א. אסור לקצור תבואה, לבצור ענבים או לקטוף שאר פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית, אלא אם משנה מהדרך שקוצרים, בוצרים וקוטפים בשאר השנים, שנאמר: את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור, ודרשו בתורת כהנים: לא תבצור כדרך הבוצרים. ואפילו אם השדה, המטע או העצים שבחצר הבית הופקרו כדין, אסור לקצור ולקטוף מהם כדרך שאר השנים (נחלקו ראשונים מהו האיסור של קצירה ובצירה. האם האיסור הוא בפירות שמורים או בפירות מופקרים והאם הוא רק כדרכו בשאר שנים או גם בשינוי אסור. תוספות (רבינו תם) בר"ה ט ע"א ד"ה וקציר רש"י והרמב"ן (ויקרא כה, ה) ר"ש פ"ח משנה ו רמב"ם פ"ד הל' א, כב, כג). כיצד לשנות יבואר להלן.

ב. האיסור לקצור ולקטוף פירות כדרך שאר השנים הוא בין על הבעלים שהפקיר פירותיו ובין על אחר הקוצר או קוטף בשדה הפקר, אלא שבעל הבית הקוצר או קוטף כדרכו בשאר שנים, עובר איסור מן התורה ואילו אחר העושה כך עובר איסור
מדרבנן (חזו"א סי' יב ס"ק ו). לקצור או לקטוף מן המופקר שלא כדרך שאר השנים, מותר גם לבעלים עצמו (חזו"א סי' יב ס"ק ו).

ג. השינוי בקצירה ובקטיף צריך להיות בשני דברים. א. בכמות Z דהיינו שלא יקצור ולא יקטוף כמות גדולה, אלא כמות שרגיל להביא לתצרוכת ביתו לכמה ימים. כשאזלה הכמות שהביא, יכול להביא כמו נוספת (רמב"ם פ"ד הל' א, כב). ב. אם הדבר אפשרי, יש לשנות גם בצורת הקצירה או הקטיף, שיעשה בכלי אחר מהרגיל בשאר השנים או יקטוף ביד. אם אי אפשר לשנות, הסומך להקל ולקצור או לקטוף כמות קטנה מן ההפקר מבלי לשנות בצורת המלאכה, לא הפסיד (חזו"א סי' יב ס"ק ה).

ד. מלבד השינוי בקצירה ובקטיף, צריך לשנות גם במלאכות שעושים בפירות התלושים. כגון שישנה בעימור ובדישה של התבואה שקצר שלא יעמיד כרי או ידוש בקובין, אלא יחבוט או ימולל מעט מעט, או בדריכת ענבים Z לא ידרכם בגת, אלא
בעריבה (קערה גדולה), וכל כיוצא בזה (פ"ח משנה ו, רמב"ם פ"ד הל' א, כג. החזו"א סי' יב ס"ק ה). בדברים שאי אפשר לשנות, ראה סעיף ג.

ה. איסור קצירה ובצירה, הוא רק בפירות הקדושים בקדושת שביעית. ולכן מותר לקטוף בשנת שמיטה כדרך כל השנים פירות שחנטו בשנה שישית, ואסור לקטוף בשנה שמינית כדרך כל השנים פירות שחנטו בשנת שמיטה וקדושים בקדושת שביעית (חזו"א סי' ג ס"ק כג, סי' יז ס"ק ג, וראה באריכות בזה במעדני
ארץ סימנים ב-ה).

ו. מלבד איסור קצירה וקטיף כדרך כל השנים, אסור לקצור או לקטוף פירות לתועלת השדה או העצים (רמב"ם פ"ד ה"א והכ"ב, חזו"א סי' יב ס"ק ז).

ז. אסור לקטוף פירות וירקות של שמיטה כשהם בוסר (פ"ד משניות ז-ט) קודם שיגיעו לעונת המעשרות (זמן עונת המעשרות מבואר ברמב"ם הל' מעשר פ"ב ה"ה), אפילו כוונתו לאוכלם.
נשרו הפירות מעצמם או עבר וקטף, מותר לאוכלם (חזו"א סי' יט ס"ק כז).

ח. מאמתי אסור לקטוף פירות בתחילת גידולם, משיעשו "סמדר" (פ"ד משנה י), דהיינו אחרי נפילת הפרח כשכבר ניכר הפרי (רש"י ברכות לו ע"ב). קודם זמן זה מותר לקטוף את הפרחים והניצנים אפילו אין כוונתו להשתמש במה שקוטף.
ענבים, זיתים וחרובים מותר לקטוף גם אחר שנעשו "סמדר" (משנה שם).