א. אין לאכול פירות וירקות של שביעית אלא בדרך שרגילים לאוכלם, כל מין כדרכו (רמב"ם פ"ה ה"ג). דבר שדרכו להאכל חי, כגון: תפוזים, אבוקדו, וצנון, לא יבשלנו. דבר שדרכו להאכל מבושל כגון: תפוחי אדמה, בוטנים, וחבושים, לא יאכלנו חי. דבר שדרכו להאכל בין חי ובין מבושל יאכלנו כרצונו (ספר השמיטה פ"ז ב-ד, וכמבואר בשו"ע או"ח סי' רה סעי' א לענין ברכות), עבר ובישל דבר שדרכו לאכול חי, לא נאסר התבשיל באכילה, וכל זמן שהוא ראוי לאכילה עדיין הוא קדוש בקדושת שביעית.

ב. אפיה, צליה ובישול נחשבים לדרך שימוש אחת, וכל שדרכו באפיה מותר גם בצליה ובישול וכן להיפך (הורה הגרי"ש אלישיב שליט"א), ובלבד שאינו מתקלקל ע"י כך.

ג. דבר שדרכו להאכל חי אסור לכובשו, אם אין דרכו בכך, ודבר שדרכו בכבישה אסור בבישול (הורה הגרי"ש אלישיב שליט"א, שלחומרא אומרים כבוש כמבושל ולקולא לא אומרים כבוש כמבושל).

ד. צורת אכילה הנהוגה אצל חלק גדול מן הציבור אע"פ שאינה נהוגה אצל רוב הצבור, נחשבת כדרך אכילה (ראה חיי אדם בסי' נא סעי' ב ובנשמת אדם שם), ובלבד שלא יהיה אותו ציבור מיעוט קטן, וכן שיהיה צבור זה רגיל בצורת אכילה זו ולא ינהג כך רק לעיתים רחוקות. דרך אכילה הנהוגה רק אצל הצימחונים והטבעונים ואינה נהוגה אצל שאר הציבור, נראה שאינה נחשבת כדרך אכילה אלא כדרך רפואה (בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' מד כתב, שאין חייבים בערלה על וורד שאינו נחשב עץ מאכל, כיון שאוכלים אותו רק לחיזוק הגוף).

ה. אסור לבשל יין כדי למונעו מלהיות יין נסך, כיון שטעמו נפגם (ראה פאת השלחן סי' כד סעי' ו, ובבית הרידב"ז סי' ה סעיף ו), אך מותר לפסטר יין או מיץ ענבים בבקבוקים או כלים סגורים.

ו. מותר לשים יין או מיץ תפוזים בעוגה להוספת טעם (תרומות פי"א משנה א, רמב"ם תרומות פי"א ה"ג), ויש לדון אם מותר לשים כמות קטנה שטעמם לא מורגש או שצריך לשים כמות שטעמם יורגש כדי שלא יתבטלו.

ז. תבלינים, אפילו הראויים לאכילה בפני עצמם, כגון בצל, מותר לתיתם בתבשיל כדי ליתן בו טעם, אף אם לא יהיו ראויים אח"כ לאכילה. אך מאכלים שרק לעיתים או מיעוט אנשים משתמשים בהם לטעם, מותר רק אם ראויים לבסוף לאכילה (ראה ר"ש תרומות פי"א משנה א. והובאו דבריו בפאת השלחן סי' כד סעי' ה).

ח. מותר לטגן בשמן של שביעית (הגרי"ש אלישיב שליט"א).

ט. מותר ליבש פירות של שביעית שדרכם בכך כגון: ענבים, תאנים, תמרים, תפוחי עץ, שזיפים (תוספתא פ"ו כא) וכדו'.

