|
פרשה ד: בריאת הרקיע
א [בריאת הרקיע - א]
כתיב (תהלים קד): המקרה במים עליותיו.
בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר, אבל הקדוש ברוך הוא לא קרה את עולמו אלא במים. שנא': המקרה במים עליותיו:
ב [בריאת הרקיע - ב]
רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ור' פנחס ורבי יעקב בר' אבין בשם רבי שמואל בר נחמן: בשעה שאמר הקב"ה: יהי רקיע בתוך המים גלדה טיפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים ושמי שמים העליונים.
רב אמר: לחים היו מעשיהם ביום הראשון ובשני קרשו.
יהי רקיע, יחזק הרקיע.
ר' יהודה בר' סימון אמר: יעשה מטלית לרקיע. היך מה דאת אמר (שמות לט): וירקעו את פחי הזהב.
אמר רבי חנינא: יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע.
רבי יוחנן, כשהיה מגיע לפסוק זה (איוב כו), ברוחו שמים שפרה, היה אומר: יפה למדני רבי חנינא!
אמר רבי יודן ברבי שמעון: יצאת האש מלמעלה וליהטה פני רקיע.
ר' ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר: בא מעשה בראשית ללמד על מתן תורה ונמצא למד ממנה, (ישעיה סד) כקדוח אש המסים.
אימתי חצה האש בין העליונים לתחתונים לא במתן תורה, אתמהא?!
כך היתה בברייתו של עולם:
ג [המים שמעל לרקיע]
יהי רקיע בתוך המים, ביניים ובנתיים.
אמר רבי תנחומא: אנא אמרי טעמא.
אילו נאמר: ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר על הרקיע הייתי אומר על גופו של רקיע המים נתונים, וכשהוא אומר ובין המים אשר מעל לרקיע, הרי המים העליונים תלוים במאמר.
אמר רבי אחא: כהדין קנדילא. ופירותיהם, אלו מי גשמים:
ד [מים העליונים תלוים במאמר]
אמר לו: אפשר?!
הביא לו אפרכס, נתן עליה טס של זהב ולא עמדו מים. טס של כסף ולא עמדו מים. כיון שנתן אצבעו עמדו מים.
אמר לו: אצבעך את נותן.
אמר לו: מה אני שאני בשר ודם אצבעי מעמדת מים, אצבעו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה! הוי מים העליונים תלוים במאמר.
אמר לו: אפשר אותו שכתוב בו (ירמיה כג) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון?!
אמר לו: הבא לי מראות גדולות.
אמר לו: ראה בבואה שלך בהן, ראה אותה גדולה.
אמר לו: הבא לי מראות קטנות, הביא לו מראות קטנות.
אמר לו: ראה בבואה שלך בהן, ראה אותה קטנה.
אמר לו: מה אם אתה, שאתה בשר ודם אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה, מי שאמר והיה העולם ברוך הוא על אחת כמה וכמה! הוי, כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. וכשהוא רוצה היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון.
אמר רבי חנינא בר איסי: פעמים שאין העולם ומלואו מחזיקים כבוד אלהותו, פעמים שהוא מדבר עם האדם מבין שערות ראשו, הדא הוא דכתיב (איוב לח): ויעל ה' את איוב מן הסערה וגו'. מבין שערות ראשו.
ועוד שאלו, אמר לו: אפשר (תהלים סה): פלג אלהים מלא מים, מששת ימי בראשית ולא חסר כלום, אתמהא?!
אמר לו: הכנס ורחוץ ושקול עצמך עד שלא תכנס ומאחר שתכנס.
הלך, כיון שיצא ושקל עצמו לא חסר כלום.
אמר לו: כל אותה הזיעה שיצאת, לא ממך יצאת?
אמר לו: הן.
אמר לו: ומה אתה שאתה בשר ודם לא חסר מעיינך כלום, מעיינו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה! הוי, פלג אלהים מלא מים, מששת ימי בראשית ולא חסר כלום.
אמר רבי יוחנן: נטל הקב"ה כל מימי בראשית ונתנם חציים ברקיע וחציים באוקיינוס, הדא הוא דכתיב (תהלים סה): פלג אלהים מלא מים פלגא:
ה [הרקיע דומה לבריכה]
אמר רבי יונה: אל תתמה, הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה מעשה נסים יש בדבר. אדם כובר חטים או תבן בכברה עד שלא ירדו שתים ושלוש אצבעות הן מתערבין.
