"ושבתה הארץ לה'"
דפי הדרכה בתחומי החקלאות לקראת השמיטה
מאת ד"ר משה זקס
הקדמה
המכון לחקר החקלאות על פי-התורה הוקם לאחר קום המדינה על-ידי חקלאים מן היישובים חפץ חיים, יסודות ושעלבים כדי לעסוק בכל תחומי ההלכה בחקלאות. חלק נכבד מעבודת
המכון מוקדש לנושא השמיטה שהינו בעל משמעות מעשית כבידה לגבי כל ציבור שומריה.
מטרת עבודתנו בתחום זה היא התווית דרכי-העבודה במשק החקלאי בשמיטה. לשם כך אנו עוסקים:
• בלימוד ובירור ההלכות, כולל הבאת בעיות לפסיקת גדולי תורה.
• עריכת ניסויים חקלאיים ואיסוף מידע בין שמיטה לשמיטה.
• הכנת חומר-הדרכה כסיכום מעשי של עבודה זאת.
• הדרכה מעשית למעוניינים בכך בשמיטה למעשה.
המגמה העיקרית של עבודות-ההכנה היא התווית דרכי-עבודה שיקטינו ככל האפשר את הנטל הכלכלי הכרוך בשמירת השמיטה כהלכתה, ועל-ידי כך יעודדו חקלאים נוספים להצטרף אל הציבור הגדל של שומריה. האמצעי העיקרי - פיתוח דרכי-עבודה מיוחדות או חילופיות שיאפשרו פעילות והכנסה לחקלאים, תוך התאמה למיגבלות ההלכתיות של השמיטה.
ההנחיות שבספר זה נכתבו בעיקרן עבור הנמנעים משימוש בהיתר המכירה לנכרי (היתר שהוצע בעבר על-ידי כמה מגדולי התורה כדי לאפשר קיום ההתיישבות בארץ). עם זאת עשויות הנחיות אלה לשמש גם את החקלאים המסתמכים על היתר-המכירה, כי גם בדרכם שלהם נשארו, לפי הוראות הרבנים התומכים בהיתר-המכירה, הגבלות רבות בעבודות החקלאיות ואף בדרכי האיסוף והשיווק. החוברת שלפנינו כוללת מידע כללי, ובעיקר הנחיות והצעות מעודכנות לדרכי-העבודה במשק החקלאי שיש להנהיג לקראת השמיטה ובמהלכה.
מכיון שבמסגרת זו לא ניתן להיכנס לכל הפרטים המקצועיים, יש להיעזר באמצעים נוספים כמו
פירסומים שוטפים של המכון ובעיקר הבטאון "הליכות שדה",ימי-עיון של המכון, וכן בחומר ההדרכה הכללי של שירותי ההדרכה במשרד החקלאות. כמו כן נעמוד בס"ד לרשות הציבור במענה לפניות בכתב ובעל-פה.
הספר פותח במבוא לסקירת הרקע המעשי וההלכתי, ובסקירה הלכתית תמציתית. הסקירה כוללת את עיקרי ההלכות ואת הנוהגים שהתגבשו במשקים שנהגו לפי הדרכת בעל ה"חזון איש" בזמנו, והמשיכו בשיטה זאת בהנחית הרב קלמן כהנא זצ"ל. נראה לנו שיש חשיבות רבה לסיכום מפורט ועדכני של נוהגים אלה, ובפרט לנוכח העלאת ספיקות לגבי כמה מן הנוהגים שנמסרו בעל-פה על ידי רבני היישובים ולא הוזכרו במפורש בכתבי בעל ה"חזון איש".
סיכום ההלכות נעשה בעקבות בירורי ההלכה של המכון, בית-המדרש להלכה בהתיישבות, חבר רבני היישובים (חרי"ף), ופניות לפוסקי הדור. עם זאת, ההנחיות ההלכתיות המופיעות במסגרת זו לא נועדו לפסוק הלכה למעשה, שהרי זאת צריכים לעשות בכל מקרה הרבנים המוסמכים לכך, הן באות כדי לתת תמונה כללית, הצעות מעשיות, והגדרות הנדרשות להבנת ההצעות הכלולות בחוברת הדרכה זאת.
לאחרונה מסתמנת בכל חוגי החקלאות הדתית מגמה להרחיב את שמירת השמיטה מבלי להזדקק להיתר-המכירה, מגמה זו נתמכת גם על-ידי הרבנות הראשית. אנו מקווים שההצעות המובאות כאן יתרמו לחיזוקה של מגמה זאת.
יבואו על הברכה: הרב שאול רייכנברג שליווה מהדורה זאת מבחינה הלכתית, השותפים לעריכת המהדורה הראשונה - העורך מר אשר וסרטייל. הרב יוסף אפרתי, פרופ' אליעזר גולדשמידט וד"ר יהושע קליין, וכן ד"ר יצחק קליין ומדריכי שה"מ שמעון אנטמן, חנן בזק, אריה זרם, אברהם רטנר, יצחק דר ואחרים, שהשתתפו בעריכת נושאים שונים.
