תוכנית הלימודים במקרא

3. עקרונות לארגון ההוראה

3.1. תהליך הלמידה מכוון להשגת המטרות בהתאם לגיל התלמידים ובהתאם לספר הנלמד.

3.2. בשעת ארגון ההוראה, האחריות על תהליך ההוראה והלמידה מוטלת על המורה, ועליו להתחשב באווירה הלימודית, בדרכי ההוראה ובתנאיה. עליו לעשות הכול כדי לקרב את הלימוד ללב התלמיד ולהביאו לאהבת תורה.

3.3. בשנות הלימודים הראשונות יהיה הלימוד חווייתי רגשי בעיקרו, והמטרות החינוכיות תושגנה בדרך ההזדהות. הלימוד יוביל את התלמיד לשפיטה מוסרית ודתית על פי התורה והנביאים, וליראת שמים.

3.4. בשנות הלימודים הבאות יתבססו ההוראה והלמידה על שילוב החוויה הרגשית עם יסודות אינטלקטואליים בהתאמה לגיל הלומדים ולרמתם.

3.5. רמת הלימוד ורמת הידע יוגדרו בהתאם לטקסונומיה של בלום: רמת הבקיאות נועדה להקנות ללומד יכולת להשיב על שאלות ברמת ידע והבנה (תרגום). הרמה האקסטנסיבית נועדה להקנות ללומד יכולת להשיב על שאלות גם ברמת הבנה, ואילו הרמה האינטנסיבית נועדה להקנות ללומד יכולת להשיב על שאלות ברמת יישום, אנליזה, סינתזה והערכה.

3.6. ההעמקה, שהיא אחד ההיבטים של הלימוד האינטנסיבי, מבוססת על גילוי פנים נוספות במקרא. ועל דרך מאמר חז"ל "שבעים פנים לתורה" ניתן לומר שההעמקה נועדה לעסוק בכמה מאותם "שבעים פנים".

3.7. במסגרת הלימוד יושם דגש גם על הריאליה, דהיינו ייעשה שימוש במדעי העזר השונים, התורמים להרחבת ההבנה בחומר הנלמד, כגון: לשון המקרא, גיאוגרפיה, היסטוריה, טבע החי והצומח של המקרא, ארכיאולוגיה וכדומה.

3.8. הלימוד ילווה בסיורים לימודיים באתרי ההתרחשות של הכתוב המקראי. סיורים אלה עשויים להגביר את המוטיבציה ללמוד מעבר לנלמד בכיתה, וכמו כן יש בהם כדי לתרום להגברת האהבה לתנ"ך ולארץ ישראל.

3.9. יושם דגש בתהליך הלמידה על הנושא המצטבר. במחזור הראשון יילמד רובד מסוים של הנושא, ועל גביו יילמד רובד נוסף במחזור השני, ובכיתות י"א-י"ב, בלמידה הקורלטיבית (ראה פירוט בסעיף הבא), ייבחנו היבטים רבים ככל האפשר של הנושא המסוים.

3.10. במסגרת הלמידה בכיתות י"א-י"ב יקיף הלומד את מרב הנקודות שניתן להקיפן בפרק מסוים, תוך שימוש במקורות נוספים: מקרא, פרשנות, הלכה, מחשבה וכדומה, הנוגעים בהיבטים שונים של הפרק הנלמד. (למידה קורלטיבית). זוהי דרך לימוד אופקית, שבה עומדים על התייחסות של סוגיות מסוימות בספר דברים אל הנאמר בחומשים קודמים ואל הנאמר בספרי נביאים ראשונים ואחרונים ובכתובים.

דרך לימוד זאת יתרונות רבים לה, מהם לימודיים ומהם דידקטיים:
1. דרך לימוד זו מביאה את הלומד לראיית היבטים שונים של העניין, כפי שהם באים לידי ביטוי במקרא כולו ובפרשנות, והיא מכוונת ליצור תמונה כוללת ומלאה במידת האפשר של העניין.
2. דרך לימוד זו מתאימה לתלמידי הכיתות העליונות של החטיבה העליונה, בגלל שלוש סיבות:
    א. הידע הרב שצברו התלמידים.
    ב. היכולת האנליטית של התלמידים, שנרכשה בשנות הלימוד הקודמות.
    ג. היכולת שלהם להגיע לראייה סינתטית מקפת.
3. דרך לימוד זו מאפשרת למורה לארגן את הלימוד בכיתה בדרכים שונות מן הרגיל:
    א. היא יוצרת חברותות לימודיות. כל חברותא עוסקת בסוגיה אחרת על ידי איסוף מקורות, עיבודם, צירופם והסקת מסקנות מהם.
    ב. היא מתאימה לכל התלמידים, וכל אחד עוסק בנושא כפי יכולתו.
    ג. היא מפקידה את ההוראה בידי התלמידים, שיביאו לפני הכיתה כולה סיכומים מעבודת החברותות.
    ד. על ידי עיסוק בסוגיות מספר, מופעלת למעשה הכיתה כולה.

3.11. שיעורי המקרא יאפשרו, בזהירות ובמידת האפשר, עיון מבוקר בשאלת הרלוונטיות של הנלמד לימינו, כגון קיום המצוות בזמן הזה, "נבואה שהוצרכה לדורות" ועוד.

3.12. בלימוד התורה ובלימוד נביאים ראשונים יושם הדגש על הרצף. במחזור הראשון יילמדו כל הפרקים, ואף במחזור השני בבית הספר העל-יסודי יילמדו כל הפרקים ללא יוצא מן הכלל. ההבדל יבוא לידי ביטוי רק ברמת הלמידה, כאמור לעיל.

3.13. בחלקים הסיפוריים יצטמצם הלימוד במה שמגיד הכתוב, כלומר בפירוש הכתוב ובהבהרת הרעיונות המובעים בו. בחלק ההלכתי יורחב הלימוד בנושאים החשובים מן הבחינה החינוכית:
1. בדברים הנוגעים בידיעות הכלליות, שקנו התלמידים במחזור הראשון בתנ"ך או בתורה שבעל פה, ואשר אותן מן הראוי לסכם או לעגן במדרש הכתובים.
2. בדברים הנוגעים בחיי יום-יום בבית אבא, וברצוננו לבסס את ידיעות הילד, לסכמן ולעגנן בכתובים.
3. בדברים הנוגעים בהסברת מושגים כלליים שנער יהודי חייב לדעתם, והם קשורים קשר כלשהו בחומר הנדון בתורה ואין מטפלים בהם במקום אחר. בכל מקרה של הרחבה הנוגעת לדרשת הכתוב יש להבהיר לתלמיד כיצד נתפרש הפסוק על פי מדרש הכתובים.


הפרק הבא         תוכן תכנית לימודים במקרא