה סדרה לפי אנושית שלו. וזה כי כמו האדם אשר יש לו המעלה העליונה שהוא נברא בצלם אלוהים, והצלם הזה מקבל אותו גוף הגשמי, וכך התורה בעצמה עם מעלתה העליונה על כל, הרי היא נתלית ועומדת בדברים הגשמיים, הם המצוות המעשיות. וכמו שאין למלאכים הצלם האלוהי שיש לאדם, כי הצלם הזה לפי מעלתו העליונה צריך אליו נושא, והוא גוף האדם שהוא נושא לצלם הזה, והמלאכים שאין להם נושא מקבל רק האדם שיש לו בגוף יש לו נושא מקבל, לכך הוא מקבל הצלם הזה. וכן התורה לפי מעלת השכל הזה צריך לזה נושא גשמי הוא האדם, כי מפני שהמצוות כל כך הם שכליים אין עומדים בעצמם רק צריך שיהיה להם מקבל גשמי, כמו שהוא בצלם אלוהים שבו נברא האדם שלא נתן למלאכי השרת למעלת ודקות הצלם הזה צריך אליו נושא מקבל. ודבר זה עוד יתבאר בראיות ברורות והוא דבר עמוק מאד. וזה שאמר למשה החזר להם תשובה, כי משה שכבר הוא אצל בשר ודם, דבר זה הוא תשובה למלאכים. וזה כמו שכתבתי כי סדר השם יתברך ממנו הוא התשובה למלאכים לכך הודו וכו'. ואמר שכולם נעשים אוהבים אליו. וביאור זה, כי לפי מדרגת משה שהיה תחת כסא הכבוד, וזה בשביל שהוא אדם ובשביל כך ראוי אל התורה, נעשו כולם אוהבים אליו, כי הכל מתחבר אל המדרגה הזאת. לזה אמר שכל אחד ואחד מסר לו דבר, כי כולם הם מתחברים למדרגת משה, וכל אשר מתחבר עם אחד הרי אותו אחר מקבל הימנו כיון שיש להם חיבור ביחד. ולמדרגת המלאכים אשר מדרגתם שסובבים הכסא ומדרגת משה תחת הכסא, הרי מדרגת משה אמצעי ביניהם, והאמצעי יש בו כוח הכל ומקבל מן הכל, בעבור שהוא תוך הכל ומתחבר הכל אליו. ולכך כל אחד מסר לו דבר. ואף מלאך המוות שהוא מתנגד אל המציאות לא היה מתנגד אל מדרגת משה, שהכל מתחבר אל האמצעי, ואין לאמצעי שום התנגדות כלל. ודבר זה ידוע, כי לכל דבר יש התנגדות חוץ מן האמצעי, והכל מתחברים עם הנקודה האמצעית, ויש לך להבין אלו הדברים הגדולים. וגם בשביל התורה שהיא שייכת למשה דווקא, והתורה הוא סדר כל הנמצאים כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה פ"א) שהיה מביט בתורה וברא העולם, וכמו שהתבאר זה פעמים הרבה, ולפיכך כל המלאכים יש להם חיבור אל משה מצד התורה שהיא סדר כל הנמצאים, ומצד אותו חיבור וצירוף מסר מדבר שיש לכל אחד ואחד למשה, כמו כל שני דברים אשר הם מתחברים ומצטרפים מגיע מצד החיבור והצירוף דבר משלו אל אשר מתחבר ומצטרף אליו, ואף מלאך המוות מסר לו דבר, כי אף המלאך המוות יש לו חיבור וצירוף אל התורה, מפני שהכל מסודר מן התורה, אף המלאך המוות שהוא העדר הנמצאים מכל מקום הוא מסודר מן התורה שהיא סדר העולם, והבן הדברים האלו. וקאמר בשביל שקראוהו אדם כל אחד מסר לו דבר. וזה מפני כי יש לאדם צד בחינה שאין לאדם שיתוף עם המלאכים, שהוא אדם בעל חומר, וכנגד זה יש למלאכים צד חיבור גמור אל האדם עד שכל אחד מסר לו דבר אחד, שאם לא כן, לא היה כאן חיבור, שהרי מצד שהאדם הוא בעל חומר הוא נבדל מן המלאכים, והרי מה שמקומו תחת כסא הכבוד בין העליונים, דבר זה מורה על חיבור. ולכך כנגד זה שקראו אותו אדם מסר לו כל אחד ואחד דבר זה, וזה מורה על חיבור. והבן זה. [משה בדרגת אברהם] |
כשעלה משה למרום בקשו מלאכים לדחותו,
מה עשה הקדוש ברוך הוא? צר קלסתר פניו של משה כדמות אברהם, אמר להם: וכי אין אתם מתביישים? וכי לא זה הוא שאתם אכלתם בביתו, שנאמר: (תהילים ס') עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, בשביל אותו שנקרא אדם, שנאמר: האדם הגדול בענקים. |
|
עד כאן.
