פסוק ה
ויתיצב עמו -
עם משה הנצב שם, כדכתיב: ונצבת על הצור.

ויקרא בשם ה' -
הקב"ה קרא כשהיה עובר בשם כמו שהולך ומפרש. שכן כתוב למעלה: וקראתי בשם ה' לפניך.

פסוק ח
וימהר משה -
כשראה הקדוש ברוך הוא עובר ושמע קולו מיד התחיל להשתחוות.

פסוק ט
כי עם קשה עורף הוא -
יכול אתה ללכת בקרבנו, מאחר שסולחן ורחמן אתה.

פסוק י
הנה אנכי כורת ברית -
על זאת שאלך עמהם. וגם את הדבר הזה אשר דברת אעשה. שאמרת ונפלינו אני ועמך, שנגד כל עמך אעשה לך הפלאה וראה כל העם את הגדולה שאני עושה עמך כי נורא, כדכתיב: וייראו מגשת אליו.
וכתב: ויראו בני ישראל את פני משה כי קרן וגו'.

פסוק יט
כל פטר רחם לי -
לפי שעל ידי מכת בכורות נתקדשו כל בכור ביציאתו ממצרים נכתב כאן.

פסוק כא
ששת ימים תעבוד -
עבודת קרקע, כדכתיב: כי תעבוד את האדמה.
עובד אדמתו ישבע לחם.

בחריש ובקציר תשבות -
שהיא חשובה ועריבה לבריות. וכל שכן שאר מלאכות.

פסוק כג
את פני האדון -
כבר פירשתיו בואלה המשפטים.

פסוק כו
לא תבשל וגו' -
כבר פירשתיו.

פסוק כז
כתב לך את הדברים האלה -
האסורים בפרשה זו: הנני גורש מפניך וגו'.

כי על פי הדברים האלה -
שלא תלכו אחרי אלהים אחרים,
ושלא תכרות ברית ליושב הארץ,
ולא להתחתן בם,
ולעלות לרגל.

פסוק כח
ויכתב על הלוחות -
שכן אמר למעלה: וכתבתי על הלוחות כמכתב הראשון.

פסוק כט
כי קרן -
לשון הוד וכמוהו: קרנים מידו לו.
והמדמהו לקרני ראם קרניו אינו אלא שטות. כי שתי המחלוקת הם ברוב תיבות שבתורה.
וגם מנחם כן פירש.

פסוק לב
את כל אשר דיבר ה' אתו -
מלפני העגל כל מה שכתוב בפרשת תרומה עד כי בשש משה וכל האמור בפרשה זו.

פסוק לד
מסוה -
בגד הקרוי כן והוי"ו בו עיקר כמו וי"ו של מקוה ישראל, וגם וי"ו של סותה עיקר ושני מלבושים הם ושני גזירות.
וכן פתר דונש והדין עמו.

יסיר את המסוה -
בגילוי פנים לישראל.

את אשר יצוה
ואחר כך חוזר ומתכסה במסוה לדבר עם שכינה.

פסוק לה
עד כאן לדבר אתו -
עם השכינה חוזר ומתגלה.

הפרק הבא