המבחן הארצי בספר ויקרא - התשס"ג


פרק א' - שאלות קצרות
עליכם לענות על 6 מתוך 7 השאלות בפרק זה (6 נקודות לכל שאלה).

1. עיינו בפרק י"ט.
חז"ל אומרים שעשרת הדיברות שבפרשת יתרו כלולים בפרקנו.
בטבלה שלפניכם מופיעים ציוויים מעשרת הדיברות. העתיקו למקומות המתאימים את הציוויים המקבילים המופיעים בפרקנו:

הציווי בעשרת הדיברות הציווי בפרקנו
לא תעשה לך פסל וכל תמונה  
לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא  
לא תרצח  
לא תענה ברעך עד שקר  
תשובה

2. עיינו בפרק א', פסוקים ד'-ה', ובפירושו של רש"י.
לפניכם רשימה של פעולות הנעשות בקרבן עולה: שחיטה, זריקה, קבלה, סמיכה, הולכה.

א.
ציינו מהי הפעולה הראשונה מבין הפעולות הללו: _________________________

ומהי הפעולה האחרונה: __________________________________________

ב.
ציינו אילו פעולות חייבות להיעשות על-ידי כהן: _________________________

ואילו פעולות יכולות להיעשות גם על-ידי ישראל: ________________________
תשובה

3. עיינו בפרק י"א, פסוקים ד'-ח'.

א.
מה התורה אוסרת בפסוקים ד'-ז'? ___________________________________

עיינו בדברי רש"י בפסוק ח', ד"ה "מבשרם".

לפי רש"י, במה התורה מצמצמת את האיסור באמרה "מבשרם לא תאכלו"?

___________________________________________________________

ב. עיינו בפירוש רש"י בפסוק ח', ד"ה "ובנבלתם לא תיגעו".

מה המשמעות של אזהרה זו לישראל לפי רש"י? __________________________

___________________________________________________________
תשובה

4. עיינו בפרק ט"ז, פסוק ד'.

א.
עיינו בפירוש רש"י, בד"ה "ורחץ במים".

כיצד נקראים הבגדים הנזכרים בפסוק ד'? ______________________________

איזו הלכה נלמדת מהמילים "ורחץ במים" לפי רש"י, ד"ה "ורחץ במים"?

___________________________________________________________

ב. עיינו בפירוש רש"י, ד"ה "כתונת בד".
רש"י מזכיר בפירושו את הכלל "אין קטיגור נעשה סניגור".

(1) הסבירו היטב בלשונכם את הכלל הזה: ____________________________

_______________________________________________________

(2) מה רש"י בא לבאר על-ידי כלל זה? _______________________________

_______________________________________________________
תשובה

5. עיינו בפרק י"ח, פסוקים ד'-ה'.
א.
עיינו בפירושו של רש"י לפסוק ד', ד"ה "את משפטי תעשו", וברמב"ן לפסוק ד', מ"ועל דרך הפשט" עד "ובשבתות אומר".
מה הם ה"משפטים"?

לפי רש"י: ____________________________________________________

לפי רמב"ן: ___________________________________________________

ב. עיינו בפירושו של רש"י, ד"ה "ושמרתם את חוקותיי" (פסוק ה').
לפי רש"י, מה פסוק ה' מוסיף על הנאמר בפסוק ד'?

(1) _______________________________________________________

(2) _______________________________________________________
תשובה

6. עיינו בפרק י', פסוקים ח'-י"א.
א.
מדוע נסמכה פרשה זו לסיפור על מות שני בני אהרן (בפרק ט', פסוק כד - פרק י', פסוק ז')?
היעזרו בדברי רש"י בפרק י', פסוק ב', ד"ה "ותצא אש".

___________________________________________________________

ב.
עיינו בפסוק י"א ובפירושו של רש"י.
איזו הלכה נלמדת מפסוק זה על-פי רש"י?

___________________________________________________________
תשובה

7. עיינו בפרק כ"ד, פסוקים י"ז ו-כ"א, ובפירוש רש"י לפסוק כ"א.
א.
לפי רש"י, באיזה מקרה מדבר הכתוב "ומכה אדם יומת" (פסוק כ"א)?

___________________________________________________________

ב. איזו מילה בפסוק י"ז מביאה את רש"י למסקנתו? _________________________
הסבירו כיצד:
___________________________________________________________

___________________________________________________________
תשובה

פרק ב' - שאלות מקיפות
עליכם לענות על 2 מתוך 3 השאלות בפרק זה.