ואלו מהלכין מהלך כמה שנים ואין מתערבין.
רבי יודן בר' שמעון אומר: שהוא מורידן במדה, שנאמר (איוב לו): כי יגרע נטפי מים.
היך מה דאת אמר (ויקרא כו) ונגרע מערכך כעוביה של ארץ כך עוביה של רקיע, שנאמר (ישעיה מ): היושב על חוג הארץ וגו'.
וחוג שמים יתהלך וחוג חוג לגזירה שוה.
אמר רבי אחא בשם רבי חנינא: כטס הזה.
רבי יהושע בר ר' נחמיה אמר: כשתים ושלוש אצבעות.
רבי שמעון בן פזי אמר: המים העליונים יתירין על התחתונים כשלושים כסוסטאות בין מים למים, למ"ד תלתין.
רבנן אמרין: מחצה על מחצה:
ו [ביום השני לא נאמר "כי טוב"]
זה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם.
ויעש אתמהא, והלא במאמר הן הוי (תהלים לג): בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם?!
למה אין כתיב בשני כי טוב?
רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי ב"ר חלפתא: שבו נבראת גיהינום, שנא' (ישעיה ל): כי ערוך מאתמול תפתה, יום שיש בו אתמול ואין בו שלושום.
רבי חנינא אומר: שבו נבראת מחלוקת, שנאמר: ויהי מבדיל בין מים למים.
אמר רבי טביומי: אם מחלוקת, שהיא לתקונו של עולם ולישובו אין בה כי טוב, מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה!
אמר רבי שמואל: לפי שלא נגמרה מלאכת המים, לפיכך כתוב בשלישי: כי טוב שני פעמים, אחד למלאכת המים וא' למלאכתו של יום.
שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי אמרה לו:
למה אין כתיב בשני כי טוב?
אמר לה: אעפ"כ חזר וכללו כולו בסוף שנאמר: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.
אמרה ליה: משל ששה בני אדם באין אצלך ואת נותן לכל אחד ואחד מנה ולאחד אין את נותן מנה, ואת חוזר ונותן לכולם מנה אחד, לא נמצא ביד כל אחד מנה ושתות וביד אחד שתות אתמהא?!
חזר ואמר לה, כההוא דאמר ר' שמואל בר נחמן: לפי שלא נגמרה מלאכת המים, לפיכך כתיב בשלישי ב' פעמים כי טוב, אחת למלאכת המים ואחת למלאכת היום.
רבי לוי בשם רבי תנחום בר חנילאי אמר: כתיב (שם מו): מגיד מראשית אחרית.
בתחלת ברייתו של עולם צפה הקדוש ברוך הוא משה קרוי טוב, ועתיד ליטול את שלו מתחת ידיהם, לפיכך לא כתיב בהם כי טוב.
רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר:
משל למלך שהיה לו לגיון קשה.
אמר המלך: הואיל ולגיון זה קשה אל יכתב שמי עליו.
כך אמר הקב"ה: הואיל והמים הללו לקו בהם דור המבול ודור אנוש ודור הפלגה,
לפיכך אל יכתב בהן כי טוב:
ז [ה' קרא לרקיע שמים]
רב אמר: אש ומים.
רבי אבא בר כהנא אמר משום רב: נטל הקדוש ברוך הוא אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים.
דבר אחר:
שמים כתיב, שהן שמים מעשיהן של בריות. אם זכו והגידו שמים צדקו, ואם לאו יגלו שמים עונו.
דבר אחר:
שמים שהבריות משתוממים עליהן לאמר: של מה הן?
של אש הן, של מים הן, אתמהא?!
ר' פנחס בשם רבי לוי אמר: הוא אתא וקם עליו. (תהלים קד): המקרה במים עליותיו. הוי, של מים הן.
סמים? מה סמים הללו מהן ירוקין, ומהם אדומים, מהם שחורים, ומהם לבנים, כך שמים פעמים ירוקין וכו'.
רבי יצחק אמר: שמים שא מים טעון מים.
משל לחלב שהיה נתון בקערה עד שלא תרד לתוכו טיפה אחת של מסו הוא מרפף, כיון שירד לתוכו טיפה אחת של מסו, מיד הוא קופא ועומד.
כך עמודי שמים, ירופפו עמדו שמים ניתן בהם את המסו, ויהי ערב ויהי בקר יום שני אתיא
כדאמר רב, לחים היו בראשון ובשני קרשו.
|
