|
פרשה סו: ברכת יצחק את יעקב
א [ברכת יצחק ליעקב]
כתיב (איוב כט) שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי
אמר איוב: על ידי שהיו דלתי פתוחות לרוחה, היו הכל קוצרין יבשות, ואני קוצר מלילות.
מה טעם?
שרשי פתוח אלי מים.
אמר יעקב: ע"י שהייתי עוסק בתורה שנמשלה כמים, זכיתי להתברך בטל, שנאמר: ויתן לך האלהים מטל השמים:
ב [ויתן לך האלהים מטל השמים - א]
ארבעה פעמים כתיב שובי, כנגד ארבע מלכיות, שישראל נכנסין לתוכן לשלום ויוצאין בשלום. השולמית, אומה ששלום חי העולמים מתנהג בה. מאהל לאהל.
דבר אחר:
השולמית, אומה, שהכהנים משימין לה שלום בכל יום, שנאמר (במדבר ו): ושמו את שמי. וכתיב: וישם לך שלום.
השולמית, אומה, ששלום העולמים דר בתוכה, שנאמר (שמות כח): ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
השולמית, אומה, שאני עתיד ליתן בה שלום, שנאמר (ויקרא כו): ונתתי שלום בארץ.
השולמית, אומה שאני עתיד לנטות אליה שלום, הה"ד (ישעיה סו): כה אמר ה' הנני נוטה אליה כנהר שלום.
ר' שמואל בר תנחום ור' חנא בשם ר' אידי: אומה, שעשת שלום ביני ובין עולמי, שאלולי היא, הייתי מחריב את עולמי.
ר' הונא בשם ר' אחא פתח: (תהלים עה) נמוגים ארץ וכל יושביה היך מה דאת אמר: (שמות טו): נמוגו כל יושבי כנען?!
אנכי תכנתי אנכי, כיון שקיבלו עליהם אנכי ה' אלהיך, תכנתי עמודיה סלה, ונתבשם העולם.
ר' אלעזר בן מרון אומר: אומה, שהיא משלמה אישטטיונו של עולם, הן הן בעוה"ז, הן הן בעוה"ב.
רבי לוי אמר: אומה, שכל טובה שהיא באה לעולם, אינה באה אלא בזכותה.
הגשמים אינם יורדין, אלא בזכותה.
הטללים אינם יורדין, אלא בזכותה, שנאמר ויתן לך האלהים מטל השמים.
לך, בזכותך, ובך הדבר תלוי:
ג [ויתן לך האלהים מטל השמים - ב]
יתן לך ברכות,
ויתן לך כבישן,
יתן לך שלך,
ויתן לך של אביך,
יתן לך שלך,
ויתן לך של אחיך.
רבי אחא אמר: יתן לך, ויתן לך אלהותא.
אימתי? לכשתצטרך לה, הה"ד (שופטים טו): ויאמר ה' אלהים, זכרני נא! וחזקני נא!
אמר לפניו: רבון העולמים! הוי, זוכר לי אותה הברכה שברכני אבא, יתן לך, ויתן לך אלהותא.
מטל השמים, זה המן, שנאמר (שמות טז): ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים.
ומשמני הארץ, זה הבאר, שהיתה מעלה להם מיני דגים שמנים, יותר מדאי.
ומשמני הארץ, אלו הקרבנות, כדכתיב (תהלים סו): עולות מחים אעלה לך.
ורב דגן, אלו הבחורים, דכתיב (זכריה ט): כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים.
ותירוש, אלו הבתולות, דכתיב (שם) ותירוש ינובב בתולות.
דבר אחר:
מטל השמים, זו ציון, שנאמר (תהלים קלב): כטל חרמון, שיורד על הררי ציון.
ומשמני הארץ, אלו הקרבנות.
דגן, אלו הבכורים.
תירוש, אלו הנסכים.
דבר אחר:
מטל השמים, זו מקרא.
ומשמני הארץ, זו משנה.
דגן, זו תלמוד.
תירוש, זה אגדה:
ד [יעבדוך עמים]
וישתחוו לך לאומים, אלו בני ישמעאל ובני קטורה, דכתיב בהון: אשורים ולטושים ולאומים.
הוי גביר לאחיך, זה עשו ואלופיו.
וישתחוו לך בני אמך, הכא את אמר: וישתחוו לך בני אמך.ו
להלן את אמר (בראשית מט): וישתחוו לך בני אביך, אלא יעקב, על ידי שנטל ד' נשים: לאה ורחל זלפה ובלהה, הוא אומר: בני אביך.
יצחק נטל רבקה, אמר בני אמך.
אורריך ארור וגו', ולהלן אומר: מברכיך ברוך ואורריך ארור, אלא בלעם, ע"י שהיה שונא פתח בברכה וסיים בקללה, ויצחק שהיה אוהב, פתח בקללה וסיים בברכה.
רבי יצחק בר רבי חייא אמר: הרשעים, על ידי שתחלתן שלוה וסופן יסורין, פותחין בברכה וחותמין בקללה.
מברכיך ברוך ואורריך ארור, הצדיקים, ע"י שתחלתן יסורין וסופן שלוה, הם פותחין בקללה וחותמין בברכה, אורריך ארור ומברכיך ברוך:
ה [יעקב יצא ועשו נכנס]
אמר רבי אייבו: פוליונו של אבינו יצחק מפולש היה, זה בא מכאן וזה בא מכאן.
רבנן אמרי: כמין איסטריפומיטא, הדלתות היו נכפלין לאחוריהם.
עמד לו יעקב אחר הדלת, עד שנכנס עשו ויצא לו, הה"ד: אך יצא יצא יעקב, נראה כיוצא ואינו יוצא, ועשו אחיו בא מצידו מזויין לצוד נפשו, כמה דאת אמר: (שמות כא) ואשר לא צדה:
ו [מברכיך ברוך]
מברכיך ברוך
תני, עובד כוכבים המברך את השם עונים אחריו אמן, בשם אין עונין אחריו אמן.
אמר רבי תנחומא: אם ברכך עובד כוכבים אחד, ענה אחריו אמן, דכתיב (דברים ז): ברוך תהיה מכל העמים.
עובד כוכבים אחד פגע ברבי ישמעאל, ברכו, אמר לו: כבר מלתך אמורה.
פגע בו אחד וקללו, אמר לו: כבר מלתך אמורה.
אמרו לו: כמה דאמרת לדין אמרת לדין!
אמר להם: כן כתיב: מברכיך ברוך אורריך ארור:
ז [ויעש גם הוא מטעמים]
הה"ד (משלי ל): שממית בידים תתפש.
אמר רבי חמא בר חנינא: באיזו זכות השממית מתפשת?
בזכות אותן הידים.
ויעש גם הוא מטעמים וגו' יקום אבי, על ידי שאמר לו: יקום! אני נפרע לו בו בלשון, (תהלים סח): יקום אלהים וגו'.
|
