תכנית הלימודים במחשבת ישראל לחטיבת הביניים היא צורך השעה. התכנית נובעת מצורכי החברה והפרט בחמ"ד, והיא נועדה להציע פתרונות לבעיות חינוכיות ולימודיות שהתעוררו בבתי הספר הממלכתיים דתיים.

יש המגדירים את בעיית ה"חילון" כחמורה בבעיות שבהן צריכים להתמודד בחברה הממלכתית-דתית ויש הרואים בעיה חמורה דווקא ב"הקצנה הדתית" ובנטיות להתבדלות חברתית.

מבחינה חינוכית חברתית יש הטוענים שהתחרות המתחוללת בין מוסדות החינוך על הצטיינות בתחום הידע התורני הסיחו את הדעת מן החינוך למידות טובות, להידבקות במידותיו של הקב"ה, מן השאיפה לחנך ל"ועשית הישר והטוב", ומחינוך לאמונה; מבחינה לימודית יש הטוענים שחומרי הלימוד המופשטים ודרכי ההוראה - ריבוי שיעורי העיון - אינם מקרבים את התלמידים ל"אהלה של תורה". עם הבעיות האלה אמור החמ"ד להתמודד ועליו למצוא להן פתרון שיבוא לידי ביטוי בתכניות ללימודי קודש.

זאת ועוד, תשתית הידיעות ביהדות, שמביאים איתם מהבית ומהקהילה תלמידים ותלמידות, המתקבלים לבתי הספר הממלכתיים דתיים בשנים האחרונות, מתמעטת והולכת, ומה ששימש בעבר בסיס למורים ללימודי יהדות, בהוראה ובחינוך - ידע מצטבר, מוטיבציה ללימוד תורה על כל ענפיה ושליטה במושגי יסוד ביהדות - כל אלה פוחתים והולכים.
כמו כן, המצב התרבותי הכללי בארץ ותרבות הרחוב משפיעים על התלמידים וגורמים לשחיקת מעמד לימודי הקודש בעיניהם, ולהתערערות האמונה כבר בגיל צעיר, לירידה במוטיבציה שלהם ללימודים ולצמצום משכי הזמן שהם מקדישים ללימודי הקודש. התלמידים אינם רואים את "החיבור" שבין לימודי הקודש לבין חיי היום-יום שלהם ואף אינם מבינים מדוע ולשם מה יש צורך בו.

בחוברת "קווים מנחים למדיניות החינוך הממלכתי דתי" שפרסם מינהל החמ"ד בשנת התשנ"ג נקבעו, בין היתר, קווים אלה:

אמונה בה' וחינוך לתורה ולמצוות כדרך חיים

האמונה בהווייתו יתברך ובהשגחתו על ברואי עולם, והמחויבות לקיום מצוותיו, הן בסיס למשנת החמ"ד ואבני בוחן להזדהות עמה. החמ"ד יחנך לאמונה ולקיום המצוות בחיי יום-יום. החמ"ד יפעל לעיצוב התנהגותם הדתית ואורח חייהם של תלמידיו על פי ההלכה, ויחתור לכך שמוריו ותלמידיו יהיו דוגמה ומופת בהליכותיהם ובאורח חייהם, בהאמינו שהתנהגות זו תקרין גם על כלל האומה. (עמ' 11-10).
בית-הספר הממ"ד חייב לראות את החינוך לאמונה כיסוד קיומי בעבודתו החינוכית הדתית. לשם כך יש, קודם כול, לעורר בקרב הצוות החינוכי את המודעות לצורך לטפל בחינוך לאמונה. כן יש חשיבות לברר את מושגי האמונה בקרב המורים והתלמידים, ובכלל זה סוגיות פילוסופיות עיוניות בתחומי האמונה, השתלבותן בדפוסי החיים והשפעתן על תחושותיו ועל מעשיו של האדם הדתי. העמקת החווייתיות בחיי יום-יום של בית-הספר תיצור תשתית פורה לחיזוק האמונה.
ניתן וצריך לחנך לאמונה בכל שלבי הגיל ובכל מקצועות הלימוד, וכן במסגרות החינוך הבלתי פורמלי.
החינוך לאמונה מחייב בימינו התמודדות בלתי פוסקת עם קשיים ועם מכשולים המכבידים על המחנך הדתי להשיג את המטרות שהוא מציב לעצמו. בהיערכותו לעסוק בחינוך לאמונה, שהוא יסוד ראשון במשנת החמ"ד, יזהה המחנך את המכשולים, ידע לאמוד את השפעתם השלילית, וישכיל להכין כלים מתאימים כדי להתגבר עליהם.
הקשיים העומדים על דרכו של המחנך הדתי בבואו לחנך לאמונה מקורם הן בתחומים הקשורים בהשקפות, בזרמי מחשבה ובגורמי חוץ והן בתחומים הקשורים במשנת החמ"ד, בציבור המחנכים, התלמידים וההורים ובהשפעות מן החוץ. (שם עמ' 21).

