|
פרשה סא: אברהם לעת זקנותו
א [אברהם לוקח את קטורה לאשה]
כתיב (תהלים א) אשרי האיש אשר לא הלך וגו'
אשר לא הלך בעצת רשעים, זה דור הפלגה.
ובדרך חטאים לא עמד, אלו אנשי סדום, שנאמר (בראשית יג): ואנשי סדום רעים וחטאים. ובמושב לצים לא ישב, זה אבימלך, שנאמר (שם כ): הנה ארצי לפניך וגו'.
כי אם בתורת ה' חפצו, כי ידעתיו למען אשר יצוה.
ובתורתו יהגה
אמר ר' שמעון: אב לא למדו ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה?
אלא זימן לו הקדוש ברוך הוא שתי כליותיו כמין שני רבנים, והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה, הה"ד (תהלים טז): אברך את ה', אשר יעצני, אף לילות יסרוני כליותי.
(שם א) והיה כעץ שתול, ששתלו הקב"ה בארץ ישראל.
אשר פריו יתן בעתו, זה ישמעאל.
ועלהו לא יבול, זה יצחק.
וכל אשר יעשה יצליח, אלו בני קטורה, שנאמר: ויוסף אברהם ויקח אשה:
ב [תולדות אברהם בזקנותו]
ויוסף אברהם
(איוב יד) כי יש לעץ תקוה, יש לאבינו אברהם תקוה.
אם יכרת ועוד יחליף, אם יאמר עליו כרות הברית.
ועוד יחליף, מצות ומעשים טובים.
וינקתו לא תחדל, זו לחלוחות שלו.
אם יזקין בארץ שרשו, ואברהם זקן.
ובעפר ימות גזעו, ותמת שרה.
מריח מים יפריח, מריח מצות ומעשים טובים, יפריח.
ועשה קציר נטע אין כתיב כאן, אלא כמו נטע, התוספת מרובה על העיקר, ויוסף אברהם וגו':
ג [אברהם העמיד בנים בזקנותו]
רבי אליעזר ורבי יהושע
רבי אליעזר אמר: אם זרעת בבכיר זרע באפיל, שאין אתה יודע איזהו יכשר, אם של אפיל אם של בכיר, ואם שניהם כאחד טובים.
רבי יהושע אמר: אם בא עני אצלך בשחרית תן לו, בערבית תן לו, שאין אתה יודע איזה מהן הקדוש ברוך הוא כותב עליך, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים.
רבי ישמעאל ורבי עקיבא
רבי ישמעאל אומר: אם למדת תורה בנערותך, למוד תורה בזקנותך, שאין את יודע איזה מהן מתקיים לך, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים.
ר' עקיבא אומר: אם היו לך תלמידים בנערותך, עשה לך תלמידים בזקנותך, שאין אתה יודע איזה מהם מתקיים לך, זה או זה, ואם שניהם כאחד טובים.
י"ב אלף תלמידים היו לר"ע מעכו ועד אנטפריס וכולם בפרק אחד מתו.
למה?
שהיתה עיניהם צרה אלו באלו ובסוף העמיד שבעה:
רבי מאיר
ורבי יהודה
רבי יוסי
ור' שמעון
ורבי אלעזר בן שמוע
ורבי יוחנן הסנדלר
ור' אליעזר בן יעקב
ואית דאמרי:
ר' יהודה
ור' נחמיה
ורבי מאיר
רבי יוסי
ורשב"י
ור' חנינא בן חכינאי
ורבי יוחנן הסנדלר
אמר להם: בניי! הראשונים לא מתו, אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם. עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה.
ר' דוסתאי בשם רבי שמואל בר נחמן: אם היו לך בנים בנערותך, קח לך אשה בזקנותך והעמיד בנים.
וממי אתה למד?
מאברהם, שהיו לו בנים בנערותו ולקח אשה בזקנותו, והעמיד בנים, הה"ד ויוסף אברהם וגו':
ד [קטורה אשת אברהם]
רב אמר: זו הגר.
אמר ליה רבי נחמיה: והכתיב: ויוסף?!
