|
פרשה לב: הבאים אל התיבה
א [הקב"ה מזמין את נח ובני ביתו לתיבה]
כתיב (תהלים ה) תאבד דוברי כזב איש דמים ומרמה יתעב ה', מדבר בדואג ואחיתופל דוברי כזב הן ודיבורן.
ר' פנחס אמר: הן ומדברותיהן.
איש דמים ומרמה, זה התיר גילוי עריות ושפיכת דמים, וזה התיר גילוי עריות ושפיכות דמים שנאמר באחיתופל (שמואל ב טז): בוא אל פילגשי אביך.
ושפיכות דמים דכתיב (שם): ואבא עליו והוא יגע ורפה ידים.
וכתיב (שם): והכיתי את המלך לבדו.
וזה, התיר גילוי עריות ושפיכת דמים
נחמן בריה דר' שמואל בר נחמני אמר: לשאול וכי יש אישות לדוד, הלא מורד במלכות הוא וחשוב כמת! ועכשיו התיר קונעתו ועשה אותו זיטויטוס, וכאילו הוא מת ודמו מותר, ואשתו מותרת. עמד שאול ונתן מיכל אשת דוד על פיו לפלטי בן ליש.
ושפיכת דמים, דכתיב (שמואל א כב): ולא אבו עבדי שאול המלך לשלוח יד בכהני ה'.
אבל דואג הרגן, שנאמר (שם): ויסב דואג האדומי ויפגע בכהני ה'.
יתעב ה', שאינן לא חיים ולא נדונים ואני כאשר עשו, כן עשיתי.
ומה ביני לבינם?
אלא שגמלת עלי ואמרת לי (שמואל ב יב): גם ה' העביר חטאתך וגו'.
דבר אחר:
תאבד דוברי כזב, מדבר בדור המבול, הן ודיבורן כזב.
ר' פנחס אמר: הן ומדברותיהן איש דמים, שנאמר (איוב כד): לאור יקום רוצח, יקטול עני ואביון ובלילה יהי כגנב ומרמה שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם.
יתעב ה', שאינן לא חיים ולא נדונין, ואני כאשר עשו, כן עשיתי.
ומה ביני לבינם?
אלא, שגמלתני טובה ואמרת לי: בא אתה וכל ביתך אל התיבה:
ב [ה' אוהב את הצדיק]
בא אתה וגו'
כתיב (תהלים יא) כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו.
רבי תנחומא בשם רבי יהודה בר סימון, רבי מנחמא בשם רבי אליעזר בר יוסי אמרו: אין לך אדם אוהב בן אומנתו, אבל החכם אוהב בן אומנתו, כגון: רבי חייא דרבי הושעיא, ור' הושעיא דרבי חייא.
והקב"ה אוהב את בן אומנתו, שנאמר: כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו, זה נח שנאמר: ויאמר ה' אל נח בא אתה וגו':
ג [ה' מנסה את הצדיק]
אמר רבי יונתן: היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מספיק לקוש עליהם אח,ת עד שהוא שוברם. ומי הוא בודק בקנקנים יפים, אפילו מקיש עליהם כמה פעמים אינם נשברים. כך, אין הקדוש ברוך הוא מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן.
וכתיב (בראשית כב): והאלהים נסה את אברהם
אמר רבי יוסי בן חנינה: הפשתני הזה, בשעה שהוא יודע שהפשתן שלו יפה, כל שהוא כותשה היא משתבחת, וכל זמן שהוא מקיש עליה, היא משתמנת.
ובשעה שהוא יודע שהפשתן שלו רעה, אינו מספיק לקוש עליה אחת, עד שהיא פוקעת.
כך, אין הקב"ה מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן.
אמר רבי אלעזר:
משל לבעל הבית שהיה לו ב' פרות, אחת כחה יפה ואחת כחה רע. על מי הוא נותן את העול לא על זאת שכחה יפה?!
כך, הקדוש ברוך הוא מנסה את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן.
ה' צדיק יבחן, זה נח, שנאמר: ויאמר ה' לנח כי אותך ראיתי צדיק לפני.
