|
פרשה נה: עקידת יצחק
א [הקב"ה ניסה את אברהם]
כתיב (תהלים ס) נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה
נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין, בשביל לנסותן בעולם, בשביל לגדלן בעולם, כנס הזה של ספינה.
וכל כך למה?
מפני קושט, בשביל שתתקשט מדת הדין בעולם, שאם יאמר לך אדם, למי שהוא רוצה להעשיר, מעשיר! למי שהוא רוצה, מעני! ולמי שהוא רוצה, הוא עושה מלך.
אברהם כשרצה עשאו מלך, כשרצה עשאו עשיר, יכול את להשיבו ולומר לו:
יכול את לעשות כמו שעשה אברהם אבינו?
והוא אומר: מה עשה?
ואת אומר לו: ואברהם בן מאת שנה בהולד לו, ואחר כל הצער הזה נאמר לו: קח נא את בנך את יחידך ולא עיכב, הרי, נתת ליראיך נס להתנוסס:
ב [רק את הצדיקים ה' מעמיד בנסיון]
אמר רבי יונתן: הפשתני הזה, כשפשתנו לוקה, אינו מקיש עליו ביותר, מפני שהיא פוקעת, וכשפשתנו יפה הוא מקיש עליו ביותר, למה? שהיא משתבחת והולכת.
כך, הקדוש ברוך הוא אינו מנסה את הרשעים.
למה?
שאין יכולין לעמוד, דכתיב (ישעיה נז) והרשעים כים נגרש.
ואת מי מנסה?
את הצדיקים, שנא' (תהלים יא): ה' צדיק יבחן.
(בראשית לט) ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו וגו'.
ויהי אחר הדברים האלה
אמר רבי יונתן: היוצר הזה, כשהוא בודק את הכבשן שלו, אינו בודק את הכלים המרועעים, למה? שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד שהוא שוברו.
ומה הוא בודק?
בקנקנים ברורים, שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים, אינו שוברו.
כך, אין הקב"ה מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן.
אמר רבי אלעזר: לבעל הבית שהיה לו שתי פרות, אחת כחה יפה ואחת כחה רע. על מי הוא נותן את העול, לא על אותה שכחה יפה?!
כך, אין הקדוש ברוך הוא מנסה, אלא הצדיקים, שנאמר: ה' צדיק יבחן:
ג [האלוקים ניסה את אברהם]
ה' צדיק יבחן, זה אברהם, ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם.
רבי אבון פתח: (קהלת ח) באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה
אמר רבי אבין: לרב שהיה מצוה לתלמידו ואומר לו (דברים טז): לא תטה משפט! והוא מטה משפט.
לא תכיר פנים! והוא מכיר פנים.
לא תקח שוחד! והוא לוקח שוחד.
לא תלוה בריבית! והוא מלוה בריבית.
אמר לו תלמידו: רבי! אתה אומר לי: לא תלוה בריבית! ואת מלוה בריבית, לך שרי ולי אסירא?!
אמר לו: אני אומר לך: אל תלוה בריבית לישראל, אבל תלוה ברבית לעובד כוכבים, דכתיב (דברים כג): לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך!
כך אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבון העולמים! כתבת בתורתך (ויקרא יט): לא תקום ולא תטור, ואת נוקם ונוטר?! שנאמר (נחום א): נוקם ה' ובעל חימה. נוקם הוא לצריו, ונוטר הוא לאויביו.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני כתבתי בתורה: לא תקום ולא תטור את בני עמך! אבל נוקם ונוטר אני לעובדי כוכבים, נקום נקמת בני ישראל.
כתיב (דברים ו): לא תנסו את ה'.
והאלהים נסה את אברהם:
ד [אברהם אינון מעכב להקריב את יצחק]
אחר הרהורי דברים שהיו שם.
מי הרהר?
אברהם הרהר ואמר: שמחתי ושמחתי את הכל, ולא הפרשתי להקב"ה, לא פר אחד ולא איל אחד!
אמר לו הקדוש ברוך הוא: על מנת שנאמר לך, שתקריב לי את בנך ולא תעכב.
על דעתיה דר' אליעזר: דאמר אלהים: והאלהים הוא ובית דינו.