ביארו שהבדל והפרש יש בין עליונים לתחתונים ולא היה ראוי שיבוא האדם במחיצת עליונים, וכאשר קבל משה התורה אי אפשר שלא בא למחיצת המלאכים כמו שהתבאר, אבל יש צדיקים, והם נוטים אל המלאכים, ומצד הזה בא במחיצת העליונים. כי העליונים הם הטוב ורחוקים מן הרע, ומידת אברהם שהיה גומל חסד היה בו ביותר מידת הטוב. וזה שאמר שעשה קלסתר פניו כדמות אברהם, כי למי שיש בו מידה זאת, יש לו פנים מיוחדים, והוא פני הטוב, הפך מי שיש בו הרע, ניכר הרע בפניו גם כן. דכתיב: (שמואל א' א') ופניה לא היו לה עוד, ונאמר (בראשית מ') מדוע פניכם רעים. ולכך מי שיש בו מידת הטוב הוא הפך זה שפניו טובים, ולכך אמר שנעשה פניו כדמות פניו של אברהם, שהיה מידתו הטוב, והיו לו פנים מיוחדים בטוב, וכך היה למשה. וזה שאמר וכי לא אתם מתביישים, לא זה הוא שירדתם לביתו ואכלתם אצלו, כי בשביל גודל מדרגת הטוב שהיה באברהם כדוגמתם עד שהמלאכים באו לביתו והיו נמשכים אחר מדרגת אברהם, ולכך אמר כי משה נתלבש עתה במידת אברהם אביו ויש לבן כוח אביו כאשר היה צריך לו משה, ומזה הצד היה בא משה במחיצת המלאכים: ומה שאמר כי אברהם נקרא אדם, מפני כי היה לאברהם עניין מלאך והיה עם זה בצורת אדם לכך נקרא אברהם אדם, והוא גם כן התחלת האדם כי ישראל נקראו אדם כמו שהתבאר, ואברהם היה התחלת ישראל. והבן הדברים האלו מאוד איך בארו תשובת השאלה אשר אמרנו כי באיזה צד ובחינה ראויה התורה אל התחתונים הוא האדם, ולפי מה שהיו חושבים כי אין ראוי לאדם התורה שהיא שכל עליון. והדבר הזה הוא הפך זה, כי התורה שהיא שכל עליון צריך שיהיה לה נושא גשמי, וכמו שהוא עניין צלם אלוהים שנמצא באדם שאינו למלאכים והוא לאדם, כי צריך אל צלם הזה מקבל גשמי. וכמו שהצלם צריך שיהיה לו מקבל גשמי, כך צריך לכל דבר שהוא עליון לגמרי מקבל שהוא גשמי. והבן הדברים האלו ואין להאריך בזה יותר כי אלו דברים עמוקים מאד, ועוד יתבאר בפרק שאחר זה: |
