תוכנית הלימודים במקרא

5.1. בחירת פרקי הלימוד וחלוקתם לפי כיתות נעשו על פי היבטים אלה:
א. עקרונות המתחייבים מתהליכי הלמידה.
ב. שיקולים פסיכולוגיים הנוגעים לאוכלוסיית התלמידים.
ג. מבנה המקצוע.
ד. עקרונות של עריכת תכניות לימודים.

5.2. פירוט דרך הלימוד:
א. גן ילדים
בגן הילדים ישמעו הילדים מפי הגננת את סיפורי התורה (ספר בראשית וקטעים מהספרים שמות ובמדבר). בשם "סיפורי התורה" אנו מתכוונים לקטעי עלילה בלבד.
סיפורי התורה ייצרו את היחס אל ספר התורה ואת ההתעניינות בו. לפי הפסיכולוגיה של הלמידה, מעוניינים הילדים לשמוע את הסיפורים האלה שוב ושוב ודרכם הם יזדהו עם האישים שבמקרא. כך מובטחות המעורבות והתשוקה ללמוד תורה בבית הספר.

הגננת תספר את הסיפורים בלשון המובנת לתלמידים, תוך שילוב לשון המקרא במידת האפשר , ותחזיק בידה בשעת הסיפור חומש.

ב. בית הספר היסודי
1. בשנות הלימוד הראשונות יהיה הלימוד חווייתי, רגשי בעיקרו, ויבקש להגיע למטרות החינוכיות בדרך ההזדהות (אמפתיה).
הלמידה בבית הספר היסודי צריכה להביא לידי יצירת תשתית של ידע ובקיאות בחמשת חומשי התורה ובנביאים ראשונים. אין כל אפשרות של הוראה אינטנסיבית בכיתות העליונות בבית הספר היסודי ובחטיבות העליונות בלי תשתית זו. מכאן החשיבות של צמידות לסדר הספרים ולחזרה על הפסוק והכתוב כלשונו.
המורה יעודד את תלמידיו ללמוד בעל פה קטעים נבחרים מחומר הלימוד. זכירת הכתוב כלשונו מעשירה את לשון התלמיד, יוצרת מערכת של אסוציאציות ועשויה אף להגביר את הבנת הכתוב ולחזק את המכנה המשותף התרבותי של עמנו.
2. ההוראה בכיתות ב'-ג' תיעשה בדרך הדרגתית: קריאה, תוך הקפדה על קריאה נכונה, הבנה ראשונית (על פי הפשט), סיפורו של הכתוב על ידי הלומד, לימוד בעל פה של פסוקים מסוימים.
בלימוד רש"י יתחילו בכיתה ג', בלימוד פרק י"ב בספר שמות, שהוא הפרשה ההלכתית הראשונה שהתלמידים מגיעים אליה. בכיתות ג'-ו' ילמדו בדרך אינטנסיבית פרקים מוגדרים לפי ההצעה המצורפת.
3. בכיתות ה'-ו' חשוב ללמד את המינוח של מדרשי ההלכה ואת המושגים ההלכתיים, שיהוו בסיס ללימוד האינטנסיבי ולתורה שבעל פה.
4. התלמידים ילמדו לפרש את הכתובים בעזרת טעמי המקרא הבסיסיים, המלמדים על חלוקתו של הפסוק ועל קריאתו הנכונה.
בכיתה ב' ילמדו רק את המפסיקים הראשיים: סוף פסוק (סילוק), אתנחתא (אתנח).
בכיתה ג' יילמדו הזקפים.
בכיתות ד'-ה' יילמדו מפסיקים נוספים כגון: טפחא (טרחא), פשטא, גרש (אזלא) סגול.
בטעמים המשרתים ניתן לעסוק בכיתות גבוהות יותר.
5. החל בכיתה ד' ירכוש התלמיד את מיומנות השימוש באטלסים ובמפות בהתאם לדרגת הקושי.
6. החל בכיתה ה' ירכוש התלמיד את מיומנות השימוש בקונקורדנציה.
7. המטרות האופרטיביות אורגנו בדרך דיפרנציאלית ולפי רמת התלמידים. ראה להלן.

