אמר ריש לקיש:
בואו ונחזיק טובה לאבותינו,
שאלמלי הם לא חטאו, אנו לא באנו לעולם.
שנאמר: אני אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם.
חבלתם מעשיכם.
אכן כאדם תמותון -
למימרא שאם לא היו חוטאים לא היו מולידים,
והא כתיב: ואתם פרו ורבו?
- עד סיני.
ובסיני נמי כתיב: שובו לכם לאוהליכם, למצוות עונה.
והכתיב: למען ייטב להם ולבניהם?
- לאותם העומדים על סיני.
והאמר ריש קיש: מאי דכתיב: זה ספר תולדות אדם?
מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו'.
כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו.
אמר: ולי מה יקרו רעיך אל וגו'
ואמר רבי יוסי: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף,
שנאמר: כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי.
לא תימא לא באנו לעולם, אלא כאילו לא באנו לעולם.
למימרא דאי לא חטאו לא מייתו,
והכתיב פרשת יבמות, פרשת נחלת על תנאי
ומי כתיב קרא על תנאי, אין וכו'.
עד לבטל מלאך המוות אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה.
הא לא קבלו ישראל את התורה,
אלא כדי שלא יהיה אומה ולשון שולטת בהם,
שנאמר: למען ייטב להם ולבניהם עד עולם.
הוא דאמר כהאי תנא וכו':

אמר רבי יוחנן בשם רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי:
באותה שעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע,
קרא הקדוש ברוך הוא למלאך המוות, אמר לו:
אף על פי שמניתי אותך על בריותי, אין לך עסק באומה זו.
ויהי כשמעכם את הקול מתוך החושך,
וכי יש חושך למעלה, והכתיב ונהורא עמיה שרא?!
אלא זה מלאך המוות שנקרא חושך.
ונאמר: והלוחות מעשה אלוהים והמכתב מכתב אלוהים חָרוּת על הלוחות
אל תקרי חָרוּת אלא חֵרוּת.
רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן:
רבי יהודה אומר: חֵרוּת מן מלאך המוות.
רבי נחמיה אומר: חֵרוּת מן המלכויות.
ורבנן אמרי חֵרוּת מן הייסורין.

ראה קראתי בשם בצלאל מה שהיה כבר נקרא שמו.
אמר הקדוש ברוך הוא, מי שהתקנתיו שיעשה המשכן, כבר קראתי שמו, ונודע אשר הוא אדם.
עד אשר אדם הראשון מוטל גולם, הראה לו הקדוש ברוך הוא כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו. יש שהוא תלוי בראשו של אדם, יש שהוא תלוי בשערו, ויש שהוא תלוי במצחו, ויש בחוטמו, ויש בעיניו, ויש בפיו, ויש באזנו, ויש במלתין.

אמר רבי שמעון בן לקיש, אמר ליה הקדוש ברוך הוא:
אמור לי איפה שלך, ואתה מתווכח עמי?! הוי 'איפה היית'.