|
פרשה נט: זכויותיו של אברהם
א [בזכות הצדקה זכה לזקנה]
כתיב (שם טז) עטרת תפארת שיבה, בדרך צדקה תמצא
ר' מאיר אזל לממלא, ראה אותן כולן שחורי ראש.
אמר להם: תאמר ממשפחת בית עלי אתם? דכתיב (שמואל ב א) וכל מרבית ביתך ימותו אנשים.
אמרו ליה: רבי התפלל עלינו!
אמר להם: לכו וטפלו בצדקה ואתם זוכים לזקנה.
מה טעמיה?
עטרת תפארת שיבה.
והיכן היא מצויה?
בדרך צדקה תמצא.
ממי אתה למד?
מאברהם, שכתוב בו: ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט.
זכה לזקנה, ואברהם זקן בא בימים:
ב [העוסק בתורה זוכה לאריכות ימים]
עוז והדר לבושה, של תורה.
ותשחק ליום אחרון,
אימתי היא שוחקת?
מתן שכרה לעתיד לבא.
ממי אתה למד?
מאברהם, על ידי שכתוב בו: ושמרו דרך ה' לעשות צדקה.
זכה לזקנה, ואברהם זקן בא בימים.
(שם ג) אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד
אורך ימים בימינה, לעתיד לבוא.
בשמאלה עושר וכבוד, בעוה"ז, אפילו, שהוא בא להשמאיל לאדם עושר וכבוד.
ממי אתה למד?
מאברהם, ע"י שכתוב בו: ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט.
זכה לזקנה, ואברהם זקן:
ג [ואברהם זקן]
(תהלים עא) וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני
אמר רבי אחא: לא היא זקנה ולא היא שיבה אלא שאם נתת לי זקנה, תן לי שיבה עמה.
ממי אתה למד?
מאברהם, על ידי שכתוב בו: ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט.
זכה לזקנה, ואברהם זקן:
ד [בזכות גמ"ח זוכים לכבוד]
כד דמך ר' שמואל בר רב יצחק, דהוה מרקד אתלת שבשין, נפקין רוחין ועלעולין ועקרון כל אילניא טבייא דארעא דישראל.
למה כן דהוה לקיט מנהון שבשין, ומהלך קדם כלה.
והוו רבנן אמרין:
למה עביד כדין למה הוא מבזה את אוריתא?
אמר רבי זעירא: שבקותיה דהוא ידע מה הוא עביד. כד דמך, נפקו למיגמל ליה חסד, ונחתה שבשבה דנור, ואיתעבידת כמו שבשבה דהדס, ואפסיקת בין ערסא לציבורא.
אמרין: חמון דהדין סבא דקאי ולעי, דקמה ליה שבשתיה.
דבר אחר:
רודף צדקה, זה אברהם, ושמרו דרך ה' וחסד וגו' כדלעיל:
ה [אברהם זוכה לברכת ה']
נתייפית בעליונים, שנאמר (ישעיה לג): הן אראלם צעקו חוצה.
נתייפית בתחתונים, נשיא אלהים אתה בתוכנו.
על כן ברכך אלהים לעולם, וה' ברך את אברהם בכל.
(תהלים כד) מי יעלה בהר ה', זה אברהם, עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה.
ומי יקום במקום קדשו, זה אברהם, על שם שנאמר: וישכם אברהם בבוקר, אל המקום.
נקי כפים ובר לבב, אם מחוט ועד שרוך נעל.
ובר לבב, חלילה לך מעשות כדבר הזה.
אשר לא נשא לשוא נפשו, זה נפשו של נמרוד.
ולא נשבע למרמה, הרימותי ידי אל ה' אל עליון.
ישא ברכה מאת ה' וצדקה, ואברהם זקן.
וה' ברך את אברהם
אברהם היה מברך את הכל, שנאמר: ונברכו בך.
מי ברך את אברהם?
הקב"ה מברכו: וה' ברך את אברהם בכל.
משה (עשה) ניסן של ישראל, דכתיב (דברים לד): לכל האותות והמופתים אשר עשה משה.
ומי הוא ניסו של משה?
הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות יז): ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי.
דוד רוען של ישראל, שנאמר (ד"ה א יא): אתה תרעה את עמי ישראל.
מי הוא רועה של דוד?
הקב"ה, שנאמר (תהלים כג): ה' רועי לא אחסר.
ירושלים אורו של עולם, שנאמר (ישעיה ס): והלכו גוים לאורך.
ומי הוא אורה של ירושלים?
הקדוש ברוך הוא דכתיב: והיה לך ה' לאור עולם:
ו [אברהם קנה בזקנותו שני עולמות]
זקן, זה קנה שני עולמות.
שלושה נכתרים בזקנה ובימים, ושלושתן היו ראש לנסיון:
אברהם
יהושע
ודוד.
אברהם ראש לאבות.
יהושע ראש למלכות משבט אפרים, שנאמר (שופטים ה): מני אפרים שרשם בעמלק, זה יהושע.
