|
פרשה ו: המאורות
א [והיו לאותות למועדים לימים ולשנים]
ר' יוחנן פתח: (תהלים קד): עשה ירח למועדים.
אמר רבי יוחנן: לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, אם כן למה נבראת לבנה למועדים? כדי לחדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים.
רבי שילה דכפר תמרתה בשם ר' יוחנן אמר: אע"פ שעשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו. משמש ידע מבואו אין מונין ללבנה, אלא משתשקע החמה.
יוסטי חברא בשם רבי ברכיה אמר: הרי הוא אומר (במדבר לג): ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר לחדש, ואם ללבנה אתה מונה עד כדון, לית לה אלא ארבע עשרה מטמועין?!
הוי אין מונין ללבנה, אלא משתשקע החמה.
רבי עזריה בשם רבי חנינא אמר: לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד, א"כ למה נבראת לבנה? אלא מלמד שצפה הקב"ה שעתידין עובדי כוכבים לעשותן אלהות.
אמר הקדוש ברוך הוא: מה אם משהן שנים מכחישין זה את זה, עובדי כוכבים עושין אותן אלהות, אלו היו אחד על אחת כמה וכמה.
רבי ברכיה בשם רבי סימון אמר: שניהם נבראו להאיר, שנאמר: והיו למאורות.
ויתן אותם אלהים ברקיע השמים.
והיו לאותות, אלו שבתות.
ולמועדים, אלו שלוש רגלים.
ולימים, אלו ראשי חדשים.
ולשנים, זה קדוש שנים:
ב [היום והלילה אומרים שירה]
היום מקלס ולך הלילה מקלס,
מה היום ברשותך אף הלילה ברשותך.
בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום, לך יום.
ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה, אף לך לילה.
בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום, אנו אומרים לפניך שירה ביום.
ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה, אנו אומרים לפניך שירה בלילה.
עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניך שירה ביום, (שופטים ה): ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום וגו'
עשית לנו נסים בלילה ואמרנו לפניך שירה בלילה, (ישעיה ל): השיר יהיה לכם כליל התקדש חג.
לך נאה לומר שירה ביום לך נאה לומר שירה בלילה.
למה?
שאתה (תהלים עד): הכינות מאור ושמש ואתה עשית את שני המאורות.
שנאמר: ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וגו':
ג [פגימת הלבנה]
את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה, אתמהא?! אלא על ידי שנכנס בתחומו של חבירו.
אמר רבי פנחס: בכל הקרבנות כתיב: שעיר עזים אחד חטאת.
ובראש חדש כתיב: שעיר עזים אחד חטאת לה'.
אמר הקב"ה: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח, שאני הוא שגרמתי לו להכנס בתחומו של חבירו. ומה אם זה שנכנס ברשות כך פגמו הכתוב, הנכנס שלא ברשות על אחת כמה וכמה!
רבי לוי בשם רבי יוסי בר אלעאי אמר: דרך ארץ הוא, שיהא הגדול מונה לגדול והקטן מונה לקטן. עשו מונה לחמה שהיא גדולה ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה.
אמר רבי נחמן: והוא סימן טב.
עשו מונה לחמה שהיא גדולה. מה חמה הזאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה, כך עשו יש לו חלק בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא.
יעקב מונה ללבנה, שהיא קטנה. מה הלבנה הזו שולטת בלילה וביום, כך יעקב יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא.
רב נחמן אמר: כל זמן שאורו של גדול קיים, אין אורו של קטן מתפרסם, שקע אורו של גדול מתפרסם אורו של קטן.
כך כל זמן שאורו של עשו קיים אין אורו של יעקב מתפרסם, שקע אורו של עשו מתפרסם אורו של יעקב, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ): קומי אורי כי בא אורך כי הנה החשך יכסה ארץ וגו':
ד [בריאת הכוכבים]
אמר רבי אחא:
משל למלך שהיו לו שני אפוטרופין, אחד שולט בעיר ואחד שולט במדינה.
אמר המלך הואיל ומיעט עצמו זה להיות שולט בעיר, גוזר אני עליו, בשעה שהוא יוצא תהא כל אוכלסא יוצאה עמו, ובשעה שיהא נכנס, תהא בולי ודימוס נכנסה עמו.
כך אמר הקדוש ברוך הוא: הואיל והלבנה הזו מיעטה עצמה להיות שולטת בלילה, גוזר אני עליה: בשעה שהיא יוצאת שיהו הכוכבים יוצאין עמה, בשעה שהיא נכנסת יהו הכוכבים נכנסים עמה.
