פרק כח



תוכן הפרק:
[נשים נצטוו תחילה]
[בית יעקב - אלו סנהדרין]
[מה גורם לחיבור בין ה' לישראל?]
    [רבי אליעזר: ברית שבת]
    [רבי עקיבא: ברית מילה]

[התורה - חיבור ישראל וה']
כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל.
במדרש (שמות רבה פ' כ"ח)
כה תאמר לבית יעקב - אלו הנשים.
אמור להן ראשי דברים
ותגיד לבני ישראל - אלו האנשים.
אמור להם דקדוקי דברים שהם יכולים לשמוע.
ולמה לנשים תחילה? שהם מזרזות במצוות.
דבר אחר: שהם מנהיגים את בניהם לתלמוד תורה.
אמר ר' תחליפא דמן קסרין:
אמר הקדוש ברוך:
כשבראתי העולם, לא ציוויתי אלא לאדם הראשון,
ואחר כך נצטווה חוה, ועברה וקלקלה את העולם,
עכשיו אם איני קורא לנשים תחילה, הן מבטלות התורה,
לכך כה תאמר לבית יעקב.
ור' יוחנן אמר:
לבית יעקב - אלו סנהדרין
שנאמר: בית יעקב לכו ונלכה וגו'.
עד כאן.

[נשים נצטוו תחילה]
ביאור מדרש זה, שהשם יתברך היה נוהג עם כל אחד ואחד כפי הראוי. ולפיכך הנשים שנקראו בית בכל מקום כתיב תאמר, שהוא לשון רכה, שלא יאמר להם דקדוקי דברים.
אבל לאנשים יאמר דקדוקיהן, וזהו אמירה שלמה, ולכך כתיב ותגיד ביו"ד, רצה לומר אמירה שלמה, ולנשים תחילה מפני שהם ראשון לקבל יותר מן האנשים, כי הקרוב אל החומר הוא מקבל, כאשר ידוע כי החומר מוכן לקבלה, וכמו שביארנו כמה פעמים.

והנשים הם חומריים ביותר, ולכך הם מוכנים אל הקבלה. ובשביל זה סדר העניין נותן, כי אשר הוא ממהר לקבל הוא יותר קודם ממי שהוא מאחר. לכך הקדים הנשים תחילה. וזה שאמר שהם מזרזות במצוות, דהיינו שמקבלים המצוות עליהן.

דבר אחר: בשביל שהנשים הם התחלה לתורה. ועם שאינן בני תורה, הם התחלה לתורה, שהם מוליכין את בניהן לתורה.

והרמז בזה כי האישה הכנה לתורה, כי האישה נותנת לבן החומר. וכאשר תיתן לו חומר טוב הוא בעל תורה ושכל זך, וכאשר החומר אינו טוב, אז החומר מונע אותו מן התורה והשכל. הרי האישה היא הכנה מוליכתו לתורה, שהיא מביאתו על ידי הכנתה לתלמוד תורה, וכל הכנה הוא התחילה והוא קודם ולפיכך הקדים הנשים.

ואמר ר' תחליפא, ראוי להקדים הנשים תחילה, וזה כי הגזרה והציווי שבא מן השם יתברך אל אדם המקבל דבר זה, הוא הברית והחיבור שיש אל השם יתברך עם האדם אשר מקבל הגזרה. ודבר זה התבאר בכמה מקומות.
ומפני שהאיש הוא יותר ראוי לברית וחיבור עם השם יתברך מאשר האישה, שהיא חומרית, ואין המדרגה כל כך של הנקבה כמו הזכר, ולפיכך נצטווה אדם תחילה, לפי שמדרגתו קרוב אל השם יתברך.

ומפני כך קלקלה האישה, כי אחר שהחיבור של האישה עם השם יתברך אינה במדרגת האיש, הרי חיבור שלה חיבור חסר, וכאשר החיבור חסר יבוא מזה קלקול שיוסר החיבור. ודבר זה היה דווקא אצל האדם, כי לא היה מקבל החיבור בשלמות כמו שהיו מקבלים ישראל החיבור בשלמות, ולפיכך אצל האדם היה החיבור לפי המדרגה קודם האיש ואחר כך האישה, הכל לפי המדרגה של כל אחד ואחד.

אבל ישראל קבלו החיבור בשלמות כאשר ניתנה להם התורה. וראיה שנתן לאדם הראשון מקצת מצוות בלבד, ולכך לא היה החיבור בשלמות. אבל ישראל שהיה להם תורה שלמה, חיבור שהיה להם שלם. ולכך ראוי שיהיה הציווי לאישה תחילה במתן תורה, שדבר זה היה החיבור בשלמות. כי האישה שאינה כל כך במדרגה, כאשר היא תקבל הגזרה הרי החיבור בשלמות. ואחר כך נצטווה האיש בחיבור ובמדרגה יותר מן האישה. ולכך הקדים הציווי לאישה קודם לאיש, כי קבלת הנשים התורה מורה זה על הקיבול שהיה לישראל בתורה היה בשלמות ודבר זה יותר מעלה ולכן הזכיר אותה תחילה.

ודבר זה מבואר מאוד, והוא עניין נפלא ודקדוק עמוק מאוד למה הקדים הנשים לאנשים, שדבר זה יורה על חיבור בשלמות אשר קבלו במתן תורה אשר לא יוסר, וראוי לך להבין אותו, והוא עדות על חיבור ישראל בו יתברך שהיא בשלמות בלי הסרה.


