פרק נח



תוכן הפרק:
[עולם הבא בתורה (ב)]
[התורה היא תיקון העולם הזה]
[העולם הזה לבדו צריך להשלים את האדם]
[אין לעבוד לשם שכר]
[העולם הבא אינו סיבה לעבודת ה']
[התורה הזכירה רק דברים שניתנים לאימות כאן]
[ההשגחה על ישראל היא אימות התורה]
[מדוע לא נזכרה בתורה השארות הנפש?]
[העולם הבא נברא לפני מתן המצוות ואינו תוצאה שלהן]

[עולם הבא בתורה (ב)]

בזה הפרק אכנוס לבאר השאלה הזאת, ועם שכבר ביארנו שאלה זאת במה שיש בו די למעיינים ויודעים להבין דבר אמת ויושר, מכל מקום לא נעלים להשיב תשובה ניצחת לשאלה זאת מה שלא נזכר בתורה עולם הבא בפירוש.

[התורה היא תיקון העולם הזה]
וזה כי אין ספק, שהתורה שנתן השם יתברך הוא תיקון עולם הזה. ובשביל תיקון עולם הזה להישיר בני אדם אל תכלית הטוב שיהיו טובים בעולם הזה, ויהיה מציאות עולם הזה כמו שראוי להיות, לכך נתן לנו התורה. וזה כי השם יתברך ברא את העולם הזה, והעולם הזה הוא בעל חסרון בוודאי, ובו ברא יצר הרע. ונראה כי אילו היה הבריאה חסרה, וצריך להשלמה, ואין השלמת העולם רק בתורה שהיא מסלקת היצר הרע, עד שאמרו (קידושין ל' ב) כי התורה היא רטייה ואספלנית ליצר הרע. ולכך נתן התורה, ואמר אם בחקותי תלכו וגו', הכל הוא לסלק הרע מן העולם כדי שיהיה הבריאה בשלמות. וכמו שאמרו ז"ל (ע"ז ג' א) שהיה כל העולם תלוי ועומד, עד שנתנה תורה לישראל, לכך הוסיף ה' בשישי שהכל תלוי ועומד עד מתן תורה.

אבל עולם הבא הוא בשלמות מצד עצמו, ואין בו חסרון. ואין התורה תועלת אל עולם הבא לתקן אותו, ולכך לא נזכר עולם הבא בתורה. כי מה שנזכר שכר עולם הזה בתורה, כי התורה היא באה להשלים את העולם לסלק את חסרון עולם הזה, ולכך אמרה תורה אם בחקותי תלכו וגו'. כי התורה היא סדר העולם, לקיים את סדר עולם הזה.

[העולם הזה לבדו צריך להשלים את האדם]
ואם אתה אומר שיהיה מזכיר בתורה עולם הבא כדי להישיר האדם אל העולם הבא, אם כן לא היה די בעולם הזה להישיר את ברואיו, רק כאשר מבטיח להם עולם הבא. אם כן היה נברא העולם הזה בעל חסרון, ולא היה שלם בצד עצמו, עד כי יושלם מצד עולם הבא, ודבר זה אינו. כי השם יתברך השלים מעשיו מהעולם הזה מצד עצמו, אבל שיושלם מצד עולם הבא, זה אינו, מאחר שהוא עולם בפני עצמו, כל אחד שלמותו בעצמו.
ולכך לא נזכר בתורה רק טובת עולם הזה, כאילו אמר, כי ראוי לך שתהיה הולך בדרך הישר ולעשות מצוות השם יתברך בעולם הזה, כי אם תעשה בעולם הזה מצוות השם יתברך, אז תהיה בטוב בעולם הזה ולא תהיה ברע, ואם לא תשמע למצוות ה' אלוהיך ולעשות בעולם הזה הרע, אז תהיה ח"ו ברע בעולם הזה.

הרי כל המכוון להישיר את האדם בעולם הזה. וכך ראוי לתורה אשר היא השלמה לעולם, ואם כן איך יזהיר התורה שנתן לעולם הזה, שאם ישמרו התורה יהיה להם עולם הבא, ולכך יעשו התורה והמצוות, ועולם הזה עולם בפני עצמו ושלמותו בעצמו ולא מצד אחר.