מלאכי השרת אמרו: אברהם זה, שמח ושימח את הכל, ולא הפריש להקב"ה לא פר אחד ולא איל אחד!
אמר להן הקדוש ברוך הוא: על מנת שנאמר לו שיקריב את בנו ולא יעכב.
יצחק וישמעאל היו מדיינים זה עם זה זה.
אומר: אני חביב ממך, שנמלתי לשלוש עשרה שנה!
וזה אמר: חביב אני ממך, שנמלתי לח' ימים.
אמר ליה ישמעאל: אני חביב ממך.
למה?
שהיה ספק בידי למחות ולא מחיתי.
באותה שעה, אמר יצחק:, הלואי היה נגלה עלי הקב"ה ואומר לי שאחתך אחד מאיברי ולא אעכב, מיד! והאלהים נסה את אברהם.
[נ"א אמר לו ישמעאל: אני חביב ממך, שנמלתי לשלוש עשרה שנה, אבל אתה נמלת בקטנך ואי אפשר למחות.
אמר לו יצחק: כל מה שהלויתה להקדוש ברוך הוא, שלושה טפים דם הם, אלא הריני עכשיו בן ל"ז שנה, אילו מבקש לי הקב"ה להשחט איני מעכב.
אמר הקדוש ברוך הוא: הרי השעה! מיד, והאלהים נסה את אברהם]:
ה [הקב"ה קיבל את רצונו של אברהם כקרבן]
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: אף על פי שהדברים אמורין במישע מלך מואב, שעשה מעשה והעלה את בנו לעולה, אבל אינו מדבר אלא ביצחק, שנאמר: במה אקדם ה' אכף לאלהי מרום וגו'.
הירצה ה' באלפי אילים, ברבבות נחלי שמן, האתן בכורי פשעי, פרי בטני, חטאת נפשי?!
ביצחק, אע"פ שלא נעשה מעשה קבלו כגומר מעשה, ובמישע לא נתקבל לפניו:
ו [זכותו של אברהם שעמד בנסיון]
ר' יוסי הגלילי אומר: גדלו כנס הזה של ספינה.
רבי עקיבא אומר: נסה אותו בוודאי, שלא יהיו אומרין: הממו, ערבבו ולא היה יודע מה לעשות.
ויאמר הנני
אמר רבי יהושע בן קרחה: בשני מקומות דימה משה עצמו לאברהם.
אמר לו הקב"ה: (משלי כה): אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד.
אברהם אמר: הנני, הנני לכהונה, הנני למלכות, זכה לכהונה וזכה למלכות.
זכה לכהונה: (תהלים קי): נשבע ה' ולא ינחם, אתה כהן לעולם.
למלכות, נשיא אלהים אתה.
משה אמר: הנני, הנני לכהונה, הנני למלכות.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אל תקרב הלום, אין קרב אלא כהונה, היאך דאת אמר: (במדבר א): והזר הקרב יומת.
ואין הלום, אלא מלכות, היך מה דאת אמר: (שמואל ב ו): כי הביאותני עד הלום:
ז [אברהם קיבל שכר על כל דיבור ודיבור]
אמר לו: בבקשה ממך, קח נא את בנך!
אמר לו: תרין בנין אית לי, אי זה בן?
אמר לו: את יחידך!
אמר ל: זה יחיד לאמו, וזה יחיד לאמו!
אמר לו: אשר אהבת!
אמר לו: אית תחומין במעיא?!
אמר לו: את יצחק!
ולמה לא גלה לו מיד?
כדי לחבבו בעיניו וליתן לו שכר על כל דבור ודבור.
היא דעתיה דר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן: לך לך, זו אפרכיה שלך.
וממולדתך, זו שכונתך.
מבית אביך, זו בית אביך.
אל הארץ אשר אראך.
ולמה לא גלה לו מיד?
כדי לחבבה בעיניו, וליתן לו שכר על כל דבור ודבור, ועל כל פסיעה ופסיעה.
אמר רבי לוי בר חייתא: שני פעמים כתיב: לך לך, ואין אנו יודעים אי זה חביבה אם הראשונה אם השניה?
מן מה דכתיב: ולך לך אל ארץ המוריה, הוי שניה חביבה מן הראשונה.
ולך לך אל ארץ המוריה
רבי חייא רבה ורבי ינאי, חד אמר: למקום שהוראה יצאה לעולם.
