א. אסור לאדם לאכול מאכל בהמה שאין דרך בני אדם לאוכלם. ואפילו פת שעיפשה ואינה ראויה מעתה לאדם אלא לבהמה, אסור לאדם לאוכלה (חזו"א סי' יד ס"ק י).

ב. אסור להאכיל מאכל אדם לבעלי חיים (רמב"ם פ"ה ה"ה). וכן אסור להפוך מאכל אדם למאכל בעלי חיים, לכן אסור לעשות תחמיץ למאכל בהמה מירק חיטה שיש בו כבר גרעינים.

ג. אינו חייב למנוע מבהמות לאכול פירות שביעית העומדים למאכל אדם, כל זמן שהם הפקר (רמב"ם שם. וביאר החזו"א בסי' יד ס"ק ד שכל זמן שלא התחילה הבהמה לאכול מותר למונעה, ומשהתחילה אסור), אך משזכה בהם חייב למונעם מלאכול. התחילה הבהמה לאכול פירות הפקר, אסור למונעה (חזו"א שם).

ד. אסור לבשל מאכל בעלי חיים שאין דרכו בבישול, אך אם דרכם בכך מותר. ומותר לעשות תחמיץ לבהמות מדברים שהדרך בשאר השנים להחמיצם (פ"ח משנה א).

ה. גידולים המשמשים גם למאכל אדם וגם למאכל בעלי חיים, אופן השימוש נקבע על ידי מחשבתו בשעת הלקיטה (פ"ח משנה א). ליקט לאדם, נחשבים כמאכל אדם ואסור לתיתם לבהמה. ליקטם לבהמה, מותרים לאדם ובהמה. ליקט לבהמה וחזר וחשב לאדם, דינו כליקט לאדם. לא חשב כלום בשעת לקיטה, יש להסתפק האם דינו כמאכל אדם או שקובעת מחשבתו שלאחר הלקיטה (חזו"א סי' יג ס"ק ז ד"ה הקדישין). חשב בשעת הלקיטה לבהמה, אסור לשולקו לבהמה אך מותר לשולקו לאכילת אדם, חשב לשניהם, מותר לאדם ולבהמה, אך אסור לעשות ממנו מלוגמא לאדם ואסור לשולקו לבהמה (פ"ח משנה א, רמב"ם פ"ה הי"א).

ו. מותר להשתמש במאכל בעלי חיים לריפוי אדם (פ"ח משנה א, רמב"ם פ"ה הי"א), אבל אסור להכין ממנו תרופות כמבואר לעיל פכ"ד סעיף ד.

ז. מאכל בעלי חיים או מאכל אדם שהתקלקל וראוי רק לבעלי חיים, מותר לסוחטו כשהמשקה היוצא ממנו משמש למאכל אדם, אם דרכו בכך (חזו"א סי' יג ס"ק כה). אך אסור לסוחטו כדי להכין ממנו תרופות.

ח. אסור לרפא בהמה על ידי מאכל בהמה וכ"ש על ידי מאכל אדם (משנה שם, רמב"ם שם).

ט. יש לדון בדיני שימוש במאכל בהמה לכביסה וצביעה.

י. אסור להסיק תנור בין במאכל אדם (מבואר בסוכה ובב"ק שם, ומוכח מהרמב"ם פ"ה ה"כ) ובין במאכל בהמה (חזו"א סי' יג ס"ק ו הכריע כמשנה למלך), עבר והסיק לא יאפה בחום זה, אלא ימתין עד שיצטנן (רמב"ם פ"ה הכ"ג).

יא. אסור לקנח ידים בתבן וקש של שביעית, אם נפסדים על ידי זה ממאכל בהמה.

יב. אסור לעשות כר או מזרון מתבן וקש של שביעית (רמב"ם פ"ה הל' כג), אך מותר לשוטחם כדי לשכב עליהם, כל זמן שאינם מתקלקלים ממאכל בהמה.

יג. מותר לרפד לבהמות בקש של שביעית, אך אסור לרפד בחציר (שו"ת משנת יוסף ח"א תשו' י).