מאת ד"ר משה זקס
הקדמה
המכון לחקר החקלאות על פי-התורה הוקם לאחר קום המדינה על-ידי חקלאים מן היישובים חפץ חיים, יסודות ושעלבים כדי לעסוק בכל תחומי ההלכה בחקלאות. חלק נכבד מעבודת
המכון מוקדש לנושא השמיטה שהינו בעל משמעות מעשית כבידה לגבי כל ציבור שומריה.
מטרת עבודתנו בתחום זה היא התווית דרכי-העבודה במשק החקלאי בשמיטה. לשם כך אנו עוסקים:
• בלימוד ובירור ההלכות, כולל הבאת בעיות לפסיקת גדולי תורה.
• עריכת ניסויים חקלאיים ואיסוף מידע בין שמיטה לשמיטה.
• הכנת חומר-הדרכה כסיכום מעשי של עבודה זאת.
• הדרכה מעשית למעוניינים בכך בשמיטה למעשה.
המגמה העיקרית של עבודות-ההכנה היא התווית דרכי-עבודה שיקטינו ככל האפשר את הנטל הכלכלי הכרוך בשמירת השמיטה כהלכתה, ועל-ידי כך יעודדו חקלאים נוספים להצטרף אל הציבור הגדל של שומריה. האמצעי העיקרי - פיתוח דרכי-עבודה מיוחדות או חילופיות שיאפשרו פעילות והכנסה לחקלאים, תוך התאמה למיגבלות ההלכתיות של השמיטה.
ההנחיות שבספר זה נכתבו בעיקרן עבור הנמנעים משימוש בהיתר המכירה לנכרי (היתר שהוצע בעבר על-ידי כמה מגדולי התורה כדי לאפשר קיום ההתיישבות בארץ). עם זאת עשויות הנחיות אלה לשמש גם את החקלאים המסתמכים על היתר-המכירה, כי גם בדרכם שלהם נשארו, לפי הוראות הרבנים התומכים בהיתר-המכירה, הגבלות רבות בעבודות החקלאיות ואף בדרכי האיסוף והשיווק. החוברת שלפנינו כוללת מידע כללי, ובעיקר הנחיות והצעות מעודכנות לדרכי-העבודה במשק החקלאי שיש להנהיג לקראת השמיטה ובמהלכה.
מכיון שבמסגרת זו לא ניתן להיכנס לכל הפרטים המקצועיים, יש להיעזר באמצעים נוספים כמו
פירסומים שוטפים של המכון ובעיקר הבטאון "הליכות שדה",ימי-עיון של המכון, וכן בחומר ההדרכה הכללי של שירותי ההדרכה במשרד החקלאות. כמו כן נעמוד בס"ד לרשות הציבור במענה לפניות בכתב ובעל-פה.
הספר פותח במבוא לסקירת הרקע המעשי וההלכתי, ובסקירה הלכתית תמציתית. הסקירה כוללת את עיקרי ההלכות ואת הנוהגים שהתגבשו במשקים שנהגו לפי הדרכת בעל ה"חזון איש" בזמנו, והמשיכו בשיטה זאת בהנחית הרב קלמן כהנא זצ"ל. נראה לנו שיש חשיבות רבה לסיכום מפורט ועדכני של נוהגים אלה, ובפרט לנוכח העלאת ספיקות לגבי כמה מן הנוהגים שנמסרו בעל-פה על ידי רבני היישובים ולא הוזכרו במפורש בכתבי בעל ה"חזון איש".
סיכום ההלכות נעשה בעקבות בירורי ההלכה של המכון, בית-המדרש להלכה בהתיישבות, חבר רבני היישובים (חרי"ף), ופניות לפוסקי הדור. עם זאת, ההנחיות ההלכתיות המופיעות במסגרת זו לא נועדו לפסוק הלכה למעשה, שהרי זאת צריכים לעשות בכל מקרה הרבנים המוסמכים לכך, הן באות כדי לתת תמונה כללית, הצעות מעשיות, והגדרות הנדרשות להבנת ההצעות הכלולות בחוברת הדרכה זאת.
לאחרונה מסתמנת בכל חוגי החקלאות הדתית מגמה להרחיב את שמירת השמיטה מבלי להזדקק להיתר-המכירה, מגמה זו נתמכת גם על-ידי הרבנות הראשית. אנו מקווים שההצעות המובאות כאן יתרמו לחיזוקה של מגמה זאת.
יבואו על הברכה: הרב שאול רייכנברג שליווה מהדורה זאת מבחינה הלכתית, השותפים לעריכת המהדורה הראשונה - העורך מר אשר וסרטייל. הרב יוסף אפרתי, פרופ' אליעזר גולדשמידט וד"ר יהושע קליין, וכן ד"ר יצחק קליין ומדריכי שה"מ שמעון אנטמן, חנן בזק, אריה זרם, אברהם רטנר, יצחק דר ואחרים, שהשתתפו בעריכת נושאים שונים.