[בית יעקב - אלו סנהדרין]
ורבי יוחנן אומר בית יעקב אלו סנהדרין שנקראים בית יעקב. וזה כי הבית מקבל כל דבר ומאסף את הכל לתוכו, כך הסנהדרין מכניסין ומאספין כל ישראל אליהם, ונקראו בית. ועל ידי הסנהדרין יש להם חיבור אל השם יתברך.
ודבר זה ידוע למביני מדע, כי הסנהדרין כוללים את ישראל במה שכל ישראל תחתיהם, ועל ידיהם השם יתברך בא אל ישראל לתת להם התורה. והוא ידוע מה שאמר הכתוב (תהילים פ"ב) אלוהים ניצב בעדת אל בקרב אלוהים ישפוט - מלמד שהשם יתברך עם הדיינים.

וכאשר בא לתת גזרותיו על ישראל, וזהו החיבור הגמור שיש אל השם יתברך עם ישראל, היה יותר ראשון ויותר קודם במה שיש בישראל הדין והמשפט המחויב, שהמשפט יש לו חיבור אל השם יתברך בראשון ואחר כך כלל ישראל. וזהו דעת מי שאומר בית יעקב אלו סנהדרין, שהם ראשון וקודם אל החיבור להשם יתברך עם ישראל. ודבר זה מבואר.

[מה גורם לחיבור בין ה' לישראל?]
ובמכילתא (יתרו ב')
אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים,
ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי.
ר' אליעזר אומר: זה יום שנתקבצו ובאו לרעמסס לשעה קלה,
ואביא אתכם אלי להר סיני.
רבי עקיבא אומר: זה מתן תורה.
לפי שהיו ישראל נרתעים לאחריהם י"ב מיל
ואביא אתכם אלי זה בית הבחירה.
עד כאן.

וביאור זה כי לדעת רבי אליעזר יציאת מצרים התחלת הלקיחה שלקח השם יתברך את ישראל אליו, ומתן תורה סוף הלקיחה.
ולדעת רבי עקיבא לא היה מתן תורה תכלית הדבקות בו, רק בניין בית הבחירה ולפיכך סבר כי התחלת הלקיחה היא מתן תורה ותכלית הלקיחה היא בניין בית המקדש:

ושמרתם את בריתי במכילתא (שם)
ר' אליעזר אומר: זה ברית שבת,
רבי עקיבא אומר: זה ברית מילה ועבודה זרה.
עד כאן.

[רבי אליעזר: ברית שבת]
פירוש מחלוקת שלהם כי לפי דברי הכל בא להזהיר שלא יסורו מן השם יתברך ולבטל הברית שיש בינם לבין השם יתברך וסבר רבי אליעזר כי הברית והחיבור הוא ברית שבת, וזה כי חלקי האדם הם שלושה:
הגוף
והנפש
והשכל,

וידוע שהנפש יש לו חיבור אל הגוף ואל השכל. וסבר ר' אליעזר כי כאשר הנפש יש לו דבקות בו יתברך, ונזהר מן החטא אשר הם שייכים לנפש כמו הנקימה והנטירה והשנאה ודברים הרבה אשר הם פעולות הנפש. ואמר הכתוב כי כאשר ישמור הברית, שלא יבטלו החיבור על ידי החטאים שמתייחסים אל הנפש, רק ישמרו את ברית הנפש שיהיה עם השם יתברך, ואז הגוף אשר הוא משותף אל הנפש והשכל אשר הוא מצטרף אל הנפש גם כן עם השם יתברך, כאשר הנפש יש לו דבקות עם השם יתברך. ולזה אמר זו ברית שבת, כי השבת הוא לנפש.
כמו שאמרו ז"ל (ביצה ט"ז א):
נפש יתירה נתנה באדם בשבת.

ועוד כי השבת שהוא מנוחה שהוא לנפש כי התנועה היא לנפש, וכן המנוחה היא לנפש, לכך כתיב שבת וינפש. וכאשר ישמרו השבת בשלמות, ואז יהיה לנפש דבקות עם השם יתברך, ימשך אחר זה הגוף והשכל גם כן שיהיו עם השם יתברך.

[רבי עקיבא: ברית מילה]
ולרבי עקיבא אדרבא אם ישמרו המילה שהיא בגוף, עד שאין לגוף סילוק מאתו יתברך. וכן אם ישמרו ברית עבודת אלילים, כי העבודת אלילים הוא לשכל האדם.

ודבר זה ידוע שאמר הכתוב (יחזקאל י"ד) למען תפוש את בית ישראל בלבם, ואין הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה למעשה רק אצל עבודת אלילים (קידושין מ' א). ונראה שרצה לומר שֶׁיִּשָּׁמְרוּ גם כן מן שאר חטאים שהם שייכים לגוף כמו התאוות וכיוצא בזה, וכן שאר החטאים שהם שייכים אל השכל.
ואז האדם כאשר יש לגוף ושכל חיבור אל השם יתברך, אז גם הנפש אשר יש לו חיבור אל הגוף ואל השכל גם כן עם השם יתברך.

ויש לך לפרש גם כן לדעת שישמרו את ברית השבת, כי השבת הוא לנפש כמו שכתבתי, וראוי שיהיה החיבור שהוא לנפש, עם השם יתברך ברית כי הנפש יש לו דביקות וחיבור גמור עם השם יתברך, ואין לו הסרה כלל לזה אמר זה ברית השבת.

ולדעת רבי עקיבא הוא ברית מילה וברית עבודת אלילים, מפני שישראל שאין לו ברית המילה הוא מסולק מן השם יתברך כאשר הוא ערל. וכן אם לא ישמרו ברית עבודת אלילים הוא מסולק לגמרי מן השם יתברך.
ולדעת רבי אליעזר השמירה שיהיה לו ברית וחיבור עם השם יתברך לגמרי ולדעת רבי עקיבא שישמרו שלא יסולק החיבור וזה שייך אצל ברית המילה וברית עבודת אלילים שכאשר לא ישמרו הוא הסרה לגמרי מן השם יתברך וזה נכון: