|
תוכן הפרק:
[השכר הגשמי שבתורה (ב)] [בתורה אין שכר גשמי] [בעולם הבא אין חלקי שכר] [עיקר השכר והעונש בעולם הבא] [השכר נדחה לעולם הבא] [העונש והשכר לרשעים מיד] |
|
[בתורה אין שכר גשמי] בפרק קמא דקידושין (ל"ט ב) אמר שם, דאליבא דרבי יעקב שכר מצווה בהאי עלמא ליכא. והטעם הוא כמו שפירשנו, כי אין המצוות דברים טבעיים כאשר העולם הזה עולם הטבע, רק המצוות הם אלוהיים ולכך שכר המצוות בהאי עלמא ליכא. ואף על גב דכתיב (ויקרא כ"ו) אם בחקותי תלכו וגו', פירושו שאם יעשו רצון השם יתברך שברא העולם בטבע, גם כן ייתן להם הטוב. אבל אין זה שכר מצוות כלל, אם כן מוכח מזה שהדבר הוא הפך ממה שחשבו דאין שכר מצוות בהאי עלמא כלל. ובמדרש (ב"ר פרשת מ"ד) |
אל תירא אברם אנכי מגן לך,
לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד, ירדתי לכבשן האש וניצלתי, ירדתי למלחמת המלכים וניצלתי, תאמר שקבלתי שכרי בעולם הזה ואין לי כלום בעולם הבא. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל תירא אברם אנכי מגן לך, כל מה שעשיתי בעולם עשיתי עמך חנם, אבל שכרך מתוקן לעולם הבא. |
|
עד כאן.
ביארו, כי הטוב שנתן השם יתברך לצדיקים אינו נקרא מתן שכרן כלל, רק הוא במידת החסד והחנינה, ולא תשלום שכר נקרא, כי זה עניין השכר מה שמחויב לעשות לו בשביל המצווה. ודבר זה אינו בעולם הזה רק בעולם הבא, ואז תשלום שכר המצוות, אבל מה שנותן לצדיקים בעולם הזה הכל בחסד. וטעם כל זה מה שהשכר של מצוות אינו בעולם הזה, כי כבר פירשנו שאין המצוות טבעיות להיות תשלום שלהם בעולם הזה. ועוד כי ראוי שיהיה התשלומין לאדם כפי אשר הוא צדיק או רשע, וזה שייך בעוה"ב, אשר הוא עולם האמיתי, לא בעולם הזה. שמצד עולם הזה שהוא עולם גשמי, אין העולם הזה עולם האמת לשלם אל האדם בו כפי מה שהוא צדיק או רשע באמת בלא תוספות וגירעון, לכך אשר הוא רוב זכויות תשלום שכרו הוא העולם הבא. וכן בהפך, כאשר רובו חייב והוא רשע, תשלומין שלו בעולם הבא, אשר שם נוהג הכל כפי מה שהוא באמת, אבל צדיק גמור שיש בו מיעוט עבירות, שכיון שהוא בעל מיעוט עבירות אינו רשע לפי האמת, שהרי הוא צדיק בעצמו שרובו זכויות. ומה שיש לו מיעוט עבירות אין זה עצמו, ולכך משלם לו חטא שלו בעולם הזה, כי אחר שאינו רשע באמיתתו ראוי שיהיה תשלום שלו בעולם שאינו אמת. וכן ההפך כאשר יש לו מיעוט זכויות משלם לו בעולם הזה זכויותיו, כי דבר זה ראוי למיעוט זכויות במה שאין זה עצמו של אדם ואמיתתו, שהרי אין עצמותו ואמיתתו שהוא צדיק רק עצמותו ואמיתתו שהוא רשע, רק שיש לו מיעוט זכויות, והמיעוט אין זה עצמותו ואמיתתו, ולפיכך ראוי שיהיה תשלום שלו בעולם שאינו עולם האמיתי והוא עולם הזה, שמצד שהוא עולם גשמי אינו עולם האמיתי. [בעולם הבא אין חלקי שכר] ויש לשלם הצדיק על מקצת שלו שהוא חוטא במקצת ואת הרשע על מקצת שלו שהוא צדיק במקצת. וזה אין שייך בעולם הבא, שהוא עולם שאין בו מקצת, ומשלם לצדיק ולרשע כפי מה שהוא צדיק או רשע, ולא על מקצת שלו. והדברים האלו מבוארים מאוד למי שיש בו דעת וחכמה. ועוד, כי הכל הוא באמת כי עצם השכר הוא מיוחד דווקא בעולם הבא שהוא עולם המיוחד לשכר. וזה שאמר ריש לקיש (ע"ז דף ג' א): היום לעשותם ומחר לקבל שכרם. וביאור זה, כי העולם הזה הוא עולם ההוויה, ומפני שהעולם הזה הוא עולם ההוויה, ראוי שיהיה עשיות המצוות והוא קניין שלמות ויציאתו אל הפועל בעולם הזה. ודבר זה ראוי שיהיה בעולם הזה שהוא עולם הוויה גם כן. אבל בעולם הבא, אין שם הוויה ויציאה אל הפועל, שכל עניין זה שייך אל העולם הגשמי, אבל בעולם הנבדל הוא בפועל, ולפיכך אין שם קניין שלמות ויציאה אל הפועל שדבר זה הוא הוויה. וכן למחר לקבל שכרם, ורצה לומר כי שכר המצוות בעולם הזה אינו, ואפילו למי שאמר שיש שכר מצוות בעולם הזה, ח"ו לומר שיהיה משלם שכר המצווה לגמרי. אבל סבר כי הפירות אוכל בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא כמו שמוכיח בפרק קמא דקידושין (ל"ט ב). ובמדרש (דברים רבה פ"ג) |
והיה עקב
אמרו ישראל: אימתי אתה נותן לנו שכר מצוות? אמר להם הקדוש ברוך הוא: המצוות שאתם עושים מפרותיהם וכו'. |
|
ורצו בזה, כי השכר עצמו אין ראוי שיהיו אתם אוכלים, אבל שכר הקרן בעקב אני נותן לכם בעולם הבא, כי העולם הזה הוא עולם הוויה, וכל הוויה אינו בשלמות הגמור, שהרי הוא יוצא אל הפועל. והשכר הוא מצד השלמות כאשר הוא שלם, ואז ראוי אל השכר. והדבר הזה רמזו חכמים במה שאמרו (ב"מ ס"ה א) שכירות אינה משתלמת אלא בסוף, ורצו בזה, כי השכירות אינו ראוי רק כאשר נגמר הדבר ונשלם לגמרי, ומצד הזה בא השכירות. ומדבר זה שנקרא תשלומין תבין דבר זה, כי התשלומין הם כאשר נשלם הדבר ונגמר, ומפני זה לצדיק תשלומין שלו אינו בעולם הזה, שאין עצם השכר רק באחרונה ובתשלום. [עיקר השכר והעונש בעולם הבא] וכן הרשעים, נותן להם שכרם של מצוות שלהם בעולם הזה, כדי שיפרע להם מכל וכל בעולם הבא. כי עיקר השכר ראוי שיהיה באחרונה לגמרי כמו שהתבאר. ולכך מי שהוא רשע גמור נותן לו שכר מצוות בעולם הזה, שיהיה לו פירעון שלו בעולם הבא לגמרי, כי העולם הזה מכין לעולם הבא. וכן לצדיק גמור משלם לו חטאו בעולם הזה, כדי שיהיה צדיק גמור ויקבל שכרו בעולם הבא לגמרי. כי העולם הזה הוויה נקרא, שמהווה הדבר ומכין אותו. והכי איתא בפרק קמא דקידושין (מ' ב): |
אמר רבי אלעזר:
למה הצדיקים דומין בעולם הזה? לאילן שעומד כולו במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה, נקצץ נופו, עומד כולו במקום טהרה. כך הקדוש ברוך הוא משלם לצדיקים חטאם בעולם הזה, כדי לזכותם לעולם הבא. ולמה הרשעים דומין? לאילן שעומד כולו במקום טומאה, ונופו נוטה למקום טהרה. נקצץ נופו, עומד כולו במקום טומאה. כך הקדוש ברוך הוא, משלם לרשע שכר מצוות בעולם הזה, כדי לטורדו מן עולם הבא. |
|
ובדבר זה בא לפרש מה שאמרנו, כי עולם הזה שהוא עולם הוויה, מכין את הצדיק שיהיה שכרו משלם לעולם הבא, ולא ימנע אותו החטא. וכן הרשע מכין אותו עולם ההוויה שיהיה נפרע בעולם הבא כל חטאו. [השכר נדחה לעולם הבא] |
זה שאמר הכתוב: יד ליד לא ינקה.
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: לא תעשו את התורה על מנת לקבל פרס שכרה מיד, שכל העושה כך, נקרא רע ואינו מתנקה, שלא הניח לבניו כלום. שאילו ביקש אברהם שכרן של מצוות מיד, איך היה אומר משה זכור לאברהם. וכן אליהו אמר ה' אלוהי אברהם וגו' ואני נזכר להם. אבל בעכו"ם, אם עשו מצוות, מיד ליד אני נותן שכרן, שנאמר: ומשלם לשונאיו בעולם הזה, ואין בידו בעולם הבא. מהו לא יאחר? אינו נותן לשונאיו ממה שלאחריו, אלא ממה שלפניו. משל למה הדבר דומה? לאדם שיש לו משא ה' ליטרין, או של י' ליטרין לפניו, פושט ידו ונוטל, אבל אם היה משא של חמישים ליטרא, טוענו על כתפיו לאחריו. כך מתן שכרן של רשעים, כאדם שנושא משא קל לפניו, אבל מתן שכרן של צדיקים משא גדול שעל הכתף. אמר דוד: ברוך ה' יום יום יעמוס לנו הצדיקים. מתן שכרן לאחריו, שנאמר: ואחריו כל ישרי לב, אמר משה לישראל: תהיו יודעים שהמצוות שאתם עושים שמורות לכם לעתיד, שנאמר: ושמר ה' אלוהיך לך את הברית והחסד. ולעולם הבא, הקדוש ברוך הוא נותן שכרן, שנאמר: הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו, והן רואין ומתמיהין ואומרים: כל הטוב הזה היה מתוקן לנו? שנאמר: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. |
|
עד כאן.
