|
|
מה מברכים לפני שאוכלים תבשיל
העשוי מאורז ומדוחן?
העשוי מאורז ומדוחן?
עמירם דומוביץ
ברכות לז, ע"א: ואורז ודוחן (9) - תיובתא (37)
|
מבוא לסוגיה על מה מברכים "בורא מיני מזונות"? א. ייחודם של חמשת מיני דגן הוא שהם משבעת המינים (כוסמת נחשבת למין חיטה, ושיבולת שועל ושיפון שייכים למין שעורה) ולכן הם זכו לברכה המשובחת, ברכת "מזונות". ב. ייחודם של חמשת מיני דגן שהם מאכלים מזינים יותר משאר המאכלים ולכן הם זכו לברכה מיוחדת. השאלה היא כיצד יש להתייחס למאכל שהוא מצד אחד מזין, אך מצד שני אין הוא מחמשת מיני דגן. זהו למעשה הדיון בסוגיה שלנו העוסקת בתבשיל העשוי מאורז ומדוחן. ביאור מושגים חילקא, טרגיס, זריז וערסן: שמות של תבשילים שונים העשויים מגרעיני תבואה. השם של התבשיל נקבע על פי צורת הכתישה של גרעיני התבואה המרכיבים אותו: חילקא הוא תבשיל שבו כל גרעין מחולק לשניים, טרגיס הוא גרעין המחולק לשלושה, זריז מחולק לארבעה, וערסן מחולק לחמישה חלקים. שלוש ברכות: זהו שם נרדף לברכת המזון. ברכת המזון שנוהגים לאמרה היום מורכבת מארבע ברכות: הברכה הראשונה חותמת ב"הזן את הכל", הברכה השנייה חותמת ב"על הארץ ועל המזון", הברכה השלישית חותמת ב"בונה ברחמיו ירושלים, אמן", והברכה הרביעית פותחת "האל אבינו מלכנו... המלך הטוב והמטיב". ברכה זו קרויה "ברכת הטוב והמטיב". עד לתקופת התנאים היו רק שלוש ברכות בברכת המזון. לפי המסורת, משה תיקן את "ברכת הזן", יהושע את "ברכת הארץ", דוד ושלמה את "ובנה ירושלים", ואילו את "ברכת הטוב והמטיב" תיקנו התנאים לאחר שהתירו להם הרומאים להביא לקבורה את הרוגי ביתר שנהרגו במרד בר כוכבא (5-132 לספ"ה). חימוץ: על פי חכמים רק חמשת מיני דגן מחמיצים, ולכן רק מהם ניתן לעשות מצה (הכלל הוא: רק מה שעשוי להחמיץ כשר למצה). לעומתם סובר רבי יוחנן בן נורי שגם אורז ודוחן מחמיצים ולכן גם מהם אפשר לעשות מצה. מבנה הסוגיה |
|
לעתים הקושיה או התשובה מבססות את הטענות שלהן על ידי הבאת מקורות תנאיים. יש להבחין בכל פסקה ופסקה בין המקור התנאי לבין המסקנה שמסיקים ממקור זה. המסקנה מהמקור היא שיוצרת למעשה את הקושיה או את התשובה. לימוד הסוגיה אדם אמר שמקרה א' הוא כמו מקרה ב'; מהי כוונתו: ששני המקרים זהים לחלוטין או שיש ביניהם מכנה משותף בכמה דברים? פסקה 1 - קושיה 1 1. היכן מסתיימת קושיה 1? 2. כנגד אילו חכמים מופנית הקושיה הראשונה, מה הם אמרו, ומה היה הנימוק לפסיקתם? 3. כדי להקשות על חכמים אלו הגמרא מביאה שתי ברייתות: א. מה מוכיחים מהברייתא הראשונה? ב. מה מוכיחים מהברייתא השנייה? ג. לפי מקורות אלו, מה צריך לברך על תבשיל העשוי מאורז או מדוחן? פסקה 2 - תשובה 1 4. היכן מסתיימת תשובה 1? 