דיני בציעת הפת בשבת

עמירם דומוביץ

ברכות לט, ע"ב: א"ר אבא (24) - אחריתי (30)


ביאור מושגים
עירוב חצרות: חצר משותפת לכמה דיירים, וכל אחד מהם גר בבית לעצמו, אסור לטלטל אליה, ממנה ובתוכה חפצים בשבת. איסור זה הוא מדברי סופרים, והוא נקבע כדי שלא יטעו ויחשבו שמותר להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים. אבל אם הדיירים מניחים עירוב, מותר להם לטלטל בחצר. כיצד מערבים בחצרות? לוקחים חלה אחת שכל הדיירים שותפים בה, מניחים אותה בבית אחד מבתי החצר, ועל ידי מעשה זה כאילו אומרים: כולנו מעורבים, ואוכל אחד לכולנו, ואין אחד חולק את רשותו לעצמו. על ידי מעשה זה לא יבואו לטעות ולחשוב שמותר להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים.

מילון
1. תרגם את המילים:
חזינא:

נקיט:

שירותא:

מתחזי: 		_______________

_______________

סעודה

_______________ 		קעביד:

והאידנא:

מתרמי:

ריפתא: 		_______________

_______________

מזדמן

_______________

לימוד הסוגיה

מימרת רבי אבא
2. העתק את הפסוק שמופיעות בו המלים "לחם משנה" בשלמותו.
3. בקשר לאיזה עניין נזכר הביטוי "לחם משנה"?
4. מה ההלכה שהסיק רבי אבא מביטוי זה?
5. האם, לדעתך, ההלכה שהסיק רבי אבא היא מדאורייתא או מדרבנן?1


מעשה רב כהנא

6. תאר בלשונך את מנהג בציעת הפת של רב כהנא.


מעשה רבי זירא

7. תאר בלשונך את מנהג בציעת הפת של רבי זירא לפי רש"י.
8. מה הייתה טענתו של רבינא על מנהג בציעת הפת של רבי זירא?
9. כיצד תירץ את מעשהו רב אשי?

הרשב"א מפרש את מנהג בציעת הפת של רבי זירא באופן שונה:
רשב"א, ברכות לט, ב
"רבי זירא בצע אכוליה שירותיה": פירש רש"י ז"ל: פרוסה גדולה שיהא די לו לכולה סעודה. ואינו מחוור בעיניי. חדא דלא הוא ליה למימר אכולה שירותא, אלא בצע כולה שירותא. ועוד, דאם כן היכי פריך מחזי כרעבתנותא, אדרבה היינו עין יפה, דעלה אמרו (לקמן מו, ע"א) בעל הבית בוצע. ועוד דבר הלמד מעניינו הוא דאמר רבי חייא (הגרסה אצלנו היא "רבי אבא") צריך לבצוע על שתי כיכרות. אלא ודאי הכי פירושו: בצע על כל הכיכרות המונחות לפניו לאכול, והא מחזי כרעבתנותא, והיינו נמי דאמר רב אשי בתר הכי (בגרסה אצלנו דברי רב אשי על מעשהו של רב כהנא מופיעים לפני כן) כי הווינן ביה רב כהנא הווה שקיל תרתי ובצע חדא.

10. תאר בלשונך את מנהג בציעת הפת של רבי זירא לפי רשב"א.
11. מה הן שלוש הראיות של רשב"א נגד הפירוש של רש"י?


מעשה רבי אמי ורב אסי

12. מה היה מנהגם המיוחד של רב אמי ורב אסי, ומדוע הם נהגו כך?
שו"ע או"ח סימן רעד, סעיפים א-ב
בוצע על שתי כיכרות...
מצווה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לכל הסעודה.

רמ"א או"ח סימן שצד, סעיף ב
והעירוב... יש לבצוע עליו בשחרית בשבת (מנהגים), ודווקא במקום שנוהגים לערב כל ערב שבת, אבל עדיף טפי לערב על כל השנה בפעם אחת.

13. כיצד הבין השו"ע את "מעשה רבי זירא": כפירוש רש"י או כפירוש רשב"א?

הערה:



1. רשימת מקורות הדנים בשאלה זו ניתן למצוא בספר "שמירת שבת כהלכתה" חלק ב, עמ' קצב, הערה א.