תכנית הלימודים במחשבת ישראל לחטיבת הביניים בחמ"ד מבקשת להיענות לאתגרים חינוכיים אלה ולהציע פתרונות ולו גם חלקיים.

ובאשר לצורכי הפרט, תלמידי חטיבת הביניים, שלהם מיועדת תכנית לימודים זו, הם בתחילת התבגרותם.

בגיל ההתבגרות עוברים על המתבגרים תהליכים התפתחותיים שונים, שבמהלכם נוצרים עימותים בין הגירויים הסביבתיים הנחשפים בפניהם, לבין עולם הערכים המוסרי דתי שעליו חונכו מילדותם בבית ההורים ובמסגרות החינוכיות הדתיות שבהן למדו. המתבגרים הדתיים שואפים להיות מעורבים בחברה המודרנית תוך שמירה על עולם הערכים המקובלים בחברה הציונית דתית. שאיפה זו מציבה בפניהם ערכים סותרים ומנוגדים זה לזה ועליהם לנווט את דרכם ביניהם ולהגיע להחלטות מכריעות.

המחנכים והמורים צריכים להכיר במצוקותיהם, לתת לגיטימציה להתלבטויותיהם ולחזק את רוחם, לבנות יחד איתם תשתית מְחַסנת על מנת לסייע להם להתגבר על קשיים אישיים בשלבים הקריטיים ביותר בחייהם; כאשר ההחלטות מתגבשות מתוכם, אנו צריכים להעצים את הכוחות הרוחניים והאינטלקטואליים שלהם כדי שהמתבגרים יוכלו להתמודד עם המצב שבו הם נתונים.

כדי להצליח במשימה נכבדה זו, עלינו (המחנכים לכל סוגיהם) ליצור בבית הספר אווירה, שבה לא יחששו התלמידים מהעלאת שאלה כלשהי בענייני אמונה והמורים לא יבלמו כל ביטוי של חקרנות בתחום ההשקפה הדתית מצד תלמידיהם, אלא יעזרו להם להתגבר על לבטיהם. המורים ינצלו כל הזדמנות כדי לעורר ולעודד שיחות בענייני אמונות ודעות ויהיו מוכנים לצייד את תלמידיהם בתשובות להתרת ספקותיהם ובהדרכה להליכה בדרך הישר.

המחנכים בחמ"ד אמורים לחנך את תלמידיהם לקראת פתיחות ולשקוד על פיתוח מחשבתם, בהתאם למשנתו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל:

החיסרון היותר גדול שיש לתכונתה של יראת שמים שאינה מחוברת יפה באורה של תורה הוא מה שבמקום יראת חטא היא מתחלפת עם יראת המחשבה. וכיוון שהאדם מתחיל להיות מתיירא לחשוב, הרי הוא הולך וטובל בבוץ הבערות, הנוטלת את אור נשמתו, מכשלת את כוחו ומעיבה את רוחו (אורות הקודש ג', עמ' כו-כז).

מכיוון שהגיוון של אוכלוסיית החינוך הדתי באה לידי ביטוי בהדגשים שונים על תפיסות דתיות ועל המצוות השונות, בהישגים אינטלקטואליים, ובגישות כלפי הוויות העולם, צריכים המופקדים על החינוך הדתי להתאים את אמצעי החינוך לנקודת המוצא של התלמידים מכל כיוון שהוא, מתוך מחשבה להעצים את כוחותיהם האנושיים-הרוחניים, כדי שיוכלו לממש בעתיד את חובת הבחירה האישית בצורה שתיטיב עמם, עם ערכיהם ועם עתידם.
כאמור לעיל, הורתה של תכנית זו "בשדה". מתוך הכרה בצורך להתמודד עם בעיות השעה והדור הכינו כמה בתי ספר תכניות לימודים בית ספריות בנושאי חינוך לאמונה, חינוך למידות, חינוך לתפילה ועוד.

ועדת תכנית הלימודים במחשבת ישראל נעזרה בחלק מתכניות אלה. אנו מודים לכל בתי הספר ולכל הגורמים האחרים שהעמידו לרשותנו את תכניותיהם;

שעות הלימוד שיוקדשו לשיעורים על פי תכנית זו יוקצו מתוך "סל השעות" של "אשכול יהדות".