יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא
המחבר: רבי ישראל הלוי נאג'ארה. שמו חתום בראשי החרוזים.
פרטים על ר' ישראל נאג'רה, באנציקלופדיה יהודית דעת
אחד מפיוטיו הנפוצים ביותר של ר' ישראל נג'ארה, גדול משוררי ישראל מאז ימי תור הזהב בספרד ועד ימינו אנו. היה בן למגורשי ספרד ושימש כרבה של עזה במאה ה-16. אף שלשונו של הפיוט היא ארמית, הוא נעשה אהוב על כל קהילות ישראל, חלקן מזמרות אותו בשבתות ואחרות גם במועדים אחרים. אצל מסורת ארם-צובא למשל, הוא מושר בשירת הבקשות של שבת. במסורת בבל הוא מופיע כ"שבחה" ליום ראשון וכפיוט ליום השבת. השיר, שהוא שיר שבח לקב"ה, זכה ללחנים רבים, מ"ניגונים", המשתנים מחסידות לחסידות, ועד ללחנים בני זמננו וביצועים של להקות מערביות לא יהודיות בעולם כולו.
נוסח הפיוט
|
יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא.
אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא. עובַד גְּבוּרְתֵּךְ וְתִמְהַיָּא. שְׁפַר קָדָמָךְ לְהַחֲוַיָּא: יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא. |
יה אדון כל העולמים.
אתה הוא מלך מלכי המלכים מעשה גבורתך ונפלאותיך נאה להגיד לפניך . יה אדון כל העולמים. |
|
שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא.
לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא דִי בְרָא כָּל נַפְשָׁא. עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא. חֵיוַת בְּרָא וְעופֵי שְׁמַיָּא: יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא. |
שבחים אערוך בוקר וערב
לך לאל הקדוש, אשר ברא כל נפש מלאכים קדושים ובני אנוש חית השדה ועופות השמים. יה אדון כל העולמים. |
|
רַבְרְבִין עובְדֵךְ וְתַקִּיפִין.
מָכִיךְ רְמַיָּא וְזַקִּיף כְּפִיפִין. לוּ יִחְיֶה גְּבַר שְׁנִין אַלְפִין. לָא יֵעול גְּבוּרְתֵּךְ בְּחוּשְׁבְּנַיָא: יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא. |
גדולים מעשיך ותקיפים
משפיל רמים וזוקף כפופים. לו יחיה אדם שנות אלפים לא יוכל למנות את גבורותיך. יה אדון כל העולמים. |
|
אֱלָהָא דִי לֵיהּ יְקַר וּרְבוּתָא.
פְּרוק יַת עָנָךְ מִפּוּם אַרְיְוָתָא. וְאַפֵּיק יַת עַמֵּךְ מִגּו גָּלוּתָא. עַמֵּךְ דִי בְחַרְתְּ מִכָּל אֻמַּיָּא: יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא. |
האלהים אשר לו יקר וגדולה
פדה את צאנך מפי האריות והוצא את עמך מתוך הגלות, העם אשר בחרת מכל האומות יה אדון כל העולמים. |
|
לְמִקְדָּשֵׁךְ תּוּב וּלְקדֶשׁ קוּדְשִׁין.
אֲתַר דִי בֵיהּ יֶחֱדוּן רוּחִין וְנַפְשִׁין. וִיזַמְּרוּן לָךְ שִׁירִין וְרַחֲשִׁין. בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָא: יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא. |
למקדשך שוב ולקודש הקודשים.
מקום שבו ישמחו כל רוח ונפש. ויזמרו לך שירים ושבחים, בירושלים עיר כלילת יופי. יה אדון כל העולמים. |
