פסוק ב
כי קרא שמטה לה' -
כלומר: כי הגיע זמן שמטה כמו: מקראי קדש
קרא עלי מועד,
קראן צום, כלם לשון זמן.

פסוק ד
אפס כי לא יהיה בך אביון -
אם תשמט, הקדוש ברוך הוא ישלם לך.

פסוק ה
אם שמוע תשמע והעבטת -
תקח משכנותם בעל כרחם על הלוואותיך.

פסוק ח
כי פתוח תפתח את ידך -
אלא -

פסוק ט
השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך
דבר בליעל כלומר, דבר שהוא של רֶשַׁע כמו: דבר בליעל יצוק בו. שפתרונו כך.

פסוק יא
כי לא יחדל אביון מקרב הארץ -
כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

פסוק יב
אחיך העברי -
בגנבתו.

או העבריה -
שמכרה אביה בקטנותה לְאָמָה. והגיעו שש שנים לשמטה קודם הבאת סימנים.

פסוק טו
כי עבד היית -
והוציאך ברכוש גדול.

פסוק יז
ואף לאמתך תעשה כן -
להענקה.

פסוק יח
לא יקשה בעיניך -
שתשלחנו חפשי מעמך במה שאתה נותן לו משנה וכפילות - שכר שכיר - בעבודת שש שנים שעבד אותך שאתה מעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך מלבד שכירות של קנין שש שנים שקנית אותו שהרי למען כן יברכך ה', בכל אשר תעשה.
והרי פירוש פסוק זה דוגמת: ולא ירע לבבך בתתך לו - וכן: תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה מתת לא' מהם, כי רוע העין וקשיות הלב מדבר על נתינת ממון לאחרים. ואשר הורגלו לפרש לא יקשה בעיניך על מה שאתה משלחו חפשי לסוף שש, שהרי הרבה עבדך שש שנים, כלומר יותר משאר שכירים, שטות הוא בידם.
וכי למה יקשה בעיניו בשילוח חפשי והלא לא קנאו מתחלה אלא לפי עבודת שש שנים שהכל יודעים שבשביעית יצא?
ועוד לא היה לו לומר משנה שכר שכיר אלא משנה שכיר?

ויש מפרשים:
משנה שכיר שש שנים הם, לפי שסתם שכיר שלש שנים, כדכתיב: בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב. וגם זה הבל.
כי במקום אחר כתיב: בעוד שנה כשני שכיר. ופירוש כשני שכיר. שלש שנים מצומצמות כשני שכיר שהיא שנה מצומצמת.

פסוק יט
תקדיש לה' אלהיך -
כלומר, נהוג בו דין קדושה שלא תעבוד בו ולא תגוז. ומ"ש: לא יקדיש איש אותו - כבר פירשתיו לא יקדיש איש אותו לקרבן אחר.

הפרק הבא