ודכוותה (בראשית י) ושם אחיו יקטן.
אמר רבי אחא:
למה נקרא שמו יקטן?
שהיה מקטין את עסקיו.
מה זכה?
זכה להעמיד שלוש עשרה משפחות גדולות.
ומה אם יקטן, ע"י שהיה מקטין את עסקיו כך גדול, שהוא מקטין את עסקיו על אחת כמה וכמה!
ודכוותה (שם מח) וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר.
אמר רבי חונייא:
וכי מן התולדות אין אנו יודעים שהוא הצעיר?
אלא מה הוא הצעיר, שהיה מצעיר את עסקיו.
מה זכה?
זכה לבכורה.
ומה אם הצעיר על ידי שהיה מצעיר את עסקיו זכה לבכורה, הגדול שהוא מצעיר את עסקיו על אחת כמה וכמה אתמהא?!
ה [הדברים שנתנו במתנה לעולם]
אמר רבי יוחנן: שלושה דברים נתנו מתנה לעולם ואלו הן:
התורה
והמאורות
והגשמים
התורה מנין?
שנאמר (שמות לב): ויתן אל משה וגו'.
המאורות מנין?
שנא' (בראשית א): ויתן אתם אלהים ברקיע השמים.
גשמים מנין?
שנאמר (ויקרא כו): ונתתי גשמיכם בעתם.
רבי עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון אומר: אף השלום, שנאמר (שם): ונתתי שלום בארץ.
רבי יהושע ב"ר נחמיה אמר: אף הישועה, שנאמר (תהלים יח): ותתן לי מגן ישעך.
רבי תנחומא אמר: אף ארץ ישראל, שנא' (שם קה): ויתן להם ארצות גוים וגו'
ויש אומרים אף הנקמה באדום, שנא' (יחזקאל כה): ונתתי נקמתי באדום וגו'.
רבנן אמרי: אף הרחמים, שנאמר (תהלים קו): ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם.
רבי יצחק בר מריון אומר: אף הפרשת הים הגדול, שנאמר (ישעיה מג) כה אמר ה' הנותן בים דרך וגו'.
רבנן אמרי: הנותן בים דרך - מעצרת ועד החג.
ובמים עזים נתיבה - מן החג ועד החנוכה.
רבי נתן בר אחוה דרבי חייא בר אבא הוי מפרש: בימא,
אמר לו לאחוי: צלי עלי.
אמר לו: מה נצלי עלך, מן דאת קטר לולבך קטור רגליך, אין עיילת לכנישתא ושמעתן מצליין על מטרא, לא תסמוך על צלותי.
ר' יהושע בריה דרבי תנחומא ב"ר חייא דכפר חנון הוה באסיא בעא דיפרוש.
אמרה ליה מטרונה: באלין יומיא פרשי אתמהא?!
אתחזי ליה אבוי בחלמא, אמר לו ברי, בלא קבורה! שנאמר (קהלת ו): גם קבורה לא היתה לו. ולא שמע למילי דדין, ולא למילי דדין וכן הות ליה:
ו [חסד עשה ה' שנתן את החמה בתוך נרתיק]
ברקיע השני, שנא' (בראשית א): ויתן אותם אלהים ברקיע השמים.
רבי פנחס בשם רבי אבהו אמר: מקרא מלא הוא ואנשי כנסת הגדולה פירשו אותו. (נחמיה ט) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם וגו'.
היכן הוא כל צבאם נתונים?
ברקיע שהוא למעלה מן השמים ומן הארץ.
ועד הרקיע מהלך ה' מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך ת"ק שנה, ומרקיע עד הרקיע מהלך ת"ק שנה, ראה כמה הוא גבוה ותנן באחד.
בתקופת תמוז אין צל לכל בריה, דכתיב (תהלים יט): ואין נסתר מחמתו.
גלגל חמה יש לו נרתיק, שנאמר (שם): לשמש שם אהל בהם, ובריכה של מים לפניו.
בשעה שהוא יוצא, הקדוש ב"ה מתיש כחו במים, שלא יצא וישרוף את העולם, אבל לעתיד לבוא, הקב"ה מערטלו מנרתיקו ומלהט בו את הרשעים, שנאמר (מלאכי ג): וליהט אותם היום הבא.
רבי ינאי ור"ש תרוייהון אמרין: אין גיהינום אלא יום, שהוא מלהט את הרשעים.
מה טעם?
(שם) הנה יום בא בוער כתנור וגו'.
