|
תוכן השער:
מהי תכלית התפילה ומדוע מתפללים? 'ברכות הבקשה' - הייצוג של הרצון האנושי להתפלל תכלית התפילה - השאלה על-פי חז"ל תכלית התפילה - חמישה הסברים של חז"ל 1. בקשה לעזרה בעת צרה מאדון הכל 2. בקשת עזרה תמידית של חסר כל 3. בקשת עזרה תמידית מבעל הכוחות כולם 4. השתייכות המתפלל לעם ישראל 5. שאיפה לקרבת אלוקים |
וַיַּעֲמד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה (תהילים קו ל)
מהי תכלית התפילה ומדוע מתפללים?
'ברכות הבקשה' - הייצוג של הרצון האנושי להתפלל
התפילה היא תופעה כה עתיקת יומין ורב תרבותית, עד שניתן להסבירה כטבעית למין האנושי. בניגוד לקיום מצוות או לפולחן דתי בכלל, התפילה אינה נזקקת ללימוד מיוחד וכל אדם יכול לשאת קולו בפני אלוקיו באופן ספונטני באירועים ובנסיבות המתאימות לו. ועל אף שהתפילה טבעית למין האדם נשאלת השאלה "למה מתפללים"? ננסה להשיב על שאלה זו בפתח עיון תפילה של 'ברכות הבקשה' המתוארות בשער זה.
'ברכות הבקשה' שב'תפילת עמידה' קשורות בצרכים ובשאיפות של בני אדם בכלל ושל העם היהודי בפרט. האנושות נמצאת במצבים שונים של חסרון מתמיד ומשאת הנפש למילוי החסר היא המרכיבה את התפילה. שער זה יפתח בניתוח המניעים והכוחות בנשמת האדם הבאים לידי ביטוי בבקשות השונות. המניעים לתפילה, המוגדרים באופן מופשט אצל חז"ל, לובשים צורה ונוסח בבקשות השונות המושמעות ב'תפילת עמידה', ואנו נבחן ונגדיר כוחות ומניעים אלה כדי שישמשו כאבני בניין לעיון התפילה המפורט של כל ברכה וברכה בשער זה.
תכלית התפילה - השאלה על-פי חז"ל
לאור מגוון התשובות המופיע ב'תלמוד הירושלמי' לשאלה זו ראוי להתרכז במקור זה ולא ב'תלמוד הבבלי' שבו פחות תשובות ושמשמעותן מובהקת פחות. נקדים ונאמר כי אין לראות בין ההתייחסויות השונות, המפורטות להלן, מחלוקת או סתירה, אלא אבחנות מקבילות ומגוונות, שמשלימות זו את זו, אודות האופי האנושי וכמיהתו לבורא עולם.
כפי שנראה להלן, בחלק מהתשובות מתעוררת בעיה עד כמה ההסבר מתאים לבעיה הכמותית המתרכזת במספר שמונה עשרה. כמו כן עומדת ברקע שאלת התופעה הידועה של ברכת 'המינים' המשנה את מספר הברכות בפועל משמונה עשרה לתשע עשרה. הגמרא מתייחסת בחלק מתשובותיה גם לבעיות אלו אך לא באמצעות שינוי התוכן הרעיוני. תופעה זו מדגישה כי העיקרון העומד ביסוד דברי הגמרא הוא הבנת תופעת התפילה ככלל, ולא השאלה הפרטנית של כמות הברכות ב'תפילת העמידה'.
תכלית התפילה - חמישה הסברים של חז"ל
1. בקשה לעזרה בעת צרה מאדון הכל
התשובה הראשונה המופיעה ב'תלמוד הירושלמי' אומרת: "כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תהילים עד יענך ד' ביום צרה". הגמרא תולה את מספר ברכות 'עמידה' במיקומו של מזמור כ' הנפתח בפסוק "יַעַנְךָ יְהוָה בְּיום צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלהֵי יַעֲקב", לאחר שמונה עשר מזמורים הפותחים את הספר2. לפי גמרא זו האדם מתפלל על-מנת לקבל מענה ועזרה ביום צרתו. הגמרא מצביעה על התופעה הכלל אנושית של פנייה לכוח עליון בעת צרה. ניסוחן של רבות מבין הברכות של 'תפילת עמידה' מאשש תשובה זו של הגמרא.