אמר ר' אלעזר בן עזריה: מצינו שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו, וכולו שלא בפניו.
שכן הוא אומר בנח: איש צדיק תמים היה, שלא בפניו.
וכתיב: כי אותך ראיתי צדיק לפני, בפניו.
ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר: מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם בפניו, שנאמר (תהלים סו): אמרו לאלהים מה נורא מעשיך.
שלא בפניו אומר (שם קלו): הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו:
ד [דברה תורה בלשון נקיה]
ר' יודן בשם ר' יוחנן, ור' ברכיה בשם רבי אליעזר, ור' יעקב דכפר חנין בשם ר' יהושע בן לוי: מצינו שעיקם הקב"ה שתים ושלוש תיבות בתורה, כדי שלא להוציא דבר טומאה מתוך פיו, הה"ד: מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו, ומן הבהמה הטמאה אין כתיב כאן, אלא אשר לא טהורה היא.
אמר רבי יודן ב"ר מנשה: אף כשבא לומר להם סימני בהמה טמאה לא פתח להם, אלא בסימני בהמה טהורה.
(ויקרא יא) את הגמל כי לא מפריס פרסה אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה
(שם) את השפן כי איננו מפריס פרסה אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה
(שם) ואת החזיר כי איננו מעלה גרה אין כתיב כאן, אלא כי מפריס פרסה הוא.
גם מעוף השמים שבעה שבעה, אם תאמר ז' מכל מין נמצא אחד מהן שאין לו בן זוג, אלא שבעה זכרים ושבעה נקבות לא שאני צריך להם אלא להחיות זרע על פני כל הארץ:
ה [מידה כנגד מידה]
אמר רבי שמעון בן יוחאי: הן עברו על התורה שניתנה לארבעים יום, לפיכך ארבעים יום וארבעים לילה.
אמר רבי יוחנן בן זכאי: הם קלקלו את הצורה שניתנה לארבעים יום, לפיכך ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום.
ר' ברכיה אמר: קיומיה.
ר' אבון אמר: יקומיניה.
רבי לוי בשם ריש לקיש אמר: זה קין היה תלוי ברפיון ובא מבול ושטפו, שנאמר: וימח את כל היקום.
ויעש נח ככל אשר צוהו ה', זה שיכון לכנוס בהמה חיה ועוף:
ו [שנת המבול]
ר' יהודה ור' נחמיה
ר' יהודה אומר: שנת המבול אינה עולה מן המנין.
אמר לו ר' נחמיה: אע"פ שאינה עולה מן המנין, עולה היא בתקופות ובחשבונות.
ויבא נח ובניו ואשתו וגו'
אמר רבי יוחנן: נח מחוסר אמנה היה, אלולי שהגיעו המים עד קרסוליו, לא נכנס לתיבה:
ז [שבעת ימי אבלות של מתושלח]
דבר אחר:
ויהי לשבעת הימים
אמר רבי יהושע בן לוי: שבעה ימים נתאבל הקב"ה על עולמו קודם שיבא מבול לעולם.
מאי טעמא?
ויתעצב אל לבו, ואין עציבה אלא אבילות, שנאמר (שמואל ב יט): נעצב המלך על בנו.
אמר רבי יוסי בן דורמסקית: הם חטאו בגלגל העין, שהוא דומה למים, אף הקדוש ברוך הוא לא פרע מהם אלא במים.
אמר רבי לוי: הם קלקלו סילונית שלהם, אף המקום שינה להם סידורו של עולם.
דרך ארץ המטר יורד והתהום עולה, דכתיב (תהלים מב): תהום אל תהום קורא לקול צנוריך. ברם הכא, נבקעו כל מעינות תהום רבה, ואחר כך וארובות השמים נפתחו:
ח [בעצם היום בא נח אל התיבה]
אמר רבי יוחנן, אמר הקדוש ברוך הוא: אם נכנס נח לתיבה בלילה, עכשיו יהיו כל דורו אומרים כך: לא היינו יודעים בו, ואלו היינו יודעים בו, לא היינו מניחין אותו ליכנס! אלא בעצם היום הזה בא נח, דרגיש ליה ימלל.