ואוחרנא אמר: למקום שיראה יצאה לעולם.
דכוותה דביר
ר' חייא ורבי ינאי, חד אמר: ממקום שהדיברות יוצאות לעולם.
וחד אמר: ממקום שהדיבור יוצא לעולם.
דכוותה ארון
ר' חייא ור' ינאי: חד אמר: למקום שהאורה יוצאה לעולם.
וחד אמר: מקום שיראה יוצא לעולם.
אמר ריב"ל: שמשם הקב"ה מורה לאומות העולם, ומורידם לגיהינום.
ר"ש בן יוחאי אמר: למקום שהוא ראוי, כנגד בה"מ למעלה.
רבי יודן אמר: למקום שיהא מראה לך.
ר' פנחס אמר: לאתר מרוותא דעלמא.
רבנן אמרי: למקום שהקטורת קריבין, היך מה דאת אמר: אלך לי אל הר המור, ואל גבעת הלבונה.
והעלהו שם לעולה
ר' יודן בר סימון אמר: אמר לפניו: רבון העולמים! יש קרבן בלא כהן?!
אמר לו הקדוש ברוך הוא: כבר מניתיך שתהא כהן, הה"ד (תהלים קי): אתה כהן לעולם.
על אחד ההרים אשר אומר אליך
אמר רבי הונא משום ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי: הקב"ה מתהא ומתלה בעיניהם של צדיקים, ואח"כ הוא מגלה להם טעמו של דבר.
אל הארץ אשר אראך על אחד ההרים וגו'
דכוותה (יונה ג): וקרא אליה את הקריאה אשר וגו.'
דכוותה (יחזקאל ג) קום צא אל הבקעה ושם אדבר אתך:
ח [אהבה ושנאה מקלקלין את השורה]
אמר ר' שמעון בן יוחאי: אהבה מקלקלת את השורה ושנאה מקלקלת את השורה.
אהבה מקלקלת את השורה, דכתיב: וישכם אברהם בבוקר וגו', ולא היה לו כמה עבדים?! אלא, אהבה מקלקלת את השורה.
ושנאה מקלקלת את השורה, שנא' (במדבר כב): ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו, ולא היה לו כמה עבדים.! אלא, שנאה מקלקלת את השורה.
אהבה מקלקלת את השורה, שנאמר (בראשית מו): ויאסור יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו, וכי לא היה ליוסף כמה עבדים?! אלא, אהבה מקלקלת את השורה.
שנאה מקלקלת את השורה, דכתיב (שמות יד): ויאסור את רכבו, ולא היה לו כמה עבדים?! אלא, שנאה מקלקלת השורה.
אמר ר' שמעון בן יוחאי: תבא חבשה ותעמוד על חבשה.
תבוא חבשה, שחבש אברהם אבינו לילך ולעשות רצונו של מקום, של מי שאמר והיה העולם, שנאמר: וישלח אברהם את ידו וגו'. ותעמוד על חבשה, שחבש בלעם לילך ולקלל את ישראל.
תבא אסרה שאסר יוסף לקראת אביו, ותעמוד על אסרה של פרעה, שהיה הולך לרדוף את ישראל.
תני רבי ישמעאל: תבא חרב יד, שעשה אברהם אבינו, שנאמר: וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו.
ותעמוד על חרב יד, שאמר פרעה (שם טו): אריק חרבי ויקח את שני נעריו אתו.
אמר רבי אבהו: שני בני אדם נהגו בדרך ארץ: אברהם ושאול.
אברהם, שנאמר: ויקח את שני נעריו.
שאול, (ש"א כ"ח) וילך הוא ושני אנשים עמו.
ויבקע עצי עולה.
ר' חייא בר יוסי בשם ר' מיאשא, ותני לה בשם ר' בניה: בשכר ב' בקיעות, שבקע אברהם אבינו עצי עולה, זכה להבקע הים לפני בני ישראל, שנא': ויבקע עצי עולה ונאמר להלן (שם יד): ויבקעו המים
אמר ר' לוי: דייך עד כה! אלא, אברהם לפי כחו, והקדוש ברוך הוא לפי כחו.
ויקם וילך אל המקום
ניתן לו שכר קימה ושכר הליכה.
|
