"ושבתה הארץ לה'"
דפי הדרכה בתחומי החקלאות לקראת השמיטה
מאת ד"ר משה זקס
מבוא
ספר-הדרכה זה בא לסכם באורח מעשי דרכי-עבודה לחקלאים, ונקדים לכך תיאור קצר של רקע הבעיות ודרכי פתרונן, כולל התפתחות הדרך במשך למעלה מחמישים שנה.
רקע הלכתי
ההכרעות ההלכתיות העומדות בבסיסה של דרך זאת הנן אלה שסוכמו על-ידי מרן ה"חזון איש", וכפי שהן מוסברות על-ידי תלמידיו ועל-ידי פוסקי דורנו.
הבסיס לדרך זאת הוסבר היטב בדבריו של בעל ה"חזון איש" בשנת התרצ"ח:
"נפקדתי מאת מרן הג"ר חיים עוזר ... לגול החרפה מעלינו על ידי היתרי שעה בכל שמיטה ושמיטה באין קץ, החולצים את זיקי האמונה מלב המפקפקים וחושבים את מצוות התורה כדברים נמנעים ומהרהרים בנצחיות ר"ל. העבודות מותרות מפני שבמניעתן ימות כל עץ, ויש היתר של בית השלחין. ומפני שבשמיטות האחרונות סמכו על המכירה, לא נכנסו הרבנים לברר את הדברים המותרים, ועכשיו ... הוטל עלינו לברר דברים המותרים ... והנה יצא בהיתר לנטוע ירק קודם ראש השנה, ולא יהא בהם איסור ספיחים אף שנלקטין בשביעית, וכדעת הר"ש והרמב"ן. וכן הותר להם לזרוע תבואה קודם ראש השנה ולקוח התבן למקניהם. וכן הותר להם עציץ שאינו נקוב תחת תקרה"(מתוך מכתביו שהודפסו ב"מוריה" תש"מ.)
"גם בגינות נוי ופרחים המתקיימים משנה לשנה מותר להשקותם ולעבדם כדי קיומם כמו שנתבאר, וחרישה וזריעה אסורה אף בהם" (מתוך "סדר השביעית" שפורסם בבני-ברק על-ידי מקורביו).
מאז קום המדינה התפשטה שמירת השמיטה כהלכתה והגיעה לממדים נרחבים, הן בעיר הן בכפר. בזכות מסירות נפש של חקלאים מתי מספר שהצליחו לקיים את משקיהם בתנאים קשים. בהכוונה הצמודה של בעל ה"חזון איש", קם ציבור רחב שנחלץ לגאולת מצוה גדולה זו. אך מידת מסירות הנפש הנדרשת לקיום השמיטה בחקלאות בדרך זאת נשארה רבה וקשה גם במציאות הכלכלית שבימינו.
הרקע הכלכלי
המגבלות ההלכתיות העיקריות בהפעלת המשק בשמיטה קיימות בתחום גידולי-השדה והירקות, והן: הימנעות מזריעה בשמיטה עצמה, הגבלות בזריעה לקראת שמיטה, ו"איסור ספיחים". משום כך יש לכאורה להשבית לגמרי את ענפי גידולי-השדה המבוססים בעיקר על זריעה מחדש מדי שנה. אך התברר, כי תהא בכך בעיה קשה, אופיינית למשק המודרני, שכן גם משק מושבת מחייב הוצאות, הוצאות המוגדרות בכלכלה כהוצאות קבועות. הוצאות אלה כוללות תחזוקה, פחת וריבית על הרכוש - ההון הרב המושקע במשק, ולרוב גם החזר הון-ההשקעה עצמו. ההשקעות כוללות הכשרת קרקע וציוד השקיה, ציוד מיכני, הכשרת עובדים, ענפי עזר ושירות, מבנים, מנגנוני ניהול ובקרה ואף שותפות במסגרות ומפעלים אזוריים. ויש להוסיף להוצאות אלה גם את דמי-החכירה ואת ההוצאה העשויה להידרש כדי לשמור או להכין את השדות מחדש לקראת השנה השמינית.
לסיכום
במצב הכלכלי הנחות יחסית של החקלאות, הרי שבהעדר כל הכנסה מענפי השדה, עלול הנטל הכלכלי הכרוך בכך להוות סיכון קיומי עבור המשק אף בסיכומו של מחזור שבע-שנתי.
התווית דרכי-עבודה
ההנחיות המעשיות של בעל ה"חזון איש" אפשרו קיום משקים שומרי שמיטה על-ידי שמירת היקף מינימלי של גידולי השדה גם בשמיטה. כך נמנע מצב שבו לא תוכל ח"ו להתקיים חקלאות שתנהג על-פי ההלכה. ההנחיות כללו:
• מותר לזרוע לקראת שמיטה אף גידולי-גרגרים כמו חיטה להנבטה על-ידי הגשם, בשינוי סדר-הגידולים, כלומר, כאשר הזריעה נעשית בשדה שאינה עומדת לזריעה כזו אילולי השמיטה.
• הכרעה שבגידולי ירק שנבטו לפני השמיטה אין איסור ספיחים.
• תבואה וירקות שגדלו בדרכים אלה, קדושים בקדושת שביעית.