8. עיינו בפרק כ"א, פסוקים א'-ח'.
א. צטטו מהכתוב את המילים שבהן נאמר שכוהן הדיוט רשאי להיטמא לאשתו שמתה:

_____________________________________________________________

באיזה מקרה גם כוהן הדיוט אינו רשאי להיטמא לאשתו שמתה? היעזרו בפירושו של רש"י.

_____________________________________________________________

ב.
עיינו בספר דברים פרק י"ד, פסוק א', ולאחר מכן בפירושו של רש"י לפסוק ה' (בפרקנו, ד"ה "לא יקרחה קרחה").

מהי השאלה שרש"י מעלה בדבריו? _____________________________________

_____________________________________________________________

עיין בפירושו של ספורנו לפסוק ה! כיצד שאלה זו מתיישבת לפי דברי ספורנו? הסבירו:

_____________________________________________________________

_____________________________________________________________

ג. רמב"ן כותב בפירושו לפסוק א':

"וטעם "הכוהנים", כי במצוות אשר הם בענייני הקרבנות יאמר אל אהרן ואל בניו ולא יזכירם בשם "הכוהנים", כי העניינים ההם בקרבנות... אבל בכאן יזהיר שלא ייטמאו במת לעולם, אפילו בעת שלא יבואו במקדש, והוא מעלָה להם בעצמם, ולכך הזכיר הכתוב "הכוהנים", לאמור כי בעבור שהם כוהני ה' ומשרתי אלוקינו יאמר להם שינהגו כבוד וגדולה בעצמם."

מדוע, לדעת רמב"ן, התורה מזכירה את הכינוי "הכוהנים" בפסוקנו, ואינה מסתפקת ב"בני

אהרן"? ________________________________________________________

_____________________________________________________________
תשובה

9. עיינו בפרק כ"ג, פסוקים א'-ח'.
א. עיינו בפסוקים א'-ג', בפירושו של רש"י לפסוקים ב'-ג' ובדברי רמב"ן שלפניכם:
רמב"ן פסוק ב'
"...והזכיר השבת ב'מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש', שגם הוא יום מועד נקרא אותו 'מקרא קודש'. ואחר כן הבדיל שאר המועדות ממנו, ואמר 'אשר תקראו אותם במועדם', כלומר באי זה יום מן השבוע שיגיעו בו, כי השבת קבוע הוא, ביומו יבוא, לא נצטרך לקרוא אותו במועדו."

מה הקשר בין מצוות השבת למצוות המועדות לפי רש"י? ______________________

_____________________________________________________________

מה הקשר בין מצוות השבת למצוות המועדות לפי רמב"ן? _____________________

_____________________________________________________________

ב. פסוקים ב' ו-ד' דומים בניסוחם, אך בכל זאת יש הבדל ביניהם.
לפי דברי רמב"ן לעיל (בשאלה א') מהי המשמעות של דברי התורה, "אשר תקראו אותם

במועדם" (פסוק ד')? _______________________________________________

לפי דברי רמב"ן, מדוע התורה איננה מזכירה את הביטוי "במועדו" לעניין שבת (בפסוק ב')?

_____________________________________________________________

ג. עיינו בפסוק ח' ובפירושו של רש"י, ד"ה "מלאכת עבודה" ובדברי רמב"ן שלפניכם:
רמב"ן (פסוק ז')
"...אבל פירוש 'מלאכת עבודה', כל מלאכה שאינה לצורך אוכל נפש, כעניין שנאמר 'ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך' (שמות כ', ט'), 'וקין היה עובד אדמה' (בראשית ד', ב'). ומלאכה שהיא באוכל נפש היא מלאכת הנאה, לא מלאכת עבודה. וזה מתבאר בתורה..."

לפי רמב"ן: איזו מלאכה מותרת נרמזת באמירה "כל מלאכת עבודה לא תעשו"?

_____________________________________________________________

לפי רש"י: איזו מלאכה אסורה ביום טוב למרות שהיא מותרת בחול המועד?

____________________________________________________________
תשובה

10. עיינו בפרק י"ט, פסוקים י"ג-ט"ו.
א. עיינו בפסוק י"ג וכן בפירושיהם של רש"י ושל ראב"ע לפסוק.

מהו ההבדל בין "לא תעשוק" ובין "לא תגזול" לפי ראב"ע? _____________________

_____________________________________________________________

מהי "פעולת שכיר"? _______________________________________________

ומה התורה מצווה בעניין "פעולת שכיר" בפסוק זה? __________________________

_____________________________________________________________

ב. עיינו בפסוק ט"ו ובפירושו של רש"י לפסוק.

