4.1. חומר הלימוד במקרא הוא רב, ולפיכך מחייב בחירה. בחירה נאותה מתחשבת בשלושת הגורמים האלה:
א. הכרת תכנית הלימודים כולה.
ב. מיצוי האלמנטים הבולטים במבנה הדעת של החומר הנלמד.
ג. התחשבות בפרק הזמן העומד לרשות המורה.
4.2. התכנית שואפת לצמצם את היקף החומר הנלמד כדי למנוע גודש וחזרות וכדי להעמיק בלימוד.
4.3. להוראה אינטנסיבית נבחרו פרקי תורה שבהם ניתן להשיג מספר רב ככל האפשר מן המטרות שיפורטו להלן.
4.4. פרקי הלימוד בנביאים ראשונים שיילמדו בהעמקה נבחרו על פי המסר הדתי והרעיונות המרכזיים שבהם וקרבתם לחיי יום-יום. כן קבעה מידת ההכוונה שלהם לקיום המצוות, להחדרת התחושה הדתית והרצון ללמוד כדי לקיים. נבחרו גם פרקים שיכולים לשמש מודל ללימוד עצמי, או פרקים אופייניים לספר ולדרכי לימודו.
4.5. פרקי נביאים אחרונים נבחרו בשל היותם מייצגים ומאפיינים את נבואת הנביא הנבחר; הנוגעים ליסודות הנבואה; המאפיינים את מצבו של העם בתקופה שהנביא ניבא בה; בעלי מסר ומוסר השכל לדורות. כן נבחרו פרקים שנכנסו לסידור התפילה או לסדר ההפטרות.
4.6. מזמורי תהלים נבחרו בשל הרעיונות הגלומים בהם, בשל היותם פרקים אופייניים בשירה, או משום שהם כלולים בתפילה או מחנכים לתפילה.
4.7. ללימוד הספרים איוב, קהלת, משלי נבחרו פרקים, המדגימים את האמור בספר כולו. ולכן נבחרו, לדוגמה, רק חלק מדברי איוב, חלק מדברי הרעים, מענה אליהוא בחלקו ומענה ה'.