חידונים בפרשת השבוע

אריה פלהיימר

שאלה

עניינים שבמחשבה

יא, טז: ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך.

מדרש רבה פרשה טו, יח :
אספה לי - זה שאמר הכתוב: (עמוס ט,ו) 'הבונה בשמים מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה'. למה הדבר דומה, לפלטין שהיתה בנויה על גבי הספינות, כל זמן שהספינות מחוברות, פלטין על גביהן עומדת. כך 'הבונה בשמים מעלותיו' - כביכול כסאו מבוסס למעלה בזמן שישראל עושין אגדה אחת. לכך נאמר: 'הבונה בשמים מעלותיו', אימתי - 'ואגדתו על ארץ יסדה'.וכן הוא אומר : (דברים לג, ה) 'ויהי בישרון מלך'. לכך אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'אספה לי'. למה, שכנוסן של צדיקים הניה להם והניה לעולם, אבל כנוסן של רשעים תקלה להם ותקלה לעולם.

א. מהי מגמתו של המדרש הזה?

ב המלה בפסוק, המשמשת בסיס לדרשנות היא:
1. אספה. 2. לי. 3. מזקני ישראל. 4. שום תשובה לא נכונה.

ג. מהו הנמשל ל: 1. ספינות. 2. פלטין. "

ד. הבונה בשמים מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה" - במה שונה המבנה התחבירי של המשפט על פי המדרש מזה שעל פי הפשט?

ה. מהיכן שאב הדרשן את הדימוי של הספינות המחוברות?

ו. מהו היסוד הפסיכולוגי, שעל פיו מציין המבקש את טובת עצמו ולא את טובת הזולת?

תשובה

א. מגמתו של המדרש הזה היא הדגשת החשיבות של אחדות עם ישראל ("כביכול כסאו מבוסס למעלה בזמן שישראל עושין אגודה אחת)".

ב. המלה, המשמשת בסיס לדרשנות היא "לי" - לטובתי, למעני.

ג. 1. ספינות - אגודות בני אדם 2. פלטין - השמים.

ד. בעוד שעל פי הפשט הפסוק בנוי משני איברים במשפט מחובר, על פי המדרש לפנינו משפט מורכב בעל פסוקית תנאי (או זמן) - הבונה בשמים
    מעלותיו אם (או כאשר) אגודתו על ארץ יסדה.
    סביר להניח, שהמלה אספה שימשה אסוציאציה למלה "ספינות", ואולי כך גם המלה בהתאסף ראשי עם (המשך לפסוק המצוטט "ויהי בישורון מלך").
    היסוד הפסיכולוגי הוא אולי המציאות, שלפיה מרגיש המתבקש עליונות ועדיפות על המבקש, ולכן יהיה מוכן למלא את הבקשה, בעוד שאם המבקש מנמק
    את בקשתו בטובת המתבקש, אזי זה האחרון כאילו אינו יודע מה טוב לו, מה שמוכיח על נחיתותו ביחס למבקש, תחושה שבני אדם אינם אוהבים.

הערה: רוב התשובות לשאלה זו מתבססות על הנאמר בהקדמתו של הרב משה אריה מירקין למהדורת מדרש רבה לספר במדבר (עמ' ו).