אל מי מופנית מצוות "לא תעשו עָוֶל..." שבפסוק? __________________________

מדוע התורה צריכה לצוות במיוחד "לא תשא פני דל" וכן "ולא תהדר פני גדול"? הרי

ציוויים אלה נכללים ב"לא תעשו עָוֶל במשפט"! השיבו על-פי רש"י: ____________________

_____________________________________________________________

_____________________________________________________________

ג. "בצדק תשפוט עמיתך" (פסוק ט"ו).

אל מי מופנה ציווי זה לפי כל אחת מהדעות שבפירושו של רש"י?

לפי הדעה הראשונה: ________________ לפי הדעה השנייה: _________________
תשובה

פרק ג' - ביאורים
עליכם לענות על שתי השאלות שבפרק זה. שימו לב להנחיות המופיעות בראש כל שאלה!

11. המשמעות ההלכתית על-פי רש"י
ענו מהי המשמעות ההלכתית של 6 מתוך 7 הפסוקים הבאים (3 נקודות לכל פסוק):


א. "ואם מן העוף קרבנו" (א', י"ד): _______________________________________

_____________________________________________________________

ב. "...והקריב את אשר לחטאת ראשונה" (ה', ח'): _____________________________

_____________________________________________________________

ג. "כי חקך וחק בניך היא" (י', י"ג): ______________________________________

_____________________________________________________________

ד. "ואת אלה תשקצו מן העוף לא יֵאָכלו שקץ הם" (י"א, י"ג): _____________________

_____________________________________________________________

ה. "קדושים תהיו" (י"ט, ב') ___________________________________________

_____________________________________________________________

ו. "...מום בו, את לחם אלוקיו לא יגש להקריב" (כ"א, כ"א): _____________________

_____________________________________________________________

ז. "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו... חקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם" (כ"ג, י"ד):

_____________________________________________________________
תשובה

12. ביטויים ומושגים
בארו 5 מבין המושגים הבאים (2 נקודות לכל מושג):


א. תשומת יד: ____________________________________________________

ב. עוללות: ______________________________________________________

ג. אימורים: ______________________________________________________

ד. קמיצה: _______________________________________________________

ה. מת מצווה: _____________________________________________________

ו. פיגול: ________________________________________________________

ז. עיבור שנה: ____________________________________________________
תשובה


תשובון למבחן הארצי בספר ויקרא - התשס"ג

פרק א' - שאלות קצרות

1.
הציווי בעשרת הדברות הציווי בפרקנו
לא תעשה לך פסל וכל תמונה ואלהי מסכה לא תעשו לכם
לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא ולא תשבעו בשמי לשקר
לא תרצח לא תעמוד על דם רעך
לא תענה ברעך עד שקר ולא תשקרו איש בעמיתו

השאלה הבאה

2. א. סמיכה / זריקה
    ב.
קבלה, הולכה וזריקה / סמיכה ושחיטה
השאלה הבאה

3. א. לאכול מבשר החיות הטמאות.
שהאיסור הוא רק על בשר ולא על עצמות וקרניים וגידים
ב. שאסור לאדם מישראל להיטמא במועד-ברגל
השאלה הבאה

4. א. בגדי לבן
ההלכה היא: שצריך טבילה בכל החלפה של בגדים בעבודת יום-הכיפורים.

ב. (1) אין קטיגור נעשה סניגור - כל נוסח המביע את העיקרון: דבר המזכיר חטא אינו יכול לכפר או ללוות את הכפרה.
(2) רש"י בא לבאר מדוע הכהן הגדול אינו לובש בעבודת פנים את בגדי הזהב הרגילים שלו.
השאלה הבאה

5. א. לפי רש"י: אלו מצוות הגיוניות שגם אילו לא היינו מצטווים עליהם היינו צריכים לתקן אותם.
ולפי הרמב"ן: אלו מצוות העוסקות במצוות שבין אדם לחברו.
ב. (1) הכתוב מוסיף את החובה לשמור גם את אותם חוקים ומשפטים שאינם כתובים במפורש בתורה, אלא נלמדים בדרשה בלבד.
(2) התורה מוסיפה שיש חיוב לשמור ולעשות הן בחוקים והן במשפטים.
השאלה הבאה

6. א. הסמיכות - משום שבני אהרון נכנסו למשכן כשהיו שיכורים, שתויי יין, ולכן הוזהרו הכהנים לדורות להישמר מזה.
ב. שגם לרב אסור לפסוק הלכה כשהוא שתוי ביין.
השאלה הבאה

7. א. אפילו לא הרגו אלא עשה בו חבורה.
ב. בפסוק כ"א לא נאמר "ומכה נפש אדם יומת", ומשמע אפילו אם המכה לא הורג - גם כן חייב המכה מיתה, וזה ייתכן רק במכה אביו ואמו.
השאלה הבאה

