ואני עתה מתחיל בזיכרון השורשים שראוי לסמוך עליהם במספר המצוות, והם י"ד שורשים. אחר שאקדים שכל המצוות שיכללם ספר התורה אשר נתן לנו האל יתעלה הם תרי"ג מצוות. מהן מצוות עשה רמ"ח, מספר אברי גוף האדם, ומהן מצוות לא תעשה שס"ה, והן מספר ימי השנה השמשית. וזה המספר נזכר בתלמוד בסוף גמרא מכות. אמרו:

תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה בסיני,
שס"ה כנגד ימות החמה,
רמ"ח כנגד אבריו של אדם.

ואמרו גם כן, על דרך הדרש, כי היות מצוות עשה מספר האברים, כלומר כל אבר ואבר אומר לו 'עשה בי מצווה'. והיות מצוות לא תעשה מספר ימי השנה, כלומר כל יום ויום אומר לו לאדם 'אל תעבור בי עבירה'. וזה מה שלא יסכול אותו אחד מכל מי שמנה המצוות, רצוני לומר שזהו מספרם. ואמנם נשתבשו שיבוש גדול בזיכרון הדברים המנויים, כמו שיתבאר במאמר הזה. וזה מפני שנעלם מהם עניני אלו השורשים הי"ד אשר אבארם עתה.

השורש הראשון מהם - שאין ראוי למנות בכלל הזה המצוות שהם מדרבנן.
השורש השני - שאין ראוי למנות כל מה שלמדים באחת משלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן, או בריבוי.
השורש השלישי - שאין ראוי למנות מצוות שאין נוהגות לדורות.
השורש הרביעי - שאין ראוי למנות הציווים הכוללים התורה כולה.
השורש החמישי - שאין ראוי למנות טעם המצווה מצווה בפני עצמה.
השורש השישי - שהמצווה שיהיה בה עשה ולא תעשה, ראוי שימנה עשה שבה עם מצוות עשה ולאו שבה עם מצוות לא תעשה.
השורש השביעי - שאין ראוי למנות משפטי המצווה.
השורש השמיני - שאין ראוי למנות שלילת החיוב עם האזהרה.
השורש התשיעי - שאין ראוי למנות הלאוין והעשה, אבל הדברים המוזהר מהן והמצווה בהם.
השורש העשירי - שאין ראוי למנות ההקדמות שהן לתכלית אחת מן התכליות.
השורש האחד עשר - שאין ראוי למנות חלקי המצווה בפרט חלק חלק בפני עצמו כשיהיה המקובץ מהם מצווה אחת.
השורש השנים עשר - שאין ראוי למנות חלקי מלאכה מן המלאכות שבא הציווי בעשייתה כל חלק וחלק בפני עצמו.
השורש השלושה עשר - שהמצוות לא ירבה מספרם במספר הימים שתתחייב בהן המצווה ההיא.
השורש הארבעה עשר - איך ראוי למנות העמדת הגדרים במצוות עשה.
ואשוב לבאר כל שורש ושורש מהם ולהביא ראיה עליו בעזרת האל.