פסוק א
ותמת שם מרים -
בחדש הראשון החדש שלסוף ארבעים שנה, שהרי מת אהרן אחריה בחדש החמישי בשנת ארבעים לצאת בני ישראל, כדכתיב בפרשת אלה מסעי.

פסוק ח
קח את המטה -
מלפני העדות.

ודברתם אל הסלע -
לא צוה הקדוש ברוך הוא לקחת את המטה להכות בו הסלע כמו שעשה ברפידים, שכתוב שם: והכית בצור ויצאו ממנו מים - אלא המטה צוה לקחת להראות בו קושי מרי שלהם, כדכתיב: למשמרת לאות לבני מרי - אפס בדבור ידבר עם הסלע לתת מימיו.

והוצאת להם מים -
על ידי דבורך עם הסלע.

פסוק י
ויאמר להם שמעו נא המורים -
כמו שהמטה הזה שיש בו שקדים מוכיח שהוא - למשמרת לאות לבני מרי.

המן הסלע הזה נוציא לכם מים -
בשעת הרמת ידו במטה - ויך בו את הסלע פעמים -אז אמר להם דרך כעס וחמה, סבורים אתם שמן הסלע הזה נוציא לכם מים?!
ומספק אמר משה כן, שטעה במה שאמר לו הקב"ה: קח את המטה - ולא האמין שבדיבורו עם הסלע יוציא ממנו מים אלא בהכאת המטה, כמו שעשה ברפידים.
ומה שאמר לו הקב"ה: ודברתם אל הסלע - היה סבור שזו היא דבור הסלע הנאמר במטה, ולכך הכה פעמים בסלע כעין חימה וכעס ומספק אם יוציא מים הרי טוב ואם אין, אדבר אל הסלע אחרי כן.
והקב"ה הסכים על ידי משה לצאת ע"י הכאתו ואף על פי כן נענש, שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים, וזהו שאמר הקב"ה: יען לא האמנתם בי להקדישנו - על ידי דבוריהם אל הסלע. לפי שהוא מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה.

ולפי שידעתי אני המפרש, שמשה רבינו לא היה כי אם שוגג לעבור על דברי הקב"ה, לפיכך אני זקוק לפרש כי משה רבינו טעה כמו שפירשתי.

פסוק יג
ויקדש בם -
שהוקדש במים מכל מקום. ואף על פי שלא דברו אל הסלע.

פסוק יז
לא נשתה מי באר -
כי המים היו יקרים לאומות באותו הארץ.

דרך המלך -
מסלת עוברי דרכים, המיוחדת לכל העולם.
הפרק הבא