מהו שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה?

עמירם דומוביץ

ברכות לח, ע"ב: אמר ליה רבי ירמיה (54) - לט, ע"א: אגור בתוכו (9)


בסוגיה הקודמת, שעסקה בירקות שלוקים, דילגנו על קטע גמרא. נלמד סוגיה זו עתה.

מילון
1. תרגם מילים אלו:
דשקילא
גרעינה
בצר
_______________
_______________
_______________
שיעורא
אייתו לקמיה
פש
_______________
_______________
_______________

לימוד הסוגיה
2. דברי רבי ירמיה מבוססים על מעשה שסופר על רבי יוחנן בסוגיה הקודמת. מהו המעשה?
3. מה היה קשה לרבי ירמיה במעשהו של רבי יוחנן?
4. האם קושייתו של רבי ירמיה הייתה על הברכה שלפני האכילה או על זו שלאחריה? נמק את תשובתך
    (היעזר בתחילת התוספות, ד"ה "בצר ליה").
5. הסק מתוך שאלתו של רבי ירמיה, מה השיעור של אכילה שחייבים בו ברכה.
6. כיצד תירץ רבי זירא את מעשהו של רבי יוחנן?

לידיעתך!

המשנה ממסכת כלים המובאת בסוגייתנו היא חלק מסדרת משניות העוסקות בשיעורים של דברים שונים, כגון רימון, ביצה, גרוגרת, זית ואמה. משניות אלו קובעות מהו גודלם המדויק של שיעורים אלו, וקביעה זו לדעת המשנה רלוונטית לכל תחומי התושבע"פ. לדוגמה, בכל תחום הלכתי (איסורי אכילה: נבלה, דם וכד'; מצוות אכילה: פסח, מצה ומרור ואכילה בסוכה; טומאת מת וטומאת נבלה, בענייני ברכות ועוד) שמוזכר בו השיעור "כזית" הכוונה לשיעור שנקבע באותה משנה, וכן בשאר השיעורים.

שיעור כזית בימינו: לפי הגרא"ח נאה 27 גרם; לפי החזון איש כ- 33 גרם.1

7. לשם מה הביא רבי זירא את המשנה ממסכת כלים?

מסקנת הסוגיה
8. מחק את המיותר והשלם:
שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה לפני/אחרי אכילה הוא:______________.

הלכה למעשה
שו"ע או"ח סימן ר"י, סעיף א
האוכל פחות מכזית - בין מפת, בין משאר אוכלים - והשותה פחות מרביעית - בין מיין, בין משאר משקים - מברך תחילה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל.
ויש מסתפקים לומר שעל דבר שהוא כברייתו, כגון גרגיר של ענב או של רימון, שמברכין לאחריו אע"פ שאין בו כזית. לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית.
ויש המסתפקין עוד בברכה אחרונה של יין אם מברכין אותו על (פחות מ)כזית; לכן טוב ליזהר שלא לשתות (אלא) פחות מכזית או רביעית.

9. האם דבריו הראשונים של השו"ע תואמים את מסקנת הסוגיה?

הרחבה והעמקה
דבריו של השו"ע על האוכל דבר "כברייתו" מבוססים על הירושלמי, המציג באופן שונה את המעשה של רבי יוחנן, מדוע הוא בירך על אכילת זית:
ירושלמי ברכות פ"ו, הלכה א
רבי יוחנן נסב זיתא ובירך לפניו ואחריו, והוא רבי חייא בר ווא מסתכל ביה. אמר ליה רבי יוחנן בבלייא למה את מסתכל בי, לית לך "כל שהוא ממין שבעה טעון ברכה לפניו ולאחריו"? אית ליה, ומה צריכה ליה מפני שגלעינתו (גרעינו) ממעטתו, ולית ליה לרבי יוחנן שגלעינתו ממעטתו?! מה עביד ליה ר' יוחנן - משום ברייה, מילתיה דרבי יוחנן אמרה שכן אפילו פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה.

10. מה הייתה טענתו של רבי חייא נגד רבי יוחנן?
11.
כיצד הירושלמי מסביר את מעשהו של רבי יוחנן?
12. האם לדעתך הירושלמי חולק על הבבלי? נמק את תשובתך.

תוספות
למד קטע מתוך התוספות, ד"ה "בצר ליה", מהמילים "ובירושלמי רבי יוחנן" עד המילים "כמותו של ירושלמי", וענה על השאלות:

13. מהי המחלוקת בין הבבלי לירושלמי, לפי התוספות?
14. עיין שוב בפסיקתו של השו"ע, וכתוב כמי הוא פסק להלכה.

הערה



1. ה"זית" הוא המידה השייכת לרשימת שיעורי הנפח. מקובל לתרגם את מידות הנפח למידות של משקל. לדוגמה: כשמציינים שזית שיעורו 27 גרם הכוונה למשקל של 27 גרם מים השווה לנפח של 27 מ"ל.