|
פרשה ה: יקוו המים ותראה היבשה
א [יקוו המים]
כתיב (תהלים קד) מן גערתך ינוסון מקול וגו'.
רבי ברכיה בשם רבי אבא בר אמי אמר: יעשה מדה למים, והיך מה דאת אמר (זכריה א): וקו ינטה על ירושלים.
רבי אבא בר כהנא בשם רבי לוי אמר: אמר הקב"ה יקוו לי המים, מה שאני עתיד לעשות בהם.
משל למלך שבנה פלטרין והושיב בתוכה אלמים והיו משכימין ושואלים בשלומו של מלך ברמיזה ובאצבע ובמנולין.
אמר המלך: אלו היו פקחין על אחת כמה וכמה, אתמהא?!
הושיב בה המלך דיורין פקחין עמדו והחזיקו בפלטין.
אמרו: אין פלטין זו של מלך שלנו היא!
אמר המלך תחזור פלטין לכמו שהיתה.
כך מתחלת ברייתו של עולם, לא היה קלוסו של הקדוש ברוך הוא עולה אלא מן המים, הדא הוא דכתיב (תהלים צג): מקולות מים רבים אדירים משברי ים.
ומה היו אומרין: אדיר במרום ה'.
אמר הקב"ה: מה אם אלו שאין להן לא פה ולא אמירה ולא דיבור והרי הן מקלסין אותי, כשאברא אדם על אחת כמה וכמה.
עמד דור המבול ומרד בו,
עמד דור אנוש ומרד בו,
דור הפלגה ומרד בו.
אמר הקדוש ברוך הוא: יפנו אלו ויעמדו ויבואו אותן שישבו בהן מקודם, הדא הוא דכתיב: (בראשית ח): ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה:
ב [המים נקוו אל מקום אחד - א]
רבי יודן בשם רבי לוי ורבי ברכיה בשם רבי יודן ב"ר שמעון אומר:
כל העולם כלו מים במים ואתה אומר אל מקום אחד אתמהא?!
משל לעשר נודות נפוחות מונחות בטרקלין. נצרך המלך למקומן מה הוא עושה להן?
מתירן ומוציא את רוחן ומסלקן בזוית אחד.
כך הדרך הקדוש ברוך הוא, על מי בראשית וסילקן בים אוקיינוס, הדא הוא דכתיב (איוב יב): הן יעצור במים ויבשו וגו'.
(שם ט), ודורך על במתי ים:
ג [המים נקוו אל מקום אחד - ב]
ר' לוי אמר: דרך הים דרך הים.
ר' אבא בר כהנא אמר: לדוכתא פלונית, ולזוית פלוניתא, גלגלא פלניתא.
רב הונא אמר: להדך ימא להדך ימא.
ר' יהושע בר חנינא אמר: לדוכסאים לדוכסאים.
ר' אליעזר אמר: קלטן הים. היך מה דאת אמר: (איוב לא): הבאת עד נבכי ים, עד קלוטין דימא.
רבנן אמרי: דוכים קבלונו מדוכנים אנו קבלונו.
אמר רבי יהושע ב"ר נחמיה: המים היו עולין הרים ויורדין תהומות עד שהגיעו לאוקיינוס, הדא הוא דכתיב (תהלים קד): יעלו הרים ירדו וגו'.
איזה מקום יסדת להם?
זה אוקיינוס.
דרש רבי אבהו: אוקיינוס גבוה מכל העולם כולו, וכל העולם כולו מימיו הם שותים:
ד [הפרדה בין מים עליונים לבין מים תחתונים]
נעשה קולו של הקדוש ברוך הוא מטטרון למשה, בשעה שאמר לו (דברים לב): עלה אל הר העברים, נעשה קולו של הקב"ה מטטרון על המים, הדא הוא דכתיב (תהלים כט) קול ה' על המים.
אמר רבי ברכיה: לא פירשו המים התחתונים מן העליונים אלא בבכיה, הדא הוא דכתיב (איוב כח:) מבכי נהרות חבש.
ר' תנחום מייתי לה מן הכא: עושה ארץ בכחו וגו'. לקול תתו המון מים וגו', ואין לקול אלא בכי, היך מה דאת אמר (ירמיה לא): קול ברמה נשמע:
ה [הקב"ה התנה עם מעשה בראשית]
אמר רבי ירמיה בן אלעזר: לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא, אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית, הדא הוא דכתיב (ישעיה מה): אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי.
מידי נטו שמים וכל צבאם צויתי.
צויתי את הים, שיהיה נקרע לפני ישראל.
צויתי את השמים ואת הארץ, שישתקו לפני משה, שנאמר: האזינו השמים וגו'.
צויתי את השמש ואת הירח, שיעמדו לפני יהושע, שנאמר (יהושע ו): שמש בגבעון דום.
צויתי את העורבים, שיכלכלו את אליהו, שנאמר (מלכים א יז): והעורבים מביאים לו וגו'. צויתי את האור, שלא תזיק לחנניה מישאל ועזריה.
צויתי את האריות, שלא יזיקו את דניאל.
צויתי את השמים, שיפתחו לקול יחזקאל, שנאמר (יחזקאל א): נפתחו השמים וגו'.
