ירמיהו פרק מז

א אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל פְּלִשְׁתִּים בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה אֶת עַזָּה:
ב כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנֵּה מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ וְזָעֲקוּ הָאָדָם וְהֵילִל כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ:
ג מִקֹּול שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו מֵרַעַשׁ לְרִכְבֹּו הֲמֹון גַּלְגִּלָּיו לֹא הִפְנוּ אָבוֹת אֶל בָּנִים מֵרִפְיֹון יָדָיִם:
ד עַל הַיֹּום הַבָּא לִשְׁדֹוד אֶת כָּל פְּלִשְׁתִּים לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידֹון כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר כִּי שֹׁדֵד יְהֹוָה אֶת פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתֹּור:
ה בָּאָה קָרְחָה אֶל עַזָּה נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם עַד מָתַי תִּתְגּוֹדָדִי: ו הוֹי חֶרֶב לַיהֹוָה עַד אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי הֵאָסְפִי אֶל תַּעְרֵךְ הֵרָגְעִי וָדֹמִּי:
ז אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי וַיהֹוָה צִוָּה לָהּ אֶל אַשְׁקְלֹון וְאֶל חוֹף הַיָּם שָׁם יְעָדָהּ: