תלמוד

הסוגיה שבנספח עוסקת בזכות של פועל לאכול מיבולו של בעל הבית שאצלו הוא עובד.
למד את הסוגיה, וענה על כל השאלות 1-8.

לפניך ציטטות וביאור מילה, שיעזרו לך בהבנת הסוגיה.

פסוק מן התורה הקובע שפועל זכאי לאכול מיבולו של בעל הבית שאצלו הוא עובד:

"כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן". (דברים, כ"ג, כ"ה)

מאמר מן הגמרא הנוגע לדין זה:

"אשכחן כרם, כל מילי מנא לן, גמרינן מכרם, מה כרם מיוחד דבר שגידולי קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו, אף כל דבר שגידולי קרקע בשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו". (בבא מציעא, דף פ"ז, ע"ב)

הלכה מ"קיצור שולחן ערוך":

"גמר מלאכה בדגן תלוש הוא מירוח הכרי, היינו אחר שדש וזרה והעמיד כרי, מחליק את פני הכרי. וכן בכל מין יש דבר שהוא גמר מלאכתו, כגון הזיתים והענבים העומדים לשמן ויין, גמר מלאכתם הוא עשייתם שמן ויין. והעומדים לאכילה גמר מלאכתם הוא שהכניסם לכלי".

ביאור המילה "פיקס":

"פרח הגדל בראשו ודבוק בו, ולאחר זמן הוא נופל בתלוש". (רש"י)

ענה על כל השאלות 1-8

שאלה 1
"ואלו אוכלין מן התורה... ואלו שאין אוכלים"
א. פועל העובד אצל בעל הבית