[אין לעבוד לשם שכר]
ועוד, כי איך אפשר לומר שיהיה נזכר בתורה שום שכר, כאילו אמר שיעבוד האדם בוראו בשביל השכר, ודבר זה אין ראוי לומר כלל. ולפיכך לא נזכר בתורה עולם הבא, שהיה משמע לעבוד השם יתברך על מנת לקבל פרס, ואין זה ראוי.

ואולי תאמר אם כן למה נכתב בתורה שכר עולם הזה? אינו דומה לזה כלל, כי אם לא היה נותן להם התורה בעניין זה, אם בחקותי תלכו, לא היה ראוי שיבוא עליהם עונש אחר שלא הזהיר קודם זה. ולכך כתיב אם בחקותי תלכו וגו'. ודבר זה שייך בעולם הזה, מפני כי השם יתברך ברא את האדם בעולם הזה, ואחר כך נוטל ממנו עולם הזה. ואי אפשר לומר רק כי על דעת זה קבלו ישראל התורה, ולכך יעד להם הטוב והרע, שאם לא ישמרו יאמר להם הלא אתם אבדתם את הטוב, כי נתתי לכם התורה על תנאי זה.
אבל שכר עולם הבא, הלא אין האדם מאבד דבר ממה שהיה לו קודם. אם יהיו זוכים, יהיה להם עולם הבא, ואם לא יזכו לא יהיה להם. ועל דבר זה אין צריך לקבל רק עונש עולם הזה, שכבר נברא האדם בעולם הזה, כמו שנבראו האומות, ולמה יהיה להם עונש אף אם יעברו התורה? לכך אמר להם אם בחקותי תלכו ואם בחקותי לא תלכו וגו', שעל מנת שיהיה להם הטוב קבלו גם כן עליהם עונש אם יעברו.

[העולם הבא אינו סיבה לעבודת ה']
אבל שיזכור בתורה בפירוש שאם יקיימו המצוות יהיה להם עולם הבא, או כאשר יעברו יהיו נאבדים מן עולם הבא, שאין עולם הבא סיבה לעבוד השם יתברך, ולא היה זה רק כמלך שאומר שתהיה עבד לי ואתן לך שכר, דבר זה אין ראוי שיהיה נזכר בפירוש בתורה. כי ראוי לעבוד למלך גדול שלא על מנת לקבל פרס. כמו שאמרו ז"ל (אבות פ"א): אל תהיו כעבדים וכו'. ואם מזכיר בפירוש השכר הגופני בתורה, אין זה פרס כלל, כמו שהתבאר, כי הדברים האלו אינם רק תנאי, שעל דעת כן קבלו התורה.

וכן מדברי רבותינו ז"ל מוכח שאין הדבר כמו שחשבו הם, שנזכר השכר הגופני בתורה, שהרי למאן דאמר שכר מצוות בהאי עלמא ליכא, חוץ מן אותם המצוות ששנו אלו דברים שהאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא, ושאר מצוות אין שכרם כלל בעולם הזה, ואם כן מה שאמר הכתוב אם בחקותי תלכו וגו', אין זה שכר מצוות כלל.

[התורה הזכירה רק דברים שניתנים לאימות כאן]
וגם יש להשיב כי התורה האמיתית לא זכרה עולם הבא בתורה בשביל דבר זה, כדי שיהיו כל דברי תורה מבוררים, ניכרים לכל אדם בחוש העין, דבר שהוא יסוד התורה. ואין אתה צריך להאמין דברים שהוא יסוד התורה, כי כך ראוי אל כל שנקרא בשם תורה. כי אם באים להאמין דברים שהוא יסוד התורה, כל אחד יוכל לכתוב תורה ומצוות מלבו, ויאמר שבשכר התורה יהיו לו כך וכך לעולם הבא, דברים בלתי ידועים ולא יהיה ניכר האמת מן השקר.

ולפיכך ראוי לתורה שיהיו דבריה מבוררים וניכרים לחוש העין, עד שלא תוכל לדמות לה אחד מן הדתות שמבטיחים שכר עולם הבא דבר בלתי מבורר ובלתי ידוע לחוש.