• מותר לבצע טיפול בצמחים במלאכות שעיקר איסורם מדברי חכמים, כדי למנוע נזק ניכר לצמחים וליבול.
• מותר לבצע עיבודים שאינם מוגדרים כחריש, גם כדי למנוע שיבוש בעשבים שיגרום נזק ניכר לשנים הבאות.
קיימות עוד מגבלות הלכתיות רבות לחקלאות השמיטה, כגון איסור איסוף היבול בדרך הרגילה, איסור המסחר בו ואיסור ייצוא פירות שהם קדושים בקדושת שביעית לחו"ל. הדרכים שננקטו לפתרון היו - איסוף וחלוקה של היבול במסגרת אוצר-בית-דין, כאשר ייצוא לא התאפשר למעשה, פרט להיתר מסוים לאתרוגים ולייצוא לאחר מועד הביעור.
דרכים מותרות אלה, יחד עם הרחבת השימוש בגידולים דו-שנתיים ורב-שנתיים שאינם כרוכים בזריעה בשמיטה, היוו את השלד העיקרי של דרכי שמירת השמיטה כפי שכוונו על-ידי בעל ה"חזון איש" וממשיכי דרכו.
מאת ד"ר משה זקס
מבוא
ספר-הדרכה זה בא לסכם באורח מעשי דרכי-עבודה לחקלאים, ונקדים לכך תיאור קצר של רקע הבעיות ודרכי פתרונן, כולל התפתחות הדרך במשך למעלה מחמישים שנה.
רקע הלכתי
הבסיס לדרך זאת הוסבר היטב בדבריו של בעל ה"חזון איש" בשנת התרצ"ח:
"נפקדתי מאת מרן הג"ר חיים עוזר ... לגול החרפה מעלינו על ידי היתרי שעה בכל שמיטה ושמיטה באין קץ, החולצים את זיקי האמונה מלב המפקפקים וחושבים את מצוות התורה כדברים נמנעים ומהרהרים בנצחיות ר"ל. העבודות מותרות מפני שבמניעתן ימות כל עץ, ויש היתר של בית השלחין. ומפני שבשמיטות האחרונות סמכו על המכירה, לא נכנסו הרבנים לברר את הדברים המותרים, ועכשיו ... הוטל עלינו לברר דברים המותרים ... והנה יצא בהיתר לנטוע ירק קודם ראש השנה, ולא יהא בהם איסור ספיחים אף שנלקטין בשביעית, וכדעת הר"ש והרמב"ן. וכן הותר להם לזרוע תבואה קודם ראש השנה ולקוח התבן למקניהם. וכן הותר להם עציץ שאינו נקוב תחת תקרה"(מתוך מכתביו שהודפסו ב"מוריה" תש"מ.)מאז קום המדינה התפשטה שמירת השמיטה כהלכתה והגיעה לממדים נרחבים, הן בעיר הן בכפר. בזכות מסירות נפש של חקלאים מתי מספר שהצליחו לקיים את משקיהם בתנאים קשים. בהכוונה הצמודה של בעל ה"חזון איש", קם ציבור רחב שנחלץ לגאולת מצוה גדולה זו. אך מידת מסירות הנפש הנדרשת לקיום השמיטה בחקלאות בדרך זאת נשארה רבה וקשה גם במציאות הכלכלית שבימינו.
"גם בגינות נוי ופרחים המתקיימים משנה לשנה מותר להשקותם ולעבדם כדי קיומם כמו שנתבאר, וחרישה וזריעה אסורה אף בהם" (מתוך "סדר השביעית" שפורסם בבני-ברק על-ידי מקורביו).
הרקע הכלכלי
לסיכום
התווית דרכי-עבודה
• מותר לזרוע לקראת שמיטה אף גידולי-גרגרים כמו חיטה להנבטה על-ידי הגשם, בשינוי סדר-הגידולים, כלומר, כאשר הזריעה נעשית בשדה שאינה עומדת לזריעה כזו אילולי השמיטה.
• הכרעה שבגידולי ירק שנבטו לפני השמיטה אין איסור ספיחים.
• תבואה וירקות שגדלו בדרכים אלה, קדושים בקדושת שביעית.
• מותר לבצע טיפול בצמחים במלאכות שעיקר איסורם מדברי חכמים, כדי למנוע נזק ניכר לצמחים וליבול.
• מותר לבצע עיבודים שאינם מוגדרים כחריש, גם כדי למנוע שיבוש בעשבים שיגרום נזק ניכר לשנים הבאות.
קיימות עוד מגבלות הלכתיות רבות לחקלאות השמיטה, כגון איסור איסוף היבול בדרך הרגילה, איסור המסחר בו ואיסור ייצוא פירות שהם קדושים בקדושת שביעית לחו"ל. הדרכים שננקטו לפתרון היו - איסוף וחלוקה של היבול במסגרת אוצר-בית-דין, כאשר ייצוא לא התאפשר למעשה, פרט להיתר מסוים לאתרוגים ולייצוא לאחר מועד הביעור.
דרכים מותרות אלה, יחד עם הרחבת השימוש בגידולים דו-שנתיים ורב-שנתיים שאינם כרוכים בזריעה בשמיטה, היוו את השלד העיקרי של דרכי שמירת השמיטה כפי שכוונו על-ידי בעל ה"חזון איש" וממשיכי דרכו.