פרק ב' - שאלות מקיפות

8. א. "כי אם לשארו הקרוב אליו". - כאשר אשתו פסולה לכהן והוא נשא אותה באיסור.
ב. מדוע התורה צריכה לכתוב איסור לעשות קרחה לכהנים, הרי בספר דברים ראינו שכולם (גם ישראלים וגם כהנים) אסורים בזה.
כיון שהתורה מתירה לכהנים להיטמא לקרוביהם למרות שאסור להם להיטמא לאנשים אחרים - היה מקום לחשוב שהתורה מתירה להם גם קרחה על קרוביהם שמתו, כדי להרבות באבלות. ולכן היא צריכה לכתוב איסור מיוחד בכהנים.
ג. כי איסור הטומאה של הכהנים, הוא תמידי מחמת חשיבותם ככהנים, ולא רק בזמן הקרבת הקרבנות או קיום המקדש.
השאלה הבאה

9. א. רש"י: התורה רוצה להשוות מועדים לשבת - שמחלל מועדות נחשב כאילו חילל שבת ומי ששומר המועדות - כאילו שומר שבת.
רמב"ן: גם השבת וגם המועדות הם "מקראי קדש" - שבהם נאספים לדברים קדושים ולא עושים בהם מלאכות שונות.
ב. המשמעות היא שהמועדות חלים ב"מועדם" - בתאריך שלהם - בכל יום מימי השבוע שיגיעו בו.
כי השבת חלה תמיד ביום קבוע - יום השביעי.
ג. לפי רמב"ן: מלאכת אוכל-נפש.
לפי רש"י: מלאכה בדבר האבד.
השאלה הבאה

10. א. ההבדל הוא באופן עשיית העברה; לא תעשוק - בסתר. לא תגזול, בגלוי.
השכר המגיע לשכיר עבור עבודתו.
התורה מצווה לתת את השכר המגיע לשכיר יום במשך הלילה ולא להשאיר אותה אצלו עד הבוקר.
ב. עיין בפסוק ט"ו ובפירושו של רש"י!
אל הדיינים / השופטים שבישראל.
"לא תשא פני דל" - כדי לדחות מחשבה מוטעית של השופט שיזכה את העני על חשבון העשיר וכך יקבל את פרנסתו בכבוד.
"לא תהדר פני גדול" - כדי לדחות מחשבה מוטעית של השופט שיזכה את העשיר כדי לא לביישו.
ג. לפי הדעה הראשונה - לשופט. לפי הדעה השנייה - לכל אדם.
השאלה הבאה

פרק ג' - ביאורים

11. משמעות הלכתית על-פי רש"י
א.
"ואם מן העוף קרבנו" (א', י"ד): עוף שחסר לו אבר - פסול לקרבן.
ב. "...והקריב את אשר לחטאת ראשונה" (ה', ח'): מי שצריך להביא קרבן עולה וקרבן חטאת, יקריב תחילה את החטאת ואחר-כך העולה.
ג. "כי חקך וחק בניך היא" (י', י"ג): רק בנים אוכלים קדשים אבל בנות אינן אוכלות קדשים.
ד. "ואת אלה תשקצו מן העוף לא יֵאָכלו שקץ הם" (י"א, י"ג): אסור להאכיל עוף טמא לקטנים.
ה. "קדושים תהיו" (י"ט, ב'): צריך להתרחק מן העריות ומכל העבירות.
ו. "...מום בו, את לחם אלוקיו לא יגש להקריב" (כ"א, כ"א): כהן שהיה בעל מום ונרפא. ממומו - חוזר להיות כשר וראוי לעבודה.
ז. "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו... חקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם" (כ"ג, י"ד): איסור חדש, נוהג גם בחו"ל. או: איסור חדש נוהג רק לאחר ירושה וישיבה בארץ.
השאלה הבאה

12. ביטויים ומושגים
א.
תשומת יד: הלוואה
ב. עוללות: אשכול ענבים שאין לו לא כתף ולא נטף
ג. אימורים: חלקי הקרבן המוקרבים על המזבח
ד. קמיצה: עבודה הנעשית בקרבן המנחה; לקיחת מעט מהמנחה לצורך הקטרה
ה. מת מצוה: מת שאין מי שמטפל בקבורתו
ו. פיגול: קרבן שנשחט במחשבה לאכלו חוץ מהזמן הקבוע לו. לקבל גם: במחשבה חוץ למקומו.
ז. עיבור שנה: הוספת חודש בשנה כדי להתאימה ללוח השמש או לחודש האביב.