אמר לו: על פי הדבור נשאה. היך מה דאת אמר: (ישעיה ח): ויוסף ה' דבר אלי עוד.
אמר לו: והכתיב: ושמה קטורה?!
אמר לו: שמקוטרת מצות ומעשים טובים.
אמר לו: והכתיב: ולבני הפילגשים אשר לאברהם?!
אמר לו: פלגשם כתיב.
בעודנו חי, אותה שישבה על הבאר, ואמרה לחי העולמים: ראה בעלבוני!
אמר רבי ברכיה: אע"ג דאת אמר: ותלך ותתע במדבר וגו', תאמר שנחשד עליה בריה?!
ת"ל: ושמה קטורה, מן קטר כזה, שהוא חותם גנזכה ומוציאה בחותמת, קשורה וחתומה.
בר קפרא אמר: תוספתו של הקדוש ב"ה מרובה על העיקר, קין עיקר והבל ע"י שהוא תוספת, דכתיב (בראשית ד): ותוסף ללדת, נולד הוא ושתי תאומותיו.
יוסף עיקר, ובנימין על ידי שכתוב בו תוספת, הוא מעמיד עשרה, דכתיב: ובני בנימין בלע ובכר וגו'.
ער עיקר, ושלה ע"י שהוא לשון תוספת, הוא מעמיד עשרה בתי דינים, הדא הוא דכתיב בדברי הימים (ד"ה א ד): בני שלה בן יהודה, ער אבי לכה, ולעדה אבי מרשה, ומשפחות בית עבודת הבוץ לבית אשבע וגו'.
עיקר שניו של איוב לא היו אלא שבעים שנה, ניתוסף לו מאה וארבעים שנה, דכתיב (איוב מב): ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה.
עיקר מלכותו של יחזקיהו לא היו אלא ארבע עשרה שנה, וניתוסף לו חמש עשרה שנה שנאמר (ישעיה לח): הנני מוסיף על ימיך חמש עשרה שנה.
ישמעאל עיקר, ובני קטורה על ידי שהן לשון תוספת, ותלד לו את זמרן וגו':
ה [בני קטורה]
יקשן, שהן מתקשין בעולם.
ורבנן אמרי: זמרן, שהיו מזמרין לעבודת כוכבים.
יקשן, שהיו מקשין בתוף לעבודת כוכבים.
ויקשן ילד את שבא ואת דדן
רבי שמואל בר נחמן אמר: אע"ג דאינון מתורגמין אימרין, תגרי לופרין, וראשי אומין כולהון, ראשי אומות הן:
ו [ברכת אברהם ליצחק]
רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן
רבי יהודה אמר: בכורה.
רבי נחמיה אמר: ברכה.
ורבנן אמרי: קבורה ודאתיקו.
רבי חמא אמר: לא ברכות, אלא מתנות נתן לו.
משל למלך, שהיה לו פרדס, מסרו לאריס והיה בו שתי אילנות כרוכים זה לזה בכרך אחד. אחד של סם חיים, ואחד של סם המות.
אמר אותו אריס: אם משקה אני זה של סם חיים, זה של סם המות שותה עמו. ואם איני משקה זה של סם המות, היך זה של סם חיים חי?!
חזר ואמר: אנא אריס, עביד אנא אריסותי, ומאי דאהני למארי דפרדיסא, למיעבד יעביד ליה.
כך אמר אברהם: אם מברך אני את יצחק עכשיו, בני ישמעאל ובני קטורה בכלל.
ואם אין אני מברך בני ישמעאל ובני קטורה, היך אני מברך את יצחק?!
חזר ואמר: בשר ודם אני, אני היום כאן ומחר בקבר!
כבר עבידת אנא דידי, מכאן ואילך, מה שהקב"ה רוצה לעשות בעולמו יעשה.
כיון שמת אברהם אבינו, גלה הקדוש ברוך הוא על יצחק וברכו, הדא הוא דכתיב (בראשית כה): ויהי אחרי מות אברהם, ויברך אלהים את יצחק בנו:
ז [הויכוח על הבכורה]
בימי אלכסנדרוס מוקדון, באו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה, ובאו עמהם שתי משפחות רעות כנענים ומצרים.
