|
|
מבוא לסוגיה ההלכה היא שזר (מי שאינו כוהן) האוכל מפירות של תרומה בשוגג חייב לשלם לכוהן קרן וחומש. אין עושים משקים מפירות תרומה, מלבד יין מענבים ושמן מזיתים, שנאמר: "כל חלב יצהר וכל חלב תירוש" (במדבר יח, יב) והטעם הוא שפירות אלו עיקר ייעודם הוא למשקה היוצא מהם, ולכן זר השותה ממשקים אלו של תרומה חייב בקרן ובחומש. לעומת זאת, משאר פירות תרומה אסור לעשות משקים, כי על ידי כך גורעים מחשיבותם. 1. מה הקשר בין הסוגיה הזו לסוגיה הקודמת? לימוד הסוגיה 3. על איזה איסור מדברת המשנה: "דבש תמרים..."? 4. האם מר בר רב אשי סובר כרבי אליעזר או כרבי יהושע? על פי מה קבעת את תשובתך? 5. כיצד יש לברך על מיצי פירות על פי רבי אליעזר? נמק. 6. כיצד יש לברך על מיצי פירות על פי רבי יהושע? נמק. הלכה למעשה |
שו"ע אורח חיים סימן רב, סעיף ח
דבש הזב מהתמרים, מברך עליו "שהכל". וכן על משקין היוצאין מכל מיני פירות, חוץ מזיתים וענבים, מברך "שהכל". |
א. כיצד מברכים על מיצי פירות שונים (תפוזים, תפוחים, גזר, לימון וכד')?
ב. כיצד מברכים על דבש תמרים? 8. עיין בתוספות, ד"ה "האי דובשא" עד "לתוכן מים": א.במה שונה דעת בעל הלכות גדולות משיטת התוספות והשו"ע? ב. עיין ברא"ש דף כ"ה, אות יב וכתוב כיצד הוא מנמק את שיטת בעל הלכות גדולות? |