1.1. התורה שבכתב, שניתנה לישראל מפי הגבורה, ופירושה בתורה שבעל פה, דבר ה' ביד
הנביאים והכתובים שנכתבו ברוח הקודש - כל אלה הם המקור להוראות להתנהגות היחיד
והחברה בישראל ויסוד לתרבות של העם.
1.2. קדושת המקרא חלה על כ"ד כתבי הקודש בנוסח המסורה.
1.3. קיומו ושלומו של עם ישראל בארץ ישראל קשורים בשמירת תורת ה' ומצוותיה, כנאמר
"ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך, ולמען תאריך
ימים על האדמה אשר ה' אלקיך נתן לך כל הימים" (דברים ד', מ).
1.4. קיבוץ הגלויות והקמת מדינת ישראל בימינו הם ראשית התגשמות דברי התורה וחזון
הנביאים על גאולת ישראל.
1.5. שבעים פנים לתורה, אך:
א. אנו חותרים בדרך כלל להבנת פשוטו של מקרא כדרך שפירשוהו פרשני המופת כגון רש"י,
רשב"ם, אבן עזרא, רמב"ן, רד"ק וההולכים בעקבותיהם.
ב. מדרשי ההלכה מגלים לנו את כוונת הכתוב לפי התורה שבעל פה, ובכך הם מגשרים בין
הכתוב ובין ההלכה, ומכוונים אותנו בקיום המצוות.
ג. מדרשי ההגדה נתחברו כדי להביע רעיונות, דעות, מוסר והשקפות עולם תוך הסתמכות על
לשונות המקרא, והם מדריכים אותנו בכיוון חינוכי ערכי.
1.6. ההוראה בבית הספר חייבת להיות נקודת מוצא ללימוד מתמיד המתחדש תדיר ולהארת
התחומים שבהם מתיישמות מצוות התורה ומתקיימות הלכה למעשה.