ובמדרש הזה חכמה נפלאה, שראוי שיהיה מתן שכרן של צדיקים דווקא בעולם הבא ולא מיד, ומתן שכרן של אינם צדיקים בעולם הזה. וזה כי כל דבר שהוא במדרגה היותר עליונה אינו יוצא לפועל מיד והדבר שאינו כל כך במדרגה יוצא לפועל מיד, ודבר זה ביארנו אותו והארכנו בו בחיבור נצח ישראל. והוא דבר מבואר וברור מאוד, שכן נראה כי הנמצאים והנבראים אשר הם יותר שלמים ויותר במדרגה, אינם ממהרים להיות נמצאים בפועל, כמו אותם שהם אינם כל כך במדרגה. ואין כאן מקום זה. וזה שאמר כי מתן שכרן של רשעים מפני שהוא קטן ופחות במדרגה, הוא יותר קרוב לצאת לפועל, וזה שמדמה אותו אל מי שיש לו משא קטן, שהוא נושא אותו לפניו, והוא קרוב אל המקבל בשביל שהוא קטן. וכך מתן שכרן של רשעים, ומי שאינו צדיק גמור, מפני שאין שכרו דבר גדול, לכך הוא יותר קרוב להיות נמצא למקבל. אבל מתן שכרן של צדיקים, לפי גודל מדרגתו העליונה אינו ממהר להיות יוצא אל הפועל, כמו שכל דבר שהוא במדרגה היותר עליונה, אינו ממהר להיות נמצא בפועל. ולכך מדמה מתן שכרן של צדיקים למי שהוא נושא משא על כתפיו לאחריו של אדם, ואינו ממהר להיות יוצא אל הפועל לתת למקבל. וכן בעונש: הקדוש ברוך הוא משלם לצדיק את חטאיו בעולם הזה, כאשר אין הצדיק ראוי לשכר שלו בעולם הזה, ולכך נפרע על חטאיו בעולם הזה. וכן החטאים של הרשעים אינם בעולם הזה, בשביל שהוא מיוחד לתשלום שכר מצוות בעולם הזה מן הטעם אשר התבאר. [העונש והשכר לרשעים מיד] אמרו שם: |
ומשלם לשונאיו.
אמר ר' יהושע בן לוי: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לומר, כאדם שהוא נושא משוי על פניו ומבקש להשליכו. לא יאחר לשונאיו. אמר רבי אילא: לשונאיו הוא דלא יאחר, אבל הוא מאחר לצדיקים. והיינו דאמר רבי יהושע בן לוי: היום לעשותם ולא למחר לעשותם, היום לעשותם ולמחר ליטול שכרם. |
|
ביארו, כי השכר לרשעים בלבד ראוי שיהיה משלם להם בעולם הזה. כי השכר של רשעים הוא כמו שנושא משא על פניו, שהמשא הזה הוא נגדו וחפץ להשליכו מאתו, כאשר הרשעים ראויים שיהיו מסולקים מאתו, וכאשר הרשעים מסולקים מאתו, אז אין עם השם יתברך דבר שהוא חוץ מן הסדר הראוי. ולכך נקרא שכרן של רשעים שהוא משאוי שמונח על פניו, שהיא נגדו יוצא מן הסדר ומבקש להשליכו. וכן שכרן של רשעים הוא גם כן חוץ מן הסדר שיהיה לרשע שכר טוב. והוא יתברך חפץ לשלם שכרו בעולם הזה, ובזה הם מסולקים מאתו ית', ולא יהיה עוד דבר שהוא שלא כסדר, כי מתן שכרן של רשעים הוא שלא כסדר הראוי, אבל מתן שכרן של צדיקים הכל כסדר הראוי. ולפיכך שכרן של רשעים הוא יתברך אינו מאחר להם, אבל משלם להם מיד, כי שכרן הוא דבר יוצא מן הסדר המציאות שיהיה אל הרשע קירוב אל השם יתברך, וראוי שיהיה מסולק דבר זה. והבן הדברים כי הם דברים ברורים. ותדע כי הדבר הפך ממה שחשבו, כי שכר המצוות הוא השכר בעולם הזה, שאין הדבר הזה כך כלל, רק כי שמור הוא ליום אחרון. |