5. כיצד מתורצת הקושיה הראשונה? פסקה 3 - קושיה 2 6. היכן מסתיימת קושיה 2? 7. ראינו שהמושג "מעשה קדרה" מכיל שני דינים, ולא תמיד כשמשתמשים במושג זה מתכוונים לכלול את שניהם. שני הדינים הם: א. למעשה קדרה יש ברכה בהתחלה ובסוף. ב. על מעשה קדרה מברכים בתחילה "מזונות" ובסוף "אחת מעין שלוש". כיצד מתייחסת פסקה 3 למושג "מעשה קדרה": האם כאל מושג הכולל את שני הדינים או כאל מושג הכולל את הדין הראשון בלבד? 8. הוכח את תשובתך לשאלה הקודמת מן הברייתא המובאת כראיה לקושיה בפסקה זו. 9. סכם בקצרה מהי הקושיה על רב ושמואל. פסקה 4 - תשובה 2 * בפסקה זו יש שימוש במונח התלמודי "הא מני". ראה את ביאור המונח הזה במילון מונחי הדיון התלמודי המובא בסוף החוברת. * שים לב: המילים "אבל רבנן לא" אינן חלק מן הברייתא, אלא הן חלק מדברי ה"סתמא דגמרא". מילים אלו אינן מופיעות במקורות המקבילים פסחים לה, ע"א ו-קיד, ע"ב. 10. כיצד מתורצת הקושיה השנייה? 11. לפי רבי יוחנן בן נורי, מה מברכים על תבשיל (מעשה קדרה) העשוי מאורז? 12. מהי יסוד המחלוקת בין רב ושמואל לבין רבי יוחנן בן נורי? פסקה 5 - קושיה 3 13. פסקה 5 מבוססת על ברייתא ארוכה. קרא את כל הברייתא, וצטט מתוכה רק את המילים שהגמרא מבססת עליהם את הקושיה. 14. כיצד הוכיחה הגמרא שברייתא זו אינה לפי שיטתו של רבי יוחנן בן נורי אלא לפי שיטת רבנן? 15. סכם בקצרה, מהי הקושיה על רב ושמואל? פסקה 6 - מסקנת הסוגיה 16. קרא במילון מונחי הדיון התלמודי את ההסבר למונח "תיובתא דרבי פלוני תיובתא". הסבר מדוע הגמרא בפסקה 6 מגיעה למסקנה "תיובתא דרב ושמואל תיובתא".
מסקנת הסוגיה
17. אורז: עד כה ראינו שלוש שיטות בשאלה מה מברכים לפני שאוכלים תבשיל, מאפה או פת העשוי מאורז: רב ושמואל, רבי יוחנן בן נורי ורבנן. לפניך טבלה. השלם את הדינים והטעמים של השיטות השונות. הטעמים לשיטתם של רב ושמואל ושל רבי יוחנן בן נורי נאמרו במפורש בגמרא, ואת הטעמים לשיטתם של רבנן תוכל למצוא במבוא לסוגיה. הטעם המוזכר במבוא מבוסס על פירושו של ה"פני יהושע".
|
מה מברכים לפני אכילת תבשיל, מאפה או פת העשויים מאורז?
| הדין | הטעם | |
|---|---|---|
| רב ושמואל | ||
| רבי יוחנן בן נורי | ||
| רבנן |
|
18. דוחן: בוודאי שמת לב שהסוגיה פתחה בדיון על אורז ועל דוחן, אך החל מפסקה 3 הגמרא עוסקת רק באורז. נסה לקבוע על פי מהלך הסוגיה מה מברכים על תבשיל על מאפה או על פת העשויים מדוחן. (היעזר בתוספות, ד"ה "ותיובתא"). |
הערה: 1. האפשרות שמברכים "שהכל" על תבשיל אורז קיימת בתנאי שבתבשיל, האורז אינו העיקר או שאיבד את צורתו, ברם אם אוכלים רק אורז, תיתכן גם האפשרות שמברכים עליו "בורא פרי האדמה". |
