פסוק ד
דם יחשב לאיש ההוא דם שפך -
חיוב מיתה, יחשב משמים לאיש ההוא אותו דם ששפך בשעת שחיטת חוץ.

פסוק ה
אשר הם זבחים על פני השדה -
ויש מהם שטועים לשעירים ולא לשמים.

פסוק יג
וכסה בעפר -
כי אז לא יהא ראוי לאכילה.

פסוק טו
אשר תאכל נבלה -
אפילו קטן יטמא.

פסוק טז
ונשא עונו -
אם יאכל קודש או נכנס למקדש.

הפרק הבא