רבנן אמרי: יש גיהינום, שנאמר (ישעיה לה): נאם ה' אשר אור לו בציון וגו'.
ר"י בר אילעאי אומר: לא יום ולא גיהינום, אלא אש שהיא יוצאת מגופן של רשעים ומלהטת אותם.
מאי טעמא?
דכתיב (שם לג): תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם.
רבי יהושע בר אבין אמר: (תהלים צב) ויגידו שמים צדקו.
לעתיד לבא שמים מתנים, צדקה שעשה הקדוש ברוך הוא עם עולמו, שלא נתנם ברקיע הראשון, שאלו נתנם ברקיע הראשון, לא היתה בריה יכולה לעמוד מאשו של יום:
ז [שלושה דברים קולן הולך מסוף העולם ועד סופו]
היום,
והגשמים,
והנפש, בשעה שהיא יוצאת מן הגוף.
היום מנין?
אמר רבי יהודה: את סבור שהוא שף ברקיע?! ואינו! אלא כמסר הזה, שהוא נוסר בעץ.
הגשמים מנין?
אמר רבי לוי: (שם מב): תהום אל תהום קורא לקול וגו'.
והנפש בשעה שהיא יוצאת מן הגוף.
מנין?
דרבי שמואל אחוי דרבי פנחס ב"ר חמא הוי דמיך בצפורי, והוין חבריה יתיבין גביה, אתת מלתא ושרין גחכין.
אמר להון: כמה נפשיה דאחוה דההוא גברא מקצצא ארזין ומקצצא אילנות, ואתון יתבין גחכון ולא ידעין!
ח [מהלכן של צבא השמים]
כיצד גלגל חמה ולבנה שוקעים ברקיע?
ר' יהודה בר אלעאי ורבנן,
רבנן אמרין: מאחורי הכיפה ולמטה.
ור' יהודה בר אלעאי אמר: מאחורי הכיפה ולמעלה.
אמר רבי יוחנן: נראין דברי ר"י בר אלעאי, דהוא אמר מאחורי הכיפה ולמעלה בימות החמה, שכל העולם כולו רותח ומעיינות צוננין ומלהון דרבנן דאמרינן, מאחורי הכיפה ולמטה בימות הגשמים, שכל העולם כולו צונן ומעיינות פושרין.
אמר רבי שמעון בן יוחאי: אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר, ואם שפין ברקיע, ואם מהלכין הן כדרכן, הדבר קשה מאד ואי אפשר לבריות לעמוד עליו:
ט [יש בכוחן של הצדיקים לשנות את הטבע]
אמר רבי אילפא: אם לענין המאורות, הלא כבר נאמר את המאור הגדול לממשלת היום.
ומה ת"ל ולמשול ביום ובלילה?
אלא אלו הצדיקים, שהן שולטין במה שנברא להאיר ביום ובמה שנברא להאיר בלילה, הדא הוא דכתיב (יהושע י): וידם השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר.
מאי ספר הישר?
ספר אברהם יצחק ויעקב.
ואמאי קרי ליה ספר הישר?
דכתיב (במדבר כב): תמות נפשי מות ישרים.
ר' חלפתא מייתי ליה מן הכא ולמשול ביום ובלילה.
רבי חנין בשם רבי שמואל מייתי לה מסיפא דספרא, (בראשית מה) ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו ואפשר כן?! אלא זה יהושע, שהוא עומד ממנו, שהוא מעמיד גלגל חמה ולבנה, שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו.
רבי חנן בשם ר' שמואל בר רב יצחק מייתי לה מסופא דאורייתא, (דברים לג) בכור שורו הדר לו. אפשר כן?! אלא זה יהושע, שהוא עומד ממנו, שהוא מעמיד גלגל חמה ולבנה, שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו.
דאמר ר"ש בן יוחאי: ספר משנה תורה היה סיגנון ליהושע. בשעה שנגלה עליו הקב"ה מצאו יושב וספר משנה תורה בידו.
אמר לו: (יהושע א) חזק יהושע! אמץ יהושע! לא ימוש ספר התורה הזה וגו'.
נטלו והראה אותו לגלגל חמה.
אמר לו: כשם שלא דוממתי מזה, אף אתה דום מלפני! מיד, (שם י): וידם השמש וירח עמד.
אמר רבי יצחק: אמר לו: עבדא בישא לא זבינא דאבא את?! לא כך ראה אותך אבא בחלום?! (בראשית לז): והנה השמש והירח וגו'. מיד וידום השמש וירח וגומר.
|
