|
פרשה מח: אברהם זוכה לביקור השכינה
א [הקב"ה נראה אל אברהם]
כתיב (תהלים יח) ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני
ותתן לי מגן ישעך, זה אברהם.
וימינך תסעדני, בכבשן האש, ברעבון ובמלכים.
וענותך תרבני, מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם? שהיה יושב והשכינה עומדת, הה"ד וירא אליו ה':
ב [לאחר המילה זכה אברהם לגילוי שכינה]
אמר אברהם: אחר שמלתי עצמי, הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית.
ומבשרי אחזה אלוה, אילולי שעשיתי כן, מהיכן היה הקדוש ברוך הוא נגלה עלי?!
וירא אליו ה':
ג [אם אמאס משפט עבדי]
(שם לא) אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי, מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד מה אשיבנו
אתתיה דרבי יוסי הוה מכתשא עם אמתיה, אכחשה קדמא.
אמרה לו: מפני מה אתה מכחישני לפני שפחתי?
אמר לה: לא כך אמר איוב (שם): אם אמאס משפט עבדי.
דבר אחר:
אם אמאס משפט, זה אברהם, ויקח אברם את ישמעאל בנו וגו'.
אמר: אילולי שעשיתי כן, מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי?!
וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב:
ד [שקולה מצות מילה כבנית מזבח]
מזבח אדמה תעשה לי וגו'
אמר רבי יצחק: מה אם זה שבנה מזבח לשמי, הריני נגלה עליו ומברכו.
אברהם שמל עצמו לשמי, על אחת כמה וכמה!
וירא אליו ה' באלוני ממרא:
ה [שקולה מצות מילה כהקרבת קרבנות]
(ויקרא ט) ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה'
אמר: מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי, הריני נגלה עליו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמי, עאכ"! וירא אליו ה' באלוני ממרא:
ו [ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט]
אמר רבי ירמיה בן אלעזר:
משל לשני תינוקות שברחו מבית הספר, היה זה לוקה וזה מירתת.
אמר רבי יונתן: כל חנופה שנאמר במקרא, במינות הכתוב מדבר, ובנין אב שבכולן.
פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים
אמר ר' יהודה בר רבי סימון: לארכיליסטוס שמרד במלך.
אמר המלך: כל מי שהוא תופשו, אני נותן לו פרוקופי. עמד אחד ותפשו.
אמר המלך: שמרו שניהם עד הבוקר, והיה זה מתפחד וזה מתפחד.
זה מתפחד לומר: איזו פרוקופי המלך נותן לי?
וזה מתפחד ואומר: אי זה דין המלך דן אותי?
כך לעתיד לבא ישראל מתפחדים ועובדי כוכבים מתפחדים.
ישראל מתפחדים: (הושע ג): ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים.
ועובדי כוכבים מתפחדים (ישעיה לג): פחדו בציון חטאים.
אמר ר' יהודה בר רבי סימון:
למה הוא קורא אותן מוקדי עולם?
שאילו ניתן להם רשות, היו מוקדים כל העולם כולו על יושביו לשעה קלה.
(שם) הולך צדקות, זה אברהם, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט,
(שם ) דובר מישרים מישרים אהבוך
(שם) מואס בבצע מעשקות, שנאמר: אם מחוט ועד שרוך נעל.
(שם) נוער כפיו מתמוך בשוחד, הרימותי ידי אל ה' אל עליון.
הוא מרומים ישכון
ר' יהודה בר רבי סימון, בשם רבי חנין, בשם רבי יוחנן: העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע, הדא דהוא אמר לו: הבט נא השמימה אינו שייך לומר הבט, אלא מלמעלה למטה.
(שם) מצדות סלעים משגבו, אלו ענני כבוד.
לחמו ניתן מימיו נאמנים, יקח נא מעט מים.
(שם) מלך ביפיו תחזינה עיניך, וירא אליו ה' באלוני ממרא:
ז [מעשה אבות סימן לבנים]
רבי ברכיה משום ר' לוי אמר: ישב כתיב, בקש לעמוד.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: שב, אתה סימן לבניך. מה אתה יושב ושכינה עומדת, כך, בניך יושבין ושכינה עומדת על גבן. כשישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין קריאת שמע, והן יושבים לכבודי ואני על גבן, שנאמר (תהלים פב): אלהים נצב בעדת אל.
אמר רבי חגי בשם ר' יצחק: עומד אין כתיב כאן, אלא נצב, אטימוס כמה דתימא, ונצבת על הצור.
כתיב (ישעיה סה) והיה טרם יקראו ואני אענה
ר' שמואל בר חייא ורבי יודן בשם רבי חנינא: על כל שבח ושבח שישראל משבחין להקב"ה, משרה שכינתו עליהם.
מה טעם?
(תהלים כב) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל:
ח [אברהם מכניס אורחים]
פתח טוב פתחת לעוברים ולשבים, פתח טוב פתחת לגרים, שאלולי את לא בראתי שמים וארץ, שנאמר (ישעיה מ): וימתחם כאהל לשבת.
שאלולי את לא בראתי גלגל חמה, שנאמר (תהלים יט): לשמש שם אהל בהם.
שאלולי את לא בראתי את הירח, שנאמר (איוב כה): הן עד ירח ולא יאהיל.
אמר רבי לוי: לעתיד לבא, אברהם יושב על פתח גיהינום, ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה.
ואותן שחטאו יותר מדאי, מה עושה להם?
מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו, עד שלא מלו, ונותנה עליהם ומורידן לגיהינום, הה"ד (תהלים נה): שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו.
כחום היום
לכשיבוא אותו היום שכתוב בו (מלאכי ג): כי הנה היום בא בוער כתנור.
כחום היום
תני ר' ישמעאל: כחום היום, הרי שש שעות אמורות.
הא מה אני מקיים? (שמות טז) וחם השמש ונמס בד' שעות?
אתה אומר ד' שעות, או אינו אלא בו' שעות?
כשהוא אומר כחום היום - הרי ו' שעות אמורות, או חילוף כחום היום - בארבע שעות וחם השמש ונמס, בששה שעות אמרת?!
היך אתה יכול לקיים כחום היום בארבע שעות והלא בארבע שעות אין חום, אלא במקום שהחמה זורחת שם.
בארבע שעות - טולא קריר ושמשא שריב. בשש שעות - טולא ושמשא שריבין כחדא?! הא אין עליך לומר כלשון אחרון, אלא כלשון ראשון.
כחום היום בששה שעות וחם השמש ונמס. בד' שעות, שבמקום שהחמה זורחת בלבד, שם נמס.
אמר רבי תנחומא: בשעה שאין לבריות צל תחתיו.
אמר רבי ינאי: ניקב נקב מגיהינום, והרתיח כל העולם כולו על יושביו לשעה קלה.
אמר הקדוש ברוך הוא: צדיקים בצער והעולם בריוח, הדא אמרת: שהחימום יפה למכה:
ט [והנה שלושה מלאכים]
אמר לו הקב"ה: עד שלא מלתה, היו בני אדם ערלים באים, עכשיו, אני ובני פמליא שלי נגלים עליך, הה"ד: וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו.
וירא בשכינה וירא במלאכים.
אמר רבי חנינא: שמות חודשים עלו מבבל.
ריש לקיש אמר: אף שמות מלאכים, מיכאל, רפאל וגבריאל.
אמר רבי לוי: אחד נדמה לו בדמות סדקי, ואחד נדמה לו בדמות נווטי, ואחד בדמות ערבי. אמר: אם רואה אני ששכינה ממתנת עליהם, אני יודע שהן בני אדם גדולים.
ואם אני רואה אותן חולקים כבוד אלו לאלו, אני יודע שהן בני אדם מהוגנין, וכיון שראה אותן חולקין כבוד אלו לאלו, ידע שהן בני אדם מהוגנין.
אמר רבי אבהו: אהל פלן של אבינו אברהם, מפולש היה.
רבי יודן אמר: כהדין דרומילוס.
אמר: אם אני רואה אותן שהפליגו את דרכם להתקרב דרך כאן, אני יודע שהן באים אצלי, כיון שראה אותן שהפליגו, מיד, וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה:
י [מידה כנגד מידה]
תני ר' חייא: לגדול שבהן אמר: זה מיכאל.
יקח נא מעט מים.
ר' אלעזר בשם ר' סימאי אמר: אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם:
אתה אמרת: יקח נא מעט מים, חייך! שאני פורע לבניך במדבר וביישוב, ולעתיד לבוא, הה"ד (במדבר כא) אז ישיר ישראל את השירה הזאת: עלי באר ענו לה, הרי במדבר.
בארץ כנען מנין?
(דברים ח): ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר.
לעתיד לבוא מנין?
ת"ל (זכריה יד): ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם.
אתה אמרת: ורחצו רגליכם, חייך! שאני פורע לבניך במדבר, וביישוב, ולעתיד לבוא.
במדבר מנין?
שנאמר (יחזקאל טז): וארחצך במים.
בישוב מנין?
שנאמר (ישעיה א): רחצו הזכו.
לעתיד לבוא מנין?
שנאמר (שם ד): אם רחץ ה' את צואת בנות ציון.
אתה אמרת: והשענו תחת העץ, חייך! שאני פורע לבניך וכו'.
(תהלים קה): פרש ענן למסך, הרי במדבר.
בארץ מנין?
(ויקרא כג) בסוכות תשבו שבעת ימים.
לעתיד לבוא מנין?
שנא' (ישעיה ד): וסוכה תהיה לצל יומם מחורב.
אתה אמרת: ואקחה פת לחם, חייך! שאני פורע לבניך וכו'.
(שמות טז): ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, הרי במדבר.
בארץ מנין?
שנ' (דברים ח): ארץ חטה ושעורה.
לעתיד לבוא מנין?
(תהלי' עב): יהי פסת בר בארץ.
כך כתיב: ואל הבקר רץ אברהם, חייך! שאני פורע לבניך וכו'.
(במדבר יא): ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים מן הים, הרי במדבר.
בארץ מנין?
(שם לב) ומקנה רב היה לבני ראובן.
לעתיד לבוא מנין?
שנא' (ישעיה ז) והיה ביום ההוא יחיה איש וגו'.
כך כתיב: והוא עומד עליהם, חייך! שאני פורע לבניך וכו'.
(שמות יג): וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך הרי במדבר.
בארץ מנין?
שנאמר (תהלים פב): אלהים נצב בעדת אל.
לעתיד לבוא מנין?
שנאמר (מיכה ב): עלה הפורץ לפניהם:
יא [ואקחה פת לחם וסעדו לבכם]
אמר רבי יצחק: בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו דהדא פיתא מזוניתא דליבא.
בתורה מנין?
ואקחה פת לחם וסעדו לבכם.
בנביאים?
(שופטים יט): סעד לבך פת לחם.
בכתובים?
(תהלים קד): ולחם לבב אנוש יסעד.
אמר רבי אחא: וסעדו לבבכם אין כתיב כאן, אלא וסעדו לבכם, הדא אמרת: אין יצר הרע שולט במלאכים!
הוא דעתיה דר' חייא דאמר רבי חייא: שיתו לבבכם לחילה אין כתיב כאן, אלא לבכם, הדא אמרת: שאין יצר הרע שולט לעתיד לבא!
כי על כן עברתם על עבדכם
אמר רבי יהושע: מיום שברא הקב"ה את עולמו, הייתם מזומנים לבא אצלי, כי על כן עברתם, היך מה דאת אמר: יהי כן ה' עמכם.
ויאמרו כן תעשה כאשר דברת
אמרו: אנו אין לפנינו אכילה ושתיה, אבל אתה שיש לפניך אכילה ושתיה, כן תעשה לעצמך כאשר דברת. יהי רצון, שתזכה לעשות עוד סעודה אחרת, לבר דכר דיתיליד לך:
יב [בזכות אברהם זכו ישראל למן]
ר' אביתר אמר: תשע סאין אפתה.
שלוש לעוגות,
שלוש לחביץ,
ושלוש למיני מילוטמיה.
ורבנן אמרין: שלוש.
אחד לעוגות,
ואחד לחביץ,
ואחד למלוטמיה.
לושי ועשי עוגות, הדא אמרת: פרס הפסח הוה.
רבי יונה בשם ר' חמא בר חנינא: היא מדבר סין, היא מדבר אלוש.
מאיזו זכות זכו ישראל שניתן להם מן במדבר?
בזכות של אברהם, שאמר: לושי ועשי עוגות:
יג [אברהם מחנך את ישמעאל למצוות]
אמר רבי לוי: רץ לקדם אותה אומה, שכתוב בה (הושע יא): אפרים, עגלה מלומדה אוהבתי לדוש.
ויקח בן בקר,
יכול גדול?
ת"ל רך.
אי רך,
יכול חסר?
ת"ל: וטוב.
ויתן אל הנער, זה ישמעאל, בשביל לזרזו במצות:
יד [המלאכים בבית אברהם]
אמר רבי חנינא: המעולה אחד מששים בחלב,
והבינוני אחד מארבעים,
והקיבר אחד מעשרים.
רבי יונה אמר: המעולה אחד ממאה,
בינוני אחד מששים,
והקיבר א' מעשרים.
ופת היכן היא?
אפרים מקשאה תלמידו דרבי מאיר, משום ר"מ אמר: פירסה נדה ונטמאת העיסה.
רבנן אמרי: אפילו פת הביא לפניהם. מה אם דברים שלא אמר הביא לפניהם, דברים שאמר להם על אחת כמה וכמה!
והוא עומד עליהם, הכא את אמר: והוא עומד עליהם, ולהלן אמר: נצבים עליו, אלא עד שלא יצא ידיהם, נצבים עליו, כיון שיצא ידיהם.
והוא עומד עליהם, אימתו מוטלת עליהם, מיכאל מירתת גבריאל מירתת.
רבי תנחומא משום ר' אלעזר ור' אבון בשם רבי מאיר: מתלא אמר: עלת לקרתא, הלך בנימוסה!
למעלה שאין אכילה ושתיה, עלה משה למרום ולא אכל, שנאמר (דברים ט): ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכלתי ומים לא שתית.
אבל למטה, שיש אכילה ושתיה, והוא עומד עליהם תחת העץ, ויאכלו וכי אוכלין היו?!
אלא, נראין כאוכלין, ראשון ראשון, מסתלק:
טו [צניעותה של שרה - באוהל]
אל"ף יו"ד וי"ו נקוד, למ"ד אינו נקוד.
אמר ר' שמעון בן אלעזר: בכל מקום שאתה מוצא כתב רבה על הנקודה, אתה דורש את הכתב. נקודה רבה על הכתב, אתה דורש את הנקודה. כאן שהנקודה רבה על הכתב, אתה דורש את הנקודה.
איו אברהם
אמר רבי עזריה: כשם שאמרו איה שרה, כך אמרו לשרה איו אברהם.
ויאמר הנה באהל, הה"ד (שופטים ה): תבורך מנשים יעל - אשת חבר הקיני - מנשים באהל תבורך.
רבי אלעזר ורבי שמואל בר נחמן רבי אלעזר אמר: מנשי דור המדבר, שהן יושבות באהלים, שנאמר (במדבר יא): איש לפתח אהלו.
ולמה תבורך מהם?
הן ילדו וקיימו את העולם.
ומה היה מועיל להם, שאלמלא היא, כבר היו אבודין.
רבי שמואל בר נחמן אמר: מן האמהות הן ילדו וכו'. שאלולי היא, כבר היו אבודין:
טז [הקב"ה החזיר את אברהם לימי נעוריו]
והוא אחריו, זה ישמעאל.
והוא אחריו, מפני היחוד.
והוא אחריו, זה המלאך שהביט לאחריו והרגיש שבאת אורה מאחריו.
ואברהם ושרה זקנים
אמר רבי יוחנן: כבר כתיב: ואברהם ושרה זקנים.
מה ת"ל ואברהם זקן?
אלא שהחזירו הקדוש ברוך הוא לימי נערותיו, צריך לכתוב פעם שנייה ואברהם זקן.
רבי אמי אמר: כאן זקנה שיש בה לחלוחית, ולהלן בזקנה שאין בה לחלוחית.
חדל להיות לשרה אורח כנשים, היך מה דאת אמר (דברים כג): וכי תחדל לנדור.
פסק, היך מה דאת אמר: (במדבר ט) וחדל לעשות הפסח:
יז [שרה צוחקת לשמע הבשורה]
ותצחק שרה בקרוביה לאמר, ואדני זקן.
אמרה: האשה הזו, כל זמן שהיא ילדה, יש לה תכשיטים נאים, ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה - תכשיטים, היך מה דאת אמר (יחזקאל ט): ואעדך עדי.
האשה הזו, כל זמן שהיא ילדה, יש לה וסתות, ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה - עידונים. האשה הזו, כל זמן שהיא ילדה, יש לה עידויין, ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה - זמני, אלא ואדני זקן.
רב יהודה אמר: טוחן ולא פולט.
אמר רבי יהודה בר' סימון, אמר הקב"ה: אתם מילדים עצמכם ומזקינים את חבריכם, ואני זקנתי מלעשות נסים?!
יח [גדול השלום]
בר קפרא אמר: גדול השלום, שאף הכתובים דברו בדאית, בשביל להטיל שלום בין אברהם לשרה.
ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן לאברהם אינו אומר כן, אלא, למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי, לא דיבר הכתוב כמו שאמרה שרה, ואדוני זקן, אלא ואני זקנתי:
יט [היפלא מה' דבר?!]
רבי יודן בר' סימון אמר:
משל לאחד שהיה בידו שתי קפליות, הוליכן אצל נפח.
אמר לו: יכול אתה לתקנם לי?
אמר לו: לבראתן כבתחלה אני יכול, לתקנם לך איני יכול?!
כן הכא, (להחזירם) לבראתן כבתחלה אני יכול, להחזירם לימי נערותן איני יכול?!
כ [שרה היא היחידה שהקב"ה דיבר עמה]
רבי יהודה בר' סימון אמר: מעולם לא נזקק הקדוש ברוך הוא להשיח עם אשה, אלא עם אותה הצדקת, ואף היא ע"י עילה.
ר' אבא בר כהנא בשם רבי אידי אמר: כמה כירכוכים כירכר בשביל להשיח עמה. ויאמר, לא כי צחקת!
רבי אלעזר אומר: והכתיב (בראשית טז): ותקרא שם ה' הדובר אליה.
רבי יהושע בשם רבי נחמיה, בשם רבי אידי אמר: על ידי מלאך, והכתיב: ויאמר ה' לה.
רבי לוי אמר: ע"י מלאך.
רבי אלעזר בשם רבי יוסי בר זימרא אמר: על ידי שם בן נח.
ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום ואברהם הולך עמם, לשלחם, מתלא אמר: אכלית, אשקית, לוית, כך, ואברהם הולך עמם לשלחם.
|