ג. חטיבת הביניים והחטיבה העליונה
בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה יובלטו ההעמקה והחוויה האינטלקטואלית, ההערכה והשיפוט, ההנמקה והסקת המסקנות.
1. הלימודים יתנהלו בשלוש רמות:
    א. רמת הידע והבקיאות
    ב. רמת הלימוד האקסטנסיבי
    ג. רמת הלימוד האינטנסיבי.
2. כל לומד יודרך להיות בקי בכל נושאי הספר, בעניינים ובמצוות, בסדר העניינים בחלק הסיפורי, וילמד להכיר את הסגנון המיוחד של הספר.
3. הפרקים האקסטנסיביים יילמדו בעיקרם בלימוד עצמי. ניתן להנחות את הלומד באמצעות דפי שאלות ודפי הנחיה. הלימוד יסוכם מדי פעם, לפי ראות עיני המורה, בשיעור בכיתה.
4. הפרקים, שנקבעו בתכנית ללימוד אינטנסיבי, יילמדו במסגרת השיעורים בכיתה.
5. טעמי המקרא, לשון המקרא, תחביר לשון המקרא ותרגומים ארמיים - המכוונים לסייע לתלמיד בהבנת הכתוב - הם חובה.
6. ספרי נביאים ראשונים יילמדו גם הם על פי המטרות המיוחדות שהוצבו: המסרים החינוכיים וההיסטוריוסופיים דתיים העולים מן הכתובים על פי המדרשים ועל פי הפרשנות המסורתית, היחס בין תוכן לצורה, הריאליה (גיאוגרפיה, הצומח והחי), ההיסטוריה (מקורות פנים וחוץ), הארכיאולוגיה - כל אלה כסיוע להבנת הכתוב. הוצעו פרקים ללימוד אינטנסיבי, וכל המרבה הרי זה משובח.
7. החומר בנביאים אחרונים צומצם ויילמד בעיקר בכיתות עליונות.
8. בכיתות י"א וי"ב יילמד ספר דברים, רובו בדרך אינטנסיבית וחלקו בדרך קורלטיבית, דהיינו לימוד בזיקה לחומשים הקודמים, לנביאים וכתובים ובזיקה לספרות המחשבה. בדרך זאת יילמדו פרקים מספרי התורה במחזור לימוד נוסף. הלימוד בדרך זו יחייב, למעשה, לימוד סוגיות שונות, שהוצעו בתכניות הקודמות ושיוצעו בהמשך.
9. ספרי איוב קהלת ומשלי יילמדו בכיתה י"ב. בספר איוב צומצם מספר הפרקים.
10. התלמידים יחוייבו לעיין בהקדמות לספרי התורה: רמב"ן, ר' בחיי לספר בראשית, הקדמות של הנצי"ב לתורה, וכן בהקדמות לספרי נביאים וכתובים של אברבנאל, דעת מקרא ועוד. הקדמות אלו יקנו לתלמידים ראייה מקפת של הספרים ושל התקופות שבהם הם עוסקים.

ד. פעילות מחוץ למסגרת שיעורי התנ"ך
בית הספר יהיה חייב להקדיש זמן להוראת התנ"ך גם על ידי פעילות שלא במסגרת שעות ההוראה המיוחדות לתנ"ך:
א. פרשת השבוע תילמד בדרך שתיקבע על ידי מורי בית הספר. ערך חינוכי רב יש בהבאת התלמיד לעסוק מדי שבוע בפרשה הנקראת.
ב. "שניים מקרא ואחד תרגום": התלמידים יקראו מדי יום יחידה אחת מתוך שבעת הקרואים (העולים לתורה). בדרך זו יעבור התלמיד במשך שנות לימודיו בבית הספר כשבע-שמונה פעמים על הפרשה וירכוש לעצמו גם יסודות כלשהם בשפה הארמית ושפת אונקלוס, שיכולים להיות לו לעזר רב גם בלימוד החומר וגם בלימוד הגמרא או המשנה על פרשניה.
ג. מבחני בקיאות מתוכננים בכל שנות הלימוד של התלמיד בבית הספר.
ד. ארגון חידונים בבית הספר. השתתפות בחידונים מחוזיים וארציים.

5.3. עקרונות התכנית יודגמו במדריך למורה ובחוברות לתלמיד שיוכנו על ידי צוות מקרא באגף לתכניות לימודים או על ידי גופים אחרים שמשרד החינוך קשור בהם, בהנחיית הצוות באגף.
בחוברת למורה ימצא המורה את מטרות הוראת היחידה הנלמדת, רעיונות ואמצעים סגנוניים, פרשנות וכיוצא בו, חומר העשרה למורה לצורך הרחבת ההוראה והעמקתה, וכן עצות דידקטיות להוראת הנושא בכיתה תוך התייחסות לחוברת לתלמיד.