הלכות שמיטה

מאת: הרב שאול רייכנברג



פרק י: הפקרת הגידולים

א. מצוות עשה על הבעלים להפקיר את הפירות, הירקות ושאר הגידולים הקדושים בקדושת שביעית רמב"ם ספר המצוות מצוות עשה קלד, הל' שמיטה ויובל פ"ד הכ"ד, שנאמר: והשביעית תשמטנה ונטשתה (שמות כג, יא) הגדלים בשדהו או בחצרו. לכן אסור לנעול את השדה, המטע, או הגינה, כשיש בהם גידולים הקדושים בקדושת שביעית. וכן אסור להעמיד שומר או למנוע שום אדם מלקחתם. ואפילו אם כוונתו לשמור עכשיו כדי לאסוף אח"כ את הגידולים ולחלקם לציבור אסור (מכילתא פר' משפטים שם).

ב. אפילו אם הבעלים לא הפקירו את הפירות הגדלים ברשותו, מכל מקום היבול הפקר וכל הרוצה יכול לקחת (המנחת חנוך מצווה פד כתב, שנחלקו בזה האחרונים, החזו"א בסי' יט ס"ק כד הביא ראיות שהפירות הפקר גם בלי שהבעלים הפקירם). גם הקרקע מופקרת לכך שמי שרוצה יכול להיכנס ולקחת פירות (נדרים דף מב).

ג. מותר למנוע מנכרי ומבהמות לקחת פירות שביעית (חזו"א סי' יד ס"ק ד, י. ברמב"ם פ"ה ה"ה: הלכה הבהמה מאיליה לתחת התאנה ואכלה, אין מחייבין אותו להחזירה, שנאמר: ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול. שרק כאשר היא כבר אוכלת אין להחזירה, אך לפני כן מותר למנוע אותה מלגשת לאכול). אמנם אין לקחת מנכרי פירות שכבר זכה בהם (כיוון שפירות שביעית הם הפקר גם לגויים), כמו כן אסור לגרש בהמה שנכנסה כבר לשדה והתחילה לאכול מהגדל בה, או שנכנסה תחת עץ והתחילה לאכל מפירותיו (חזו"א שם ע"פ הרמב"ם).

ד. אם חושש, שנכרים יקחו מגידולי שביעית, או חושש שמי שיבוא לקחת פירות יקלקל את העצים. יכול לנעול את השער, אך יתלה שלט במקום בולט שהפירות הם הפקר וכל הרוצה
בפירות יכול לקבל מפתח במקום פלוני (מוסרים משמו של החזו"א).

ה. כיון שפירות שביעית הם הפקר, אי אפשר להתחייב מראש לתת פירות שביעית לאדם או גוף מסויים, שהרי אינו בעלים על הפירות.

ו. גם כשהשדה או המטע נמסרו לאוצר בי"ד, אין רשות לבית דין או שלוחם למנוע מלקחת את הכמות המותרת.

ח. גידולים חד שנתיים נעשים הפקר משעת השרשתם, ופירות האילן נעשים הפקר מתחילת צמיחתם (חזו"א סי' יט ס"ק כא, כב).

ט. בפרק טו נתבאר איזה שלב בגידול של פירות האילן, תבואה וקטניות צריך שיהיה בשנת שמיטה, כדי שיהיה בהם קדושת שביעית. שלב זה קובע גם במה יש מצוות הפקר, משום שמצוות הפקר נאמרה רק בדברים הקדושים בקדושת שביעית.

י. ירק הנכנס משישית לשביעית, הרי הוא הפקר מיד בכניסת השנה השביעית (חזו"א סי' יא ס"ק ז, וסי' יד סס"ק ט).

יא. אתרוג שחנט בשישית ונכנס לשביעית, אע"פ שנוהגים להחמיר, שיש בו קדושת שביעית וממילא אסור לבעלים לשמור פירותיו שמא הם הפקר, אסור לאחרים לקחת את הפירות ללא
רשות הבעלים, שמא אינם הפקר (חזו"א סי' ז ס"ק יד).