|
פרשה פא: יעקב הולך לקיים את נדרו
א [קום עלה בית אל - א]
(משלי כ) מוקש אדם ילע קודש ואחר נדרים לבקר
תבא מארה לאדם, שהוא אוכל קדשים בלועו.
תני ר' חייא: תבוא מארה לאדם, שהוא נהנה מן ההקדש, ואין הקדש אלא ישראל, שנאמר (ירמיה ב): קודש ישראל לה' וגו' .
ואחר נדרים לבקר
אמר רבי ינאי איחר אדם את נדרו, נתבקרה פנקסו:
ב [קום עלה בית אל - ב]
(שם ל) אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה.
בן עזאי ור' עקיבא, בן עזאי אומר: אם נבלת, עצמך בדברי תורה, סופך להתנשא בהם.
ואם זמות יד לפה, אם נזדממו אחריך דברים, יד לפה, חד ידע, תרין לא ידעין.
רבי עקיבא אמר: מי גרם לך להתנבל בדברי תורה?
ע"י שנשאת את עצמך בהון.
רבינו הוה עבר על סימוניא ויצאו אנשי סימוניא לקראתו.
אמרו לו: רבי! תן לנו אדם אחד, שיהא מקרא אותנו, ושונה אותנו, ודן את דיננו. נתן להם רבי לוי בר סיסי, ועשו לו בימה גדולה והושיבו אותו למעלה ממנה. נתעלמה דברי תורה מפיו, שאלו אותו שלושה שאלות:
אמרו לו: גדמת יבמה, היאך חולצת? ולא השיבן.
רקקה דם מהו?
ולא השיבן כלום.
אמרו: דלמא דלית בר אולפן, בר אגדה הוא, נשאליה קראי.
אמרון ליה: מהו דין דכתיב (דניאל י): את הרשום בכתב אמת, אם אמת, למה רשום, ואם רשום למה אמת? ולא השיבן.
וכיון שראה, שצרתו צרה, השכים בבקר והלך לו אצל רבינו.
אמר לו: מה עבדון לך אנשי סימוניא?
אמר לו: אל תזכירני צרתי. שלושה שאלות שאלו אותי ולא יכולתי להשיבן.
אמר לו: ומה אינון?
אמר לו: גידמת במה היא חולצת?
אמר לו: והא לא היית יודע להשיב?
אמר לו: אין, אפילו בשיניה, אפילו בגופה.
רקקה דם מהו?
אמר לו: ולא היית יודע מה להשיב?
אמר לו: אם היה בו צחצוחית של רוק, הרי הוא כשר, ואם לאו, הרי זה פסול. אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת, אם אמת למה רשום, ואם רשום למה אמת?
אמר לו: ולא היית יודע להשיב?
אמר לו: רשום, עד שלא נגזרה גזירה. אמת, משנגזרה גזירה.
ומה הוא חותמו של הקדוש ברוך הוא?
רבינו בשם ר' ראובן אמר: אמת מהו?
אמת, אמר ריש לקיש: אל"ף בראשן של אותיות, מ"ם באמצע, תי"ו בסוף, ועל שם (ישעיה מד): אני ראשון ואני אחרון וגו'.
אמר לו: ולמה לא השיבות אותן כשם שהשיבות אותי?
אמר ליה: עשו לי בימה גדולה והושיבו אותי עליה למעלה הימנה, וטפת רוחי עלי, ונתעלמו ממני דברי תורה, וקרא עליו המקרא הזה (משלי ל): אם נבלת בהתנשא.
אמר רבי אבא בר כהנא: אם חשבת בלבך דבר מצוה לעשות ולא עשית, נוח לך ליתן זמם על פיך ולא לפסוק.
אמר רבי יודן: מה ידך סמוכה לפיך,
כן יהיה נדריך סמוך לפיך.
רבנן אמרי: מה ידך קודם לפיך,
כן יהיה נדריך קודם לפיך.
תדע לך שכן, שהרי אבינו יעקב, ע"י שאיחר נדרו נתבקרה פנקסו, שנאמר (בראשית לה):
ויאמר אלהים אל יעקב ,קום עלה בית אל, ושב שם ועשה שם מזבח.
אמר רבי אבא בר כהנא: בשעת עקתא נדרא, בשעת רווחא שיטפא?
אמר רבי לוי: מהולתך חרשה, אקיש עלה.
אמר לו הקב"ה: יעקב! שכחת נדרך, קום עלה בית אל, לביתו של אל.
ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך, ואם אין את עושה כן, הרי את כעשו.
מה עשו נודר ואינו מקיים, אף את נודר ואינך מקיים:
ג [ביעור ע"ז]
אמר רבי כרוספדי, אמר רבי יוחנן: אין אנו בקיאים בדקדוקי עבודת כוכבים כיעקב אבינו. דתנן: המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת הדרקון, יוליכם לים המלח.
אמר רבי יוחנן: כל כסות בכלל עבודת כוכבים.
ויתנו אל יעקב
ר' ישמעאל ב"ר יוסי סליק לצלאה בירושלם, עבר בהדין פלטנוס, וחמא יתיה חד שמראי.
אמר: רבי! להיכן את אזיל?
אמר לו: מסיק מצלי בהדא ירושלים.
אמר לו: ולא טב לך מצלי בהדא טורא בריכא, ולא בההיא קלקלתא?
אמר לו: אומר לכם, למה אתם דומים?
לכלב, שהיה להוט אחר הנבלה.
כך לפי שאתם יודעים שעבודת כוכבים טמונה תחתיו, דכתיב: ויטמן אותם יעקב, לפיכך אתם להוטים אחריו.
אמרין דין בעי מנסבה, (פירוש מאחר שזה יודע שעבודת כוכבים טמונה שם ודאי יקחנה) ונתייעצו עליו להרגו, וקם וערק בליליא:
ד [ויהי חתת אלהים]
אמר רבי שמואל: בשלושה מקומות נתכנסו עובדי כוכבים, לעשות מלחמה עם בני יעקב, ולא הניח להם הקדוש ברוך הוא, דכתיב: ויסעו ויהי חתת אלהים.
שנית בימי יהונתן, שנאמר (שמואל א יד): ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים.
שלישית בימי יהושע, בקשו לרדוף ולא הניח הקב"ה להם.
והיכן נתכנסו? לחצור, דכתיב (יהושע יא): רק כל הערים העומדות על תלם לא שרפם ישראל, זולתי את חצור לבדה, שרף יהושע.
ר' אלעזר אמר: במסורת שרפה הקדוש ברוך הוא, אמר למשה, ומשה אמר ליהושע.
ויבא יעקב לוזה, שכל מי שנכנס לתוכה, הרטיב מצות ומעשים טובים כלוז:
ה [הקב"ה מנחם את יעקב על מות רבקה]
ר' שמואל בר נחמן אמר: לשון יונית הוא.
אלון, אחר, עד שהוא משמר אבלה של דבורה, באה ליה בשורתא שמתה אמו, הה"ד: וירא אלהים אל יעקב וגו', ויברך אותו.
מהו ברכה ברכו?
ר' אחא בשם ר' יונתן אמר: ברכת אבלים ברכו.
|
