|
פרשה לו: בני נח וחטאו של חם
א [מנח הושתת העולם]
(איוב לד) והוא ישקיט ומי ירשיע ויסתיר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד.
דרש ר' מאיר:
והוא ישקיט, מעולמו.
יסתיר פנים, לעולמו כדיין שמותחין כילה על פניו, ואינו יודע מה נעשה מבחוץ.
כך אמרו דור המבול (שם כב): עבים סתר לו ולא יראה.
אמרו לו: דייך מאיר!
אמר להון: ומה הוא דכתיב: והוא ישקיט ומי ירשיע וגו'?!
אמר: נתן שלוה לדור המבול.
ומי בא וחייבן? ומה שלוה נתן להם?
(שם כא) זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם (שם) ישלחו כצאן עויליהם וגו'.
רבי לוי ורבנן
רבי לוי אמר: לשלושה ימים היתה אשתו מעוברת, שנאמר כאן נכון, ונאמר להלן היו נכונים.
מה נכון שנאמר להלן לשלושה ימים, אף נכון שנאמר כאן לשלושת ימים.
ורבנן אמרין: ליום אחד היתה אשה מעוברת ויולדת.
נאמר כאן נכון, ונאמר להלן נכון, והיה נכון לבוקר.
מה נכון שנאמר להלן יום אחד, אף כאן יום אחד.
וצאצאיהם לעיניהם, שהיו רואים בניהם ובני בניהם.
ישלחו כצאן עויליהם
אמר ר' לוי: בערביא צוחין לינוקא עוילה, וילדיהן ירקדון כאלין שדיא. היך מה דאת אמר (ישעיה יד): ושעירים ירקדו שם, כשהיתה אחת מהם יולדת ביום, היתה אומרת לבנה: צא והבא לי צור לחתוך טבורא. בלילה היתה אומרת לבנה: צא הדליק לי נר לחתוך טיבורא דילך.
עובדא הוה בחדא איתתא דילידת בלילה, אמרה לברא: זיל אדליק בוצינא דנקטע שורך!
נפק ופגע ביה שידא שמדון.
אמר לו: זיל גלוג לאימך דקרא תרנגולא, ואלמלא דקרא תרנגולא הוינא מחייתך וקטליתך! אמר לו: זיל את גלוג לאימך דלא קטעת אמא שורי, דאילמלא דקטעתיה, הוינא מחי יתך וקטיל יתיך, הה"ד (איוב כא) בתיהם שלום מפחד, מן המזיקין.
ולא שבט אלוה עליהם, מן היסורים.
וכשהסתיר פניו מהם, מי אמרו לו שלא עשית כשורה?!
ומה הסתיר פניו מהם?
שהביא עליהם המבול, הדא הוא דכתיב (בראשית ז): וימח את כל היקום וגו'.
על גוי ועל אדם יחד
על גוי, זה דור המבול.
ועל אדם, זה נח.
יחד, שממנו הושתת העולם, ויש לו להעמיד עולמו מאומה שלימה, ומאדם אחד, שנאמר:
ויהיו בני נח היוצאים:
ב [בני נח]
הריעו אנשי דור המבול במעשיהם הרעים,
ואין חקר, אין חקר במעשיהם הרעים.
(שם) ויעמד אחרים תחתם, אלו בני נח.
ויהיו בני נח שם חם ויפת.
(ישעיה מג) גם מיום אני הוא ואין מידי מציל, מאומות העולם.
אפעל ומי ישיבנה, כל פעולות ומחשבות שפעלתי עם דור המבול.
מי אמר לי: לא עשית כשורה?!
אבל נח, נכנס בשלום ויצא בשלום, ויהיו בני נח היוצאים וגו'.
וחם הוא אבי כנען, אבוי דפחתא, שלושה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ.
למה הדבר דומה?
לדגה גדולה דנפצה עוברה ומלאה ארעא:
ג [נח נטע כרם]
למה?
ויטע כרם, לא היה לו ליטע.
דבר אחר:
של תקנה, לא יחור אחד ולא גרופית אחת, אלא ויטע כרם.
ומהיכן היה לו?
אמר רבי אבא בר כהנא: הכניס עמו זמורות ונטיעות ויחורים של תאנה וגרופיות לזיתים, הה"ד (בראשית ו): ואספת אליך, אין אדם כונס דבר אא"כ היה צריך לו.
איש האדמה, שלושה הם שהיו להוטים אחר האדמה ולא נמצא בהם תועלת, ואלו הן:
קין
נח
ועזיהו
קין, היה עובד אדמה,
נח איש האדמה ,
עוזיהו (ד"ה ב כו): ואכרים וכורמים בהרים ובכרמל, כי אוהב אדמה היה.
איש אדמה, שעשה פנים לאדמה ושבשבילו נתלחלחה האדמה, ושמילא כל פני האדמה.
איש האדמה, בורגר, לשם בורגרות
אמר רבי ברכיה: חביב משה מנח, נח משנקרא איש צדיק, נקרא איש אדמה.
אבל משה, משנקרא איש מצרי, נקרא איש האלהים.
ויטע כרם, בשעה שהיה הולך ליטע כרם אפגע בו, שידא שמדון.
אמר לו: שותפי עמך, אלא איזדהר בך דלא תיעול לחלקי, ואם עלת בחלקי אנא חביל בך:
ד [שכרותו של נח]
וישת, שתה שלא במדה ונתבזה.
אמר רבי חייא בר אבא:
בו ביום נטע,
בו ביום שתה,
בו ביום נתבזה, ויתגל בתוך אהלו.