המה וכל החיה, המה עיקר והכל טפילה להם.
כל צפור כל כנף
אמר רבי אלעזר בשם רבי אסי לחבריה: פרט למורטיא ולקטעיא, שהן פסולין לקרבנות.
בני נח והבאים זכר ונקבה
אמר רבי אסי: פרט לסרוחין ולמחוסרי איברים, שפסולים לקרבן.
בני נח והבאים זכר ונקבה:
אמר לו נח: וכי קניגי אנא?!
אמר לו: מה איכפת לך. מובאים אין כתיב, אלא הבאים, מאיליהן היו באים.
ר' יוחנן אמר: (ישעיה לד) דרשו מעל ספר ה' וקראו, ומה אם להסגר בתיבה שנים עשר חודש היו באים מאליהן, להפטמם מבשר גבורים על אחת כמה וכמה! הה"ד (יחזקאל לט): בן אדם כה אמר ה' אלהים, אמור לצפור כל כנף ולכל חית השדה, הקבצו ובאו, האספו מסביב על זבחי אשר אני זובח לכם, זבח גדול על הרי ישראל, ואכלתם בשר ושתיתם דם, בשר גבורים תאכלו, ודם נשיאי הארץ תשתו, אלים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כולם.
ויסגור ה' בעדו
אמר רבי לוי: לשר שקבע דרולמוסיא שלו במדינה, ונטל אוהבו וחבשו בבית האסורין. נתן ספרגוס שלו עליו.
כך, ויסגור ה' בעדו, בקשו להפוך התיבה והקיפה אריות שלא יגעו בו:
ט [היתה תיבתו של נח משוקעת במים]
ר' פנחס בשם רבי לוי אמר: כך היתה תיבתו של נח משוקעת במים, כספינה הזו שהיא משוקעת ועומדת בלמין.
ויגברו המים וגו'
אמר רבי פנחס משום רבי לוי: כך היתה תיבתו של נח שטה על פני המים, כעל שתי קורות כמן טבריא לסוסתא:
י [האם היה המבול בא"י?]
רבי יונתן סלק למצלי בירושלים. עבר בהדין פלטאניס, וחמתי חד שמריי.
אמר לו: להיכן את אזיל?
אמר לו: למיסק למצלי בירושלים.
אמר ליה: לא טב לך למצלי בהדין טורא בריכא, ולא בההוא ביתא קלקלתא.
אמר לו: למה הוא בריך?
אמר ליה: דלא טף במוי דמבולא.
נתעלמה מעיני רבי יונתן ולא השיבו.
לשעה אמר לו חמריה: ר' תרשיני ואני משיבו.
אמר לו: הין.
אמר ליה: אין מן טורייא רמיא הוא, הא כתיב: ויכסו כל ההרים הגבוהים, ואין מן מכייא הוא, לא אשגח ביה קרייא, ולא אחשביה כלום.
מיד ירד לו ר' יונתן מעל החמור והרכיבו שלושה מילין וקרא עליו שלוש מקראות:
(דברים ז) לא היה בך עקר ועקרה ובבהמתך, אפילו בבהמות שבכם.
(שיר ז) כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך, הריקין שבכם רצוף תשובות כרימון הה"ד (ישעיה נד): כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וגו':
יא [תוצאות המבול]
רבי יהודה ורבי נחמיה
רבי יהודה אומר: חמש עשרה אמה בהר, וחמש עשרה בבקעה.
רבי נחמיה אמר: ט"ו אמה בהר, אבל בבקעה כל שהן.
ויגוע כל בשר הרומש וגו' כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וגו'
ר' שמואל חתניה דר' חנינא חברהון דרבנן אומר: כאן הוא עושה נשמה רוח, ולהלן הוא עושה נשמה נפש.
מניין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן?
ת"ל: חיים חיים לגזירה שוה.
מכל אשר בחרבה מתו
פרט לדגים וי"א אף הן היו בכלל מאוספין, אלא שברחו לים הגדול לאוקיינוס.
וימח את כל היקום וישאר אך נח
ר' הונא בשם ר"י: אך מיעוט, שאף הוא היה גונח דם מפני הצינה.
|