אמרו: מי הולך ודן עמהם?
אמר גביעה בן קוסם: אני, הולך ודן עמהם.
אמרו לו: הזהר שלא תחליט להם את הארץ.
אמר: אני הולך ודן עמהם, אם נצחתי אותם הרי מוטב, ואם לאו, אתם אומרים מה הגרוע הזה, שיעמיד עלינו?! הלך ודן עמהם.
אמר להם אלכסנדרוס מוקדון: מי תובע מיד מי?
אמרו ישמעאלים: אנו תובעים מידן ומתורתן אנו באים עליהם, כתיב (דברים כא): כי את הבכור בן השנואה יכיר, וישמעאל בדין שיטול פי שנים!
אמר לו גביעה בן קוסם: אדוני המלך! אין אדם עושה מה שהוא רוצה לבניו?!
אמר לו: הין.
ואמר לו: והכתיב: ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק!
אמרו לו: והיכן שטר שילוח שחילק בין בניו?
אמר לו: ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות, ונסתלקו משם בבושת פנים.
אמרו כנעניים: מתורתן אנו באים עליהם. בכל מקום כתיב: ארצה כנען, ארץ כנען יתנו לנו את ארצנו!
אמר לו גביעה בן קוסם: אדוני המלך! אין אדם עושה לעבדו מה שהוא רוצה?!
אמר לו: הין!
אמר: מה כתיב (בראשית ט): ארור כנען עבד עבדים וגו', הרי הארץ שלנו והם עבדים לאדוני המלך! ונסתלקו משם בבושת פנים.
אמרו מצרים: מתורתן אנו באים עליהם, ששים רבוא יצאו מאצלנו טעונים כלי כסף וכלי זהב, דכתיב (שמות יב) וינצלו את מצרים יתנו לנו את כספינו ואת זהבינו!
אמר לו גביעה בן קוסם: אדוני המלך! ששים ריבוא בני אדם עשו אצלם רד"ו שנים, מהם כַסָפִים, ומהם זַהָבִים, שנוטלים בשכרן דינר ליום. ישבו פילוסופים וחשבו ולא הגיעו למאה שנה, עד שנמצאת ארץ מצרים לטימיון, ונסתלקו משם בבושת פנים.
בקש לעלות לירושלים אזלון כותאי ואמרו ליה: הזהר שאינן מניחין אותך להיכנס לבית קודש הקדשים שלהם, וכיון שהרגיש גביעה בן קוסם, הלך ועשה לו שתי אנפלאות, ונתן בהם שתי אבנים טובות שוות, שתי רבאות של כסף, וכיון שהגיע להר הבית, אמר לו:
אדוני המלך! שלוף מנעלך ונעול לך שתי אנפלאות, שהרצפה חלקה שלא תחליק רגליך, וכיון שהגיע לבית קדש הקדשים, אמרו לו: עד כאן יש לנו רשות ליכנס, מכאן ואילך אין לנו רשות ליכנס!
אמר לו: לכשאצא, אני משוה לך פדחתך!
אמר לו: אם כה תעשה רופא אומן תקרא, ושכר הרבה תיטול.
וישלחם מעל יצחק בנו
אמר להם: כל מה שאתם יכולים להזריח, תזריחו, שלא תיכוו בגחלתו של יצחק, אבל עשו ע"י שבא ונזדווג ליעקב, נטל את שלו מתחת ידו, הה"ד (ישעיה כג): הזאת לכם עליזה, מימי קדם קדמתה, יובילוה רגליה מרחוק לגור, מי יעץ זאת על צור המעטירה וגו'.
אמר ר' אליעזר: כל צור שכתוב במקרא מלא, בצור מדינה הכתוב מדבר, חסר ברומי הכתוב מדבר.
המעטירה
רבי אבא אמר: הקיפוה בעטרה.
ורבי ינאי אמר בשם רבי שמעון בריה דרבי ינאי: הקיפוה כובין.
|