י. אסור לערב מעט פירות שביעית ברוב פירות חולין כדי לבטל את פירות השביעית, וע"י כן תיפקע קדושתם ויוכל לסחור בהם או להשתמש בהם שימושים האסורים בפירות שביעית (ראה מנחת שלמה סי' מו, ומעדני ארץ סוף הספר סי' ח אות יג).
יא. אסור לשנות פירות שביעית מברייתם, דהיינו לשנותם מאוכל למשקה (רמב"ם פ"ה ה"ג), לפיכך אסור לעשות מיץ תפוחים, מיץ גזר וכדומה. עבר וסחט פירות אלו, המיץ קדוש בקדושת שביעית לכל דיניה (רמב"ם בהל' מאכלות אסורות פ"י הכ"ב). ישנם מינים שמותר לסוחטם כפי שיבואר להלן.

יב. מותר לעשות יין או מיץ ענבים מענבים של שביעית וכן מותר לסחוט ענבים כדי לשתות את המיץ הטרי. כמו כן מותר לעשות שמן מזיתים של שביעית (רמב"ם תרומות פי"א ה"ב).

יג. מותר לסחוט לימונים תפוזים ואשכוליות כאשר מתערב במיץ מבשר הפרי, אך אסור לסוחטם לתוך מסננת דקה שכל בשר הפרי נפרד מהמיץ (ראה חזו"א בסי' כה ס"ק לב). ויש להקפיד לסחוט היטב שכל בשר הפרי יסחט, כיון שהבשר הנשאר לא משמש לאכילה ונמצא מפסיד פרי. (בבשר הפרי הנשאר יש לנהוג כבשיירי אוכל).

יד. מותר לרסק פירות וירקות שדרכם בכך, וכן להכין מהם ריבות וממרחים, הואיל ונשארים אוכל ואינם נהפכים למשקה (ברכות לח ע"א). אך אין לרסק מינים שאין דרכם בכך (בסדר השביעית שהו"ל הרה"ח ר' זליג שפירא (ידוע שהם שיקפו את דעת החזו"א)). את הנוזלים המופרשים מהפירות תוך כדי ריסוקם, ישאיר מעורבים עם הפרי המרוסק ולא ישפכם לכלי אחר (בסדר השביעית שם).

טו. מותר לרסק לתינוקות פירות וירקות שדרכם בכך, אף על פי שאין הדרך לרסק אותם מינים לגדולים.

טז. מותר לטחון שום ובצל כדי לערבם בקציצות, וכן אגוזים ושקדים כדי לערבם בעוגה, שהרי דרכם בכך.

יז. מותר להפוך משקה לאוכל (הגרי"ש אלישיב שליט"א) ויש אוסרים (ערוך השלחן העתיד פרק כ"ד סעי' ח).
יח. מותר לקלף פירות וירקות של שביעית שהדרך לקלפם, כגון: תפוחי עץ, גזר ומלפפון, אף על פי שאפשר לאוכלם עם קליפתם (חזו"א סי' יד ס"ק י). אך אין לקלף קליפה עבה יותר מאשר הדרך בשאר השנים. מה יעשה בקליפות, ראה פרק כג.

יט. אין לקלף פירות וירקות שאין הדרך לקלפם, כגון: עגבניה, משמש. ושזיף. אמנם מותר להסיר קליפתם עם חתיכה עבה מאוד מבשר הפרי, כך שהקליפה לא נהפכת לפסולת, אלא ראויה עדיין לאכילה עם חתיכת הפרי הצמודה לה (הורה הגרי"ש אלישיב שליט"א, והרי זה כמו לחתוך חצי פרי ולאכול רק חציו שמותר).

כ. כדי להאכיל ילדים קטנים, מותר לקלף פירות וירקות של שמיטה שאינם יכולים לאוכלם עם קליפתם, אף על פי שאין הדרך לקלף פירות אלו לגדולים (כיון שדרך אכילתם בכך, וכן הורה הגרי"ש אלישיב שליט"א).

כא. מותר לנפות קמח של שביעית כדרכו בשאר השנים (תרומות פי"א משנה ה). מה יעשה בקמח שנשאר בנפה, ראה פרק כג.

כב. מותר להסיר מפירות וירקות של שביעית חלקים נגועים, חלקים שהחלו להרקב וכד', כפי שרגילים בכל השנים.