|
|
קדימה בפירות משבעת המינים
עמירם דומוביץ
ברכות מא, ע"ב: רב חסדא (7) - דפרזלא ונשמעינך (14)
|
מבוא לסוגיה 1. עיין בדברים פרק ח, פסוק ח, וענה על השאלות. א. העתק את הפסוק בשלמותו. |
|
ארץ
ארץ |
________ (1) ________ (1) |
________ (2) ________ (2) |
________ (3) |
________ (4) |
________ (5) |
|
ב. חלק את שבעת המינים לשתי קבוצות: מאכלים שברכתם "בורא פרי העץ" (התייחס לגפן כאל ענבים ולא כאל יין) ומאכלים שברכתם בדרך כלל "מזונות" (או "המוציא"). |
שיטת רב יוסף ואיתימא ר' יצחק
|
2. סדר את הפירות שברכתם "בורא פרי העץ" לפי סדר הקדימה באכילה. |
|
________ (1) |
________ (2) |
________ (3) |
________ (4) |
________ (5) |
|
לימוד הסוגיה 3. מה אכל רב המנונא בתחילה, ומדוע לדעת רב חסדא, הוא לא נהג כהוגן? |
שיטת רב המנונא
|
4. סדר את הפירות שברכתם "בורא פרי העץ" לפי סדר הקדימה באכילה. |
|
________ (1) |
________ (2) |
________ (3) |
________ (4) |
________ (5) |
|
5. תרגם מילולית את דברי רב חסדא לרב המנונא בסוף הסוגיה, והסבר את המשמעות של משפט זה. הלכה למעשה |
שו"ע ורמ"א או"ח סימן ריא, סעיף ד
כל הקודם בפסוק "ארץ חיטה ושעורה" קודם לברכה, וארץ בתרא הפסיק העניין, וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא. הלכך תמרים קודמים לענבים, שזה שני לארץ בתרא, וזה ג' לארץ קמא. (הגה: ודווקא שאוכל ענבים כמות שהן, אבל אם עשה מהן יין, שקובע ברכה לעצמו, בפה"ג חשובה, והיא קודמת לברך עליו תחילה. אבל מעשה קדרה מחמשת מיני דגן היא חשובה יותר מברכת היין. כל הנאמר סמוך לארץ קמא קודם למה שנאמר סמוך לארץ בתרא לאחר ששווה לו בסמיכה לארץ). |
|
6. כאיזו שיטה פסק השו"ע (כרב יוסף או כרב המנונא)? 7. היו לפניו תפוחים, תמרים ותאנים. על מה יברך קודם ויאכל? 8. היו לפניו יין וזיתים. על מה יברך קודם? נמק את תשובתך (על פי הרמ"א). 9. היו לפניו יין ומאפה מחמשת מיני דגן. על מה יברך קודם? נמק את תשובתך, והסבר כיצד הלכה זו מסתדרת עם הסדר של קידוש וברכת "המוציא" בכל שבת. 10. היו לפניו תמרים ומאפה משעורים. על מה יברך קודם ויאכל? נמק את תשובתך לפי דברי התוספות, ד"ה "זה שני לארץ". |