2. בקשת עזרה תמידית של חסר כל
בהבדל מן התשובה הראשונה, שלפיה התפילה נעשית בעת צרה, בתשובה זו מדובר בתפילה תמידית, הנובעת ממעמד קבוע של חולשה וכניעה של האדם מול אלוקיו. רוב רובו של מזמור 'תהילים', ממנו מביאה הגמרא את הפסוק 'כל עצמותיי תאמרנה', עוסק בבקשת דוד לסיוע אלוקי כנגד שונאי החינם האורבים לו, כששנאת חינם היא אבטיפוס לחולשות ולמגבלות של האדם, המשחרות לפיתחו בעל כורחו ושלא באשמתו, ושכנגדן נזקק האדם לסיוע אלוקי.
3. בקשת עזרה תמידית מבעל הכוחות כולם
תשובה זו אינה חופפת לתשובה הקודמת אלא משלימה אותה. מזמור כט ב'תהילים' מדגיש כי האדם מתפלל לאדון עולם בעל הכוחות כולם. כוחותיו האינסופיים מעמידים את כל יצורי עולם, חזקים כחלשים, נטולי כוח ויכולת לפניו. התשובה הקודמת הדגישה כי חולשת האדם דוחפת אותו להתפלל לפני קונו. ובתשובה השלישית מדגישים חז"ל כי החולשה אינה רק של האדם ביחס לאלוקיו, אלא של המציאות כולה מול האלוקים.
4. השתייכות המתפלל לעם ישראל
5. שאיפה לקרבת אלוקים
עד כאן חמישה מניעים שונים לתפילה על-פי חז"ל ואלו הם: תפילה הנובעת ממצוקה בה שרוי האדם. תפילה המעידה כי האדם מכיר בחוסר יכולתו ואפסותו מול היקום. תפילה נוכח גדלותו הבלתי נתפסת של אדון הכל. תפילה כחלק משייכות לעם או לעדה שתפילה היא חלק מהטקס שלה, ותפילה כמענה וכמימוש של השאיפה לקרבת אלוקים. כידוע לנו, מניסיון תפילותינו האישיות, אין כל סתירה בין מניעים אלה. וכאמור, ברכות הבקשה של 'תפילת עמידה' מבוססות על אותם חמישה מניעים.
נדמה כי בראש ובראשונה, נובעות תפילותיו של אדם מתוך צורך גדול בעזרה אלוקית לאדם כפרט, ולעם ישראל כציבור. ואמנם, תפילה לעזרה היא המניע הראשון שפירטו חז"ל בתשובותיהם, אבל כפי שיפורט להלן כל הבקשות המפורטות ב'תפילת עמידה' ובעצם בכל תפילה - נובעות מאותם חמישה מניעים המפורטים ב'תלמוד הירושלמי'.
הערות:
1. 'תלמוד בבלי' מסכת 'ברכות' דף כח עמוד ב, 'תלמוד ירושלמי' מסכת 'ברכות' פרק ד משנה ג דף לג עמוד ב. שני התלמודים דנים באותה משנה האומרת: 'בכל יום ויום מתפלל אדם שמונה עשרה', ושואלים את השאלה" 'למה שמונה עשרה'? .
2. לצורך הדיון נתעלם מבעיית הגמרא המדגישה כי בתחילת ספר 'תהילים' מוצאים אנו תשע עשרה מזמורים עד למזמור הנדון, ולא שמונה עשרה מזמורים כמצוין בתשובת הגמרא.
3. 'תהילים' מזמור לה פסוק י.
4. לא ברור לאיזו קבוצת חוליות בגב מתייחסת הגמרא לאור הידע הנוכחי באנטומיה של הגב, אולם סביר כי מדובר בחוליות המרכזיות בלבד.
5. 'תהילים' מזמור כט.