ר' יהודה אמר רבי חנין בשם רבי שמואל בר יצחק: ויגל אין כתיב כאן, אלא ויתגל גרם גלות לו ולדורות, עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין, הה"ד (עמוס ו): השותים במזרקי יין, וכתיב (ישעיה ה): הוי משכימי בבקר שכר ירדופו וגו.'
שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא בשביל היין, שנאמר (שם כח): גם אלה ביין שגו ובשכר תעו. בתוך אהלו, אהלה כתיב, בתוך אהלה של אשתו.
אמר רבי הונא בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: נח כשיצא מן התיבה הכישו ארי ושברו, ובא לשמש מטתו ונתפזר זרעו ונתבזה.
א"ר יוחנן: לעולם לא תהי להוט אחר היין, שכל פרשת היין כתיב בה ווי"ן י"ד פעמים, הה"ד:
ויחל נח ויטע כרם וישת מן היין ויתגל, וירא חם ויגד לשני אחיו ויקח שם ויפת וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית וערות אביהם וגו' ויקץ נח וידע את אשר עשה לו ויאמר ארור כנען עבד עבדים וגו':
ה [חטאו של חם ועונשו]
אמר רבי יעקב בר זבדי:
מה טעם עבד יוצא בשן ועין?
מהכא, וירא ויגד:
ו [שכרם של שם ויפת ועונשו של חם]
אמר רבי יוחנן: שם התחיל במצוה תחלה, ובא יפת ונשמע לו, לפיכך, זכה שם לטלית ויפת לפיוולא.
וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם, ממשמע שנאמר וילכו אחורנית איני יודע שערות אביהם לא ראו?!
אלא, מלמד שנתנו ידיהם על פניהם והיו מהלכין לאחוריהם ונהגו בו כבוד כמורא האב על הבן.
אמר הקדוש ברוך הוא לשם: אתה כסית ערותא דאבוך, חייך שאני פורע לך, (דניאל ג) באדין גבריא אלך כפיתו בסרבליהון.
רבי יודן ורבי הונא
רבי יודן אמר: בגוליהון.
ר' הונא אמר: במוקסיהון.
אמר הקב"ה ליפת: אתה כסית ערות אביך, חייך שאני פורע לך, (יחזקאל לט): ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל, גיא העוברים קדמת הים, וחוסמת היא את העוברים, וקברו שם את גוג ואת כל המונו וקראו גיא המון גוג.
אמר הקדוש ברוך הוא לחם: אתה בזית ערות אביך, חייך שאני פורע לך, (ישעיה כ): כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש, נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים:
ז [קללתו של כנען בנו של חם]
ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, חם חטא וכנען נתקלל אתמהא!
רבי יהודה ורבי נחמיה
ר' יהודה אומר: לפי שכתוב: ויברך אלהים את נח ואת בניו ואין קללה הוה במקום ברכה, לפיכך, ויאמר ארור כנען.
רבי נחמיה אמר: כנען ראה והגיד להם, לפיכך תולין את הקללה במקולל.
אמר רבי ברכיה: הרבה צער נצטער נח בתיבה, שלא היה לו בן קטן שישמשנו.
אמר: לכשאצא אני מעמיד לי בן קטן שישמשני, כיון שעשה לו חם אותו מעשה.
אמר: אתה מנעת אותי מלהעמיד לי בן קטן שישמשני, לפיכך יהיה אותו האיש עבד לאחיו, שהן עבדים לי.
ר' הונא בשם ר' יוסף אמר: אתה מנעת אותי מלעשות דבר שהוא באפילה, לפיכך יהיה אותו האיש כעור ומפוחם.
רבי הונא בשם רבי יוסף אמר: לו אתה מנעת אותי מלהעמיד בן רביעי, לפיכך אני מארר בן רביעי שלך.
אמר רבי חייא בר אבא: חם וכלב שימשו בתיבה, לפיכך יצא חם מפוחם וכלב מפורסם בתשמישו.
אמר רבי לוי: לאחד שקבע מוניטין שלו בתוך אהלו של מלך, אמר המלך: גוזר אני שיתפחמו פניו ויפסל מטבעו.
כך, חם וכלב שימשו בתיבה, לפיכך יצא חם מפוחם וכלב מפורסם בתשמישו:
ח [חכמה באדום תאמין]
אמר ריש לקיש: אף מיפת עמדו באהלי שם.
ויאמר ברוך ה' אלהי שם ויהי כנען יפת אלהים ליפת, זה כורש שהוא גוזר שיבנה בית המקדש, אף על פי כן וישכן באהלי שם, אין שכינה שורה, אלא באהלי שם.
בר קפרא אמר: יהיו דברי תורה נאמרים בלשונו של יפת, בתוך אהלי שם.
רבי יודן אמר: מכאן לתרגום מן התורה, הה"ד (נחמיה ט): ויקראו בספר תורת האלהים, זה המקרא מפורש, זה תרגום.
ושום שכל, אלו הטעמים,
ויבינו במקרא, אלו ראשי הפסוקים.
רבי הונא בן לוליאני אומר: אלו ההכרעות והראיות.
רבנן דקסרין אמרי: מיכן למסורת.
רבי זעירא ורבי חננאל בשם רבי: אפי' אדם רגיל בתורה כעזרא, לא יהא קורא מפיו וכותב. והא תני, מעשה שהיה ר"מ באסייא ולא היה שם מגילת אסתר, וקרא לו מפיו וכתבה תמן. אמרין: שתי מגילות כתב, גנז את הראשונה וקיים את השנייה.
|