אבל דבר הבלתי ידוע לאדם, והם בלתי מבוררים, אין ראוי שיכנסו בגדר התורה, כיון שכל אחד יוכל לומר שבשכר תורה זאת יגיע לכם כך וכך. ובשביל כך זכרה התורה הטוב הגופני במה שהוא דבר נראה וברור. ואין ראוי להזכיר בתורה שכר רוחני, שאינו מבורר לאדם והוא צריך להאמין, ודבר זה אין ראוי לתורה רק שיהיו דבריה מבוררים, כי דבר שהוא בלתי מבורר אין שם תורה ראוי עליה, כיון שכל אחד יכול לחדש דברים בלתי ידועים, ולמי ישמעו.

וכבר פירשנו הפסוק אחר דברי התוכחה, שאמר (דברים פרשת כ"ט) ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע, שאין מקומו שם. רק שהכתוב בא לומר, כי משה אמר מה שנתן ה' ברכות וקללות. ויותר היה לומר, כי כאשר תעשו התורה, יהיה לכם עולם הבא, ואם לא תעשו התורה, לא יהיה לכם עולם הבא, רק תהיו נאבדים בגיהינום, ותאמרו בשביל זה ח"ו כי אין עונש כי אם בעולם הזה על התורה. אבל דבר זה מה שנתן ברכות וקללות, שאם אתם עוברים אתם ראויים לעונש, מאחר שאין לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזן לשמוע, כי אתם רואים בעיניכם הדבר הזה, המסות הגדולות אשר עשה השם יתברך לפרעה, בשביל שהרשיע נגד השם, ולכך בעיניכם ראיתם, אם אחד עובר על דבריו שבא עליו עונש כמו שבא על פרעה; וכן אתם ראיתם השכר לשומרי מצוותיו, שהרי הוליכך בדרך ארבעים שנה, שמלתך לא בלתה וגו' ורגלך לא בצקה וגו', כל זה מה שעשה השם לשומרי מצוותיו. ומאחר שדבר זה ראיתם בעיניכם, אם כן מה שהשם יתברך מביא עליכם ברכות וקללות, אם לא תשמעו הוא במשפט ודין, כי איך לא יהיה מביא עליכם אחר שראיתם דבר זה בעיניכם. ומעתה אם לא תעשו הרי בדין ומשפט השם יתברך מביא עליכם, אבל איבוד עולם הבא אינו דבר נראה לעיניים.

ותכלית מה שרצה השם יתברך להזהיר אותם, שלא יעברו התורה כאשר נראה לאדם העונש בעולם הזה, כאשר עובר התורה והשכר כאשר שומר התורה, אבל שיכתוב בתורה עולם הבא כאשר ישמרו התורה דבר זה אינו, כי יאמרו מנין שהוא כך?

ובאולי יאמר אם כן למה יהיה החוטא נאבד מן עולם הבא, אחר שדבר זה שחוטא נאבד מן עולם הבא לא היה נראה בעין?
זה אינו, כי דבר זה שראוי שיהיה נראה העונש לחוש הוא שייך דווקא בעולם הזה, שכבר נברא בו האדם. ומאחר שנברא בו האדם, למה יהיה נענש ויהיה נאבד מן עולם הזה שכבר נברא בו?

וכבר אמרנו, כי בשביל זה הוא נענש אחר שקבלו התורה עליהם באם תשמעו ואם לא תשמעו, ואם לא היה זה שהיה נראה דבר זה, שאם ישמעו יזכו לטובת עולם הזה, ואם לא ישמעו יבוא עליהם עונש, מאחר שהאדם אינו שכלי גמור רק הוא אדם גשמי, צריך שיהיה רואה בחוש דבר זה, שכך ראוי לאדם שיראה בעין הגשמי כמו שהוא גשמי.

אבל עולם הבא, שאין האדם בעולם הבא עדיין, ולא שייך לומר אחר שכבר נברא למה יהיה נאבד ממנו, כמו שאמרנו, אין צריך לזה. רק אם יזכה יהיה לו עולם הבא, ואם לא יזכה לא יהיה לו עולם הבא. ולכך לא הזכיר בכתוב עולם הבא כלל.
ואדרבא דבר שהוא בלתי ידוע ומפורסם, אדרבא מחליש האמונה, כמו שאמרו הרוצה לשקר ירחיק עדותו. והתורה היא עדות ה' נאמנה, ולא רצה להרחיק את העדות רק לקרב את העדות, שהוא נגלה ונראה לא עדות שאינו נגלה.