דוד ראש למלכות, משבט יהודה.
אמר רבי אחא: יש לך אדם שהוא בזקנה ואינו בימים, בימים ואינו בזקנה?!
אבל כאן, זקנה כנגד ימים וימים כנגד זקנה.
בא בימים
רבי יהודה אמר: בא בדיופלין.
ר' אבא אמר: בא בכפלון מפולש, לחיי העולם הבא.
אמר רבי יצחק: באותן הימים, שכתוב בהן (קהלת יב): עד אשר לא יבאו ימי הרעה:
ז [הברכות שנתברך אברהם]
ר' יודן ורבי נחמיה
רבי יודן אמר: שנתן לו נקבה.
אמר לו רבי נחמיה: עיקר ביתו של מלך, אין כתוב בה ברכה אלא וה' ברך את אברהם בכל, שלא נתן לו בת כל עיקר.
ר' לוי אמר: תלת
בכל, השליטו ביצרו.
בכל, שעשה ישמעאל תשובה בחייו.
בכל, שלא חסר קלרין שלו כלום.
ר' לוי בשם ר' חמא אמר: בכל, שלא חזר ונסה אותו:
ח [אליעזר ואברהם]
שהיה זיו איקונין שלו דומה לו.
המושל בכל אשר לו
שהיה שליט ביצרו כמותו.
שים נא ידך תחת ירכי
אמר רבי ברכיה: לפי שנתנה להם בצער, לפיכך, היא חביבה ואין נשבעין אלא בה, ואשביעך בה' אלהי השמים.
אמר רבי פינחס: עד שלא הודעתי אותו לבריותיו, אלהי השמים, וכיון שהודעתי אותו לבריותיו, אלהי הארץ.
אשר לא תקח
הזהירו שלא ילך אל בנות ענר אשכל וממרא.
כי אל ארצי ואל מולדתי
אמר רבי יצחק: חטיא דקרתך זונין, זרע מנהון:
ט [אין ארור מתדבק בברוך]
הה"ד (הושע יב) כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב
כנען, זה אליעזר.
בידו מאזני מרמה, שהיה יושב ומשקיל את בתו, ראויה היא, או אינה ראויה.
לעשוק אהב, לעשוק אהובו של עולם, זה יצחק.
אמר: אולי לא תאבה ואתן לו את בתי?
אמר לו: אתה ארור, ובני ברוך, ואין ארור מתדבק בברוך:
י [אזהרת אברהם את אליעזר]
ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי, זה ביתו של אביו.
ומארץ מולדתי, זה שכונתו.
ואשר נשבע לי בחרן, ואשר דבר לי בין הבתרים, הוא ישלח מלאכו לפניך.
ר' דוסא אומר: הרי זה מלאך מסויים.
בשעה שאמר אברהם אבינו: הוא ישלח מלאכו לפניך, זימן לו הקב"ה שני מלאכים:
אחד להוציא את רבקה,
ואחד ללוות את אליעזר.
ואם לא תאבה האשה וגו'
רק את בני לא תשב שמה, רק - מיעוט. בני אינו חוזר, בן בני חוזר:
יא [גמלי אברהם יצאו זמומים]
גמליו של אברהם אבינו היה ניכרים, בכל מקום שהיו יוצאים, יוצאים זמומים.
וכל טוב אדוניו בידו
רבי חלבו אמר: זו דיאתיקי.
ויקם וילך אל ארם נהרים
ר' יצחק אמר: בן יומו. הוא דעתיה דר' יצחק.
ואבא היום אל העין, היום יצאתי והיום באתי.
(תהלים ס) הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה
הרעשתה ארץ, בימי אברהם.
פצמתה, בימי אליעזר.
רפה שבריה, בימי יעקב.
כי מטה, בימי ישבי בנוב, הה"ד (שמואל ב כב): ישבי בנוב, אשר בילידי הרפה, אניף במגיניה, וקפץ דוד לאחוריו תמניא עשר אמין, זה נתיירא מזה וזה נתיירא מזה.
זה נתיירא לומר: אם לאחוריו קפץ כדין, לקמוי מה?
וזה נתיירא מזה לומר: אין במגינא אניפי כדין, איך אנא יכול למוקמיה ביה?
באותה שעה אמר דוד: הלואי הוה לי חד מן בני אחתי, דייתי ויסייעני, מיד ויעזר לו אבישי בן צרויה. לאחורי תרעא הוה קאים, אתמהא?!
רבנן אמרי: אפילו היה בסוף העולם, הטיסו הקדוש ברוך הוא והביאו בהרף עין, שלא יהיה אותו צדיק עומד ומצטער.
הה"ד (שם): ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו. אז נשבעו אנשי דוד לאמר: לא תצא אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל.
ויברך הגמלים, מחוץ לעיר ארבעינון:
יב [אליעזר על עין המים]
אמר רבי הונא: בשעה שאדם הולך ליקח אשה ושמע קל כלביא מנבחים, הוא מצית מה אינון אמרין: לעת ערב, לעת צאת השואבות.
|