צויתי את הדג, שיקיא את יונה, שנא' (יונה ב): ויאמר ה' לדג ויקא את יונה:
ו [והאלהים עשה שייראו מלפניו]
מתחלת ברייתו של עולם גזר הקדוש ברוך הוא ואמר: יקוו המים למה?
הקורא למי הים הקורא למי הים ב' פעמים אחת בדור המבול ואחת בדור אנוש, בשביל (קהלת ג): והאלהים עשה שייראו מלפניו.
משל למדינה שמרדה במלך, שלח המלך לגיון קשה והקיפה כדי שיראו אותו בני המדינה ויתיראו מלפניו.
כך למה?
(תהלים לג): כונס כנד מי הים בשביל, וייראו מה' כל הארץ וגו':
ז [מעט החזיק את המרובה]
כל העולם כולו מים במים, ואת אומר אל מקום אחד?!
אלא מכאן, שהחזיק מועט את המרובה. (וכולהו נמי איתנהו במדרש קהלת ובאגדות דויקרא רבה)
ודכוותה (במדבר כ): ויקהילו משה ואהרן.
אמר רבי חנינא: כמלא פי כברה קטנה היתה בה וכל ישראל עומדין בה, אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה.
ודכוותה (שמות ט): ויאמר ה' אל משה ואל אהרן קחו לכם.
אמר רבי הונא: וכי חפנו של משה היתה מחזקת שמנה קמצים, אתמהא?!
לא דמי ההוא דחפן לההוא דקמץ, ההוא דחפן תרי מההוא דקמץ, וכתיב וזרקו משה, נמצאת חפנו של משה היתה מחזקת שמנה קמצים, אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה.
ודכוותה אמר רבי יוסי ב"ר חלפתא (שם טז): אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים, וכל ישראל עומדים שם, אתמהא?!
אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה.
ודכוותה (יהושע ג): ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה וגו'.
ר' הונא אמר: זקפן בין שני בדי הארון.
אמר רבי אחא ברבי חנינא: סמכן בין שני בדין הארון.
רבנן אמרין: צמצמן בין שני בדי הארון.
אמר להן יהושע: ממה שהחזיקו שני בדי הארון אתכם, אתם יודעים ששכינתו של הקב"ה ביניכם, הדא הוא דכתיב (שם): ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם, ואף בירושלים דתנן עומדים צפופים ומשתחוים רווחים.
רבי שמואל ברבי חנא בשם רבי אחא אמר: ארבע אמות לכל אחד ואמה מכל צד, כדי שלא יהא אדם שומע תפלתו של חבירו ואף לעתיד לבא כן, שנאמר (ירמיה ג): בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' וגו'.
רבי יוחנן סליק למישאל שלמיה דר' חנינא: אשכחיה דיתיב ודריש בהדין פסוק (שם): בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה'.
אמר לו רבי וכי מחזקת היא ירושלים כסא ה'?!
אמר לו: הקדוש ברוך הוא אמר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך, הדא הוא דכתיב (ישעיה נד): הרחיבי מקום אהלך.
למה?
כי ימין ושמאל תפרוצי וגו':
ח [הטבע נשמע לציווי ה']
למה נקרא שמה ארץ?
שרצתה לעשות רצון קונה.
רבי נתן בשם ר' אחא ור' ברכיה בשם רבי יצחק אמר: אני אל שדי, אני שאמרתי לשמים וארץ די, שאלמלא כן היו מותחים והולכין עד עכשיו.
ולמקוה המים קרא ימים.
אמר רבי יוסי ב"ר חלפתא והלא ים אחד הוא,
ומה ת"ל ימים?
אלא, אינו דומה טעם דג העולה מעכו, לעולה מצידון ולעולה מאספמיא:
ט [חטאה של הארץ]
תני בשם ר' נתן: שלושה נכנסו לדין וד' יצאו מחוייבין, ואלו הן:
אדם וחוה ונחש נכנסו לדין ונתקללה הארץ עמהן שנאמר (בראשית ג): ארורה האדמה בעבורך, שתהא מעלה לך דברים ארורים, כגון: יתושים וזבובין פרעושין.
אמר רבי יצחק: מגדלאה, אף הן יש בהן הנאה.
ולמה נתקללה?
ר"י ב"ר (שמעון) [שלום] ור"פ ר"י בר' (שמעון) [שלום] אמר: שעברה על הצווי, שכך אמר לה הקב"ה: תדשא הארץ דשא וגו' מה הפרי נאכל, אף העץ נאכל והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ דשא וגו', הפרי נאכל והעץ אינו נאכל.
ר' פנחס אמר: אף הוסיפה על הצווי, סמכה לעשות רצון בוראה, עץ עושה פרי אפי' אילני סרק עשו פירות.
על דעתיה דר' יהודה ב"ר שמעון ניחא, אלא על דעתיה דר' פנחס למה נתקללה?
אלא כאינש דאמר יהון לייטין ביזייא דהדין מניק:
י [הבריאה ביום השלישי]
יום שנבראו בו גבורים, היך מה דאת אמר (יחזקאל כג): שלישים וקרואים רוכבי סוסים כולם, כיון שנברא הברזל התחילו האילנות מרתתים.
אמר להן: מה לכם מרתתין?
עץ מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק.
|