ומעתה תשובתנו אל האומות ששואלים למה לא נזכר בתורה עולם הבא: בוודאי אין ראוי שיהיה נכנס בגדר התורה האמיתית רק דבר נראה לחוש, ולא יהיה דבר שהוא יסוד הדת בלתי נראה לחוש, שאם כן כל אחד יכול לחדש דת, ויאמר שיהיה לו עולם הבא ויאמין לו. ולכך הרחיקה התורה דבר זה, כאילו אמרה שכל דת שתעשה כמו תורת משה, מבטיח בדבר שנראה לחוש היא אמיתית, ולא כמו שאר דתות שמניחים דבר שלא נתברר אמיתתו.

[ההשגחה על ישראל היא אימות התורה]
ולא נקרא דבר זה ברור אם יאמרו שנודע לראשונים אותות ומופתים, כי אפשר לזה הכחשה: אלו אומרים כך היה, ואחרים אומרים לא כך היה. אבל הבירור הוא כמו שהיה למשה רבנו ע"ה, שבכל זמן ובכל עת ובכל הדורות כאשר היו עובדים השם יתברך שומרים תורתו, היה השם יתברך עימהם. וכאשר סרו מן התורה, סר מאתם השם יתברך, כמו שהבטיח בתורה לא נפל דבר אחד ארצה. ודבר זה הבחנה לתורה, לא כאשר ירחיק עדותו לעולם הבא, כי מה שיש לעכו"ם עולם הזה, דבר זה אין ראייה, כי מי יאכל אותו, אחר שאין ישראל זוכין לו. ואין כאן מקום זה. וכבר זכינו בדין ובטענות וראיות ברורות.

[מדוע לא נזכרה בתורה השארות הנפש?]
והנה תשובות האלו אשר אמרנו הם גם כן תשובת מה שלא נזכר בתורה השארת הנפש אחר מות האדם. כי דרך אחד ותשובה אחת היא גם לזה. ואין בזה ספק כלל כי הם דברים ברורים מאוד מאוד, ועוד יתבאר.

[העולם הבא נברא לפני מתן המצוות ואינו תוצאה שלהן]
ועוד, שאין להזכיר עולם הבא בתורה, כלומר אם בחקותי תלכו יהיה לכם עולם הבא ואם לא תשמרו תהיו נאבדים מן עולם הבא, כי עולם הבא נברא כבר בששת ימי בראשית, ואין עשיית המצוות והתורה סיבה לעולם הבא, רק הם סיבה שיהיו נאבדים מן עולם הבא שכבר נברא, אם לא ישמרו התורה. אבל שיהיה דבר זה שהם עושים התורה שיזכו לעולם הבא, דבר זה אינו כלל.

אבל התורה סיבה שיתן להם ברכות אם ישמרו, ויביא הקללות אם לא ישמרו דבר זה. בוודאי עשיית המצוות סיבה לזה, כי כאשר יעשו התורה ייתן להם הברכה אשר לא הייתה הברכה קודם בעולם, וכן להפך אם לא ישמרו. אבל לומר אם בחקותי תלכו יהיה לכם עולם הבא, דבר שכבר היה בעולם, וקי"ל קטן מאימתי בא לעולם הבא כדאיתא בפרק חלק (סנהדרין ק"י ב).

ואם כן אין צריך כלל לעשיית המצוות לעניין עולם הבא, ואף על גב כי בוודאי כאשר יוסיף במצוות יזכה על ידם יותר לעולם הבא, מכל מקום אין שייך לומר שהוא יעשה עימהם דבר בזה שכבר נברא. ואין השם יתברך מבטיח רק בדבר שהוא נותן, כמו ברכות וקללות, שהשם יתברך נותן אותם. אבל אין מבטיח בדבר שכבר היה, ודבר זה כאשר ברא השם יתברך עולם הבא, הרי בזה נעשה שכל אשר הוא מושלם הוא מוכן לעולם הבא, ואין זה נעשה עתה. ובזה אין מדבר הכתוב, רק מדבר בדבר שהוא נעשה עתה.

וכן לא הוזכר גן עדן וגיהינום, לומר שאם תשמרו התורה יהיה לכם גן עדן, ואם לא תשמרו יהיה לכם גיהינום, כי דבר זה כבר היה בשעת הבריאה, ואין הכתוב בא לדבר מזה שכבר היה, רק מדבר במה שנעשה עתה: