|
פרשה נד: ברית אברהם ואבימלך
א [ברצון ה' יהפוך האוייב לאוהב]
(משלי טז) ברצות ה' דרכי איש גם איביו ישלים אתו
רבי יוחנן אמר: זו אשתו, שנאמר (מיכה ז): אויבי איש אנשי ביתו.
מעשה באשה, שקבלה על בעלה לשלטון והתיז את ראשו, וי"א אף התיז את ראשה.
רבי שמואל אמר: זה הנחש.
תנא, ר' חלפתא אומר: הנחש הזה להוט אחר השום.
ומעשה בנחש אחד, שירד מן ההר לבית ומצא קערה של שום ואכלה והקיא בתוכה, וראה נחש שבבית ולא הוה יכול לעמוד לו, כיון שיצא אותו הנחש יצא הנחש של בית ומילא אותה עפר.
רבי יהושע בן לוי אמר: זה יצר הרע.
בנוהג שבעולם אדם גדל עם חבירו שתים ג' שנים בכרך והוא קושר לו אהבה, וזה גדל עם אדם מנערותו ועד זקנותו, אם מצא בתוך שבעים הוא מפילו, בתוך שמונים הוא מפילו, הוא שדוד אומר (תהלים לה): כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו.
אמר רבי אחא: וכי יש גזלן גדול מזה?! ואמר שלמה (משלי כה): אם רעב שונאך, האכילהו לחם, ואם צמא, השקהו מים.
מלחמה של תורה, היך מה דאת אמר (שם ט): לכו לחמו בלחמי.
ומימה של תורה, היך מה דאת אמר (ישעיה נה): הוי כל צמא לכו למים.
אמר רבי ברכיה: אויביו, גם אויביו, לרבות מזיקי ביתו, כגון: יתושים ופרעושים וזבובים.
דבר אחר:
(משלי טו) ברצות ה' דרכי איש, זה אברהם שנקרא איש, דכתיב ביה (ישעיה מז): מארץ מרחק איש עצתי.
גם אויביו, זה אבימלך:
ב [אבימלך כורת עם אברהם ברית]
רבי יהודה אמר: פיכול שמו.
רבי נחמיה אמר: פה שכל צבאותיו נושקים לו על פיו.
אלהים עמך, לפי שהיו אומות העולם אומרין: אילו היה צדיק לא היה מוליד, אתמהא?! כיון שהוליד אמרו לו: אלהים עמך.
ואילו היה צדיק לא היה שומע לקול אשתו, וכיון שנאמר לו: כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה.
אמרו לו: אלהים עמך!
ואילו היה צדיק לא היה דוחה את בנו בכורו?!
כיון שראו את מעשיו, אמרו לו: אלהים עמך בכל אשר אתה עושה.
דבר אחר:
לפי שחרבו מקומות של סדום, ופסקו העוברים והשבים, ולא חסר קלרין שלו כלום, לפיכך אלהים עמך בכל אשר אתה עושה, הואיל והאלהים עמך.
ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקור לי ולניני ולנכדי, עד כאן רחמי האב על הבן.
אמר רבי אבא: עד כאן לאחים השותפין.
אמר רבי יוסי בר חנינא: כתיב (תהלים לח): ואויבי חיים עצמו.
מה שניתן לאברהם לשבע דורות, ניתן לאבימלך לשלושה.
למה לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים?
שעדיין נכדו קיים, כחסד אשר עשיתי עמך.
מה חסד עשה לו?
אלא שאמר לו: הנה ארצי לפניך, ואף על פי כן לא קבל עליו:
ג [אברהם מוכיח את אבימלך]
אמר רבי יוסי בר חנינא: התוכחת מביאה לידי אהבה, שנאמר (משלי ט): הוכח לחכם ויאהבך.
היא דעתיה דרבי יוסי בר חנינא דאמר: כל אהבה שאין עמה תוכחה, אינה אהבה.
אמר ריש לקיש: תוכחה מביאה לידי שלום, והוכיח אברהם את אבימלך, היא דעתיה, דאמר: כל שלום שאין עמו תוכחה, אינו שלום.
על אודות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך
ואי זהו גזלן?
בר קפרא אמר: זה שהוא גוזל בפרהסיא, היך מה דאת אמר (שופטים ט): ויגזלו את כל אשר יעבור עליהם בדרך. מה דרך בפרהסיא, אף גזלן בפרהסיא.
ר' שמעון בן יוחאי מייתי לה מהכא, (מלאכי א): והבאתם גזול את הפסח ואת החולה.
מה פסח וחולה מומין בגלוי, אף גזלן בגלוי.
רבי אבהו בשם ריש לקיש אמר: לפני ט' גנב, ולפני עשרה גזלן.
רבי תנחומא בשם ר' הונא: לעולם אינו גזלן, עד שיגזלה מידו, שנאמר (שמואל ב כג): ויגזול את החנית מיד המצרי.
ויאמר אבימלך לא ידעתי וגם אתה לא הגדת לי, ע"י מלאך.
וגם אנכי לא שמעתי, בלתי היום:
ד [אברהם נענש על ז' הכבשות שנתן לאבימלך]
אמר לו הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני, חייך! שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות.
אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, חייך! כנגד כן, הורגים מבניך שבעה צדיקים, ואלו הן:
חפני ופנחס ושמשון ושאול וג' בניו.
אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, כנגד כן, בניו מחריבין מבניך ז' משכנות, ואלו הן:
אוהל מועד, וגלגל, נוב, וגבעון, ושילה, ובית עולמים תרין.
אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני, כנגד כן, ארוני חוזר בשדה פלשתים ז' חדשים, הה"ד (תהלים עח) ויתן לשבי עזו, זה ארון ברית.
וכתיב (ש"א ו) ויהי ארון ה' בשדה פלשתים ז' חדשים.
ותפארתו ביד צר, אלו בגדי כהונה, כמה דאת אמר (שמות כח) ועשית בגדי קדש לאהרן וגו' ולתפארת.
רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק, בשם ר' אבא:
למה לקו אנשי בית שמש?
על ידי שהיו מליזין בארון.
אמר הקדוש ברוך הוא: אילו תרנגולתו של אחד מהם אבדה, היה מחזיר עליה כמה פתחים להביאה, וארוני בשדה פלשתים שבעה חדשים, ואין אתם משגיחים בו?!
אם אין אתם משגיחים עליו ,אני אשגיח עליו, (תהלים צח): הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו. הה"ד (שמואל א ו) וישרנה הפרות בדרך, מהלכות בישרות הפכו פניהם כלפי ארון ואמרו שירה, והיינו דכתיב: וישרנה אמרו שירה בפה.
אי זו שירה אמרו?
רבי מאיר אומר: שירת הים אמרו.
נאמר כאן, הלכו הלוך וגעו, ונאמר להלן, כי גאה גאה.
רבי יוחנן אמר: שירו לה' שיר חדש.
רבי אליעזר אמר: הודו לה' קראו בשמו.
רבנן אמרי: ה' מלך תגל הארץ.
רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק אמר: תלת:
שירו לה' שיר חדש,
שירו לה' כל הארץ,
ה' מלך ירגזו עמים.
תני אליהו, רומי השיטה, התנופפי! ברוב הדרך המחושקת ברקמי זהב, המהוללה בדביר ארמון, המעולפת מבין שני כרובי.
אמר רבי שמואל בר נחמן: כמה יגיעות יגע בו בן עמרם, עד שלימד שירה ללוים, ואתם אומרות שירה מאליכם?! יישר חילכם:
ה [עלית המים לרועי אברהם הוא סימן לבניו]
רבנן ורבי יצחק בן חקורה, רבנן אמרי: רועיו של אברהם היו מדיינים עם רועיו של אבימלך. רועי אברהם אומרים: לנו הבאר!
ואלו אומרים: לנו הבאר!
אמרו להם רועי אברהם: כל מי שהמים עולים להשקות את צאנו, שלו היא הבאר!
כיון שראו המים צאנו של אברהם אבינו, מיד עלו.
אמר לו הקב"ה: את סימן לבניך, מה את, כיון שראו המים את צאנך מיד עלו, אף בניך, כיון שהבאר רואה אותן מיד יהא עולה, הה"ד (במדבר כא): אז ישיר ישראל את השירה הזאת וגו'.
אמר להם ר' יצחק בר חקורה: עוד מן אתרה לית היא חסירה, בעבור היתה לי לעדה אין כתיב כאן אלא, בעבור תהיה לי לעדה:
ו [אברהם נטע אשל]
רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר: אשל, פרדס! שאל מה תשאל, תאנים, וענבים, ורמונים.
ר' נחמיה אמר: אשל, פונדיק! שאל מה תשאל, עיגולא, קופר, חמר, ביעין.
רבי עזריה בשם ר' יהודה בר סימון: אשל, סנהדרין, היך מה דאת אמר (שמואל א כב): ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה.
על דעתיה דרבי נחמיה: דאמר אשל פונדיק, אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים ומשהיו אוכלין ושותין אמר לון: בריכו!
והן אמרין: מה נימור?
ואמר להון: ברוך אל עולם שאכלנו משלו, הה"ד (בראשית כא): ויקרא בשם ה' אל עולם.
ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים, רבים מאותן שעשה בחברון.
בחברון עשה עשרים וחמש שנה, וכאן עשה עשרים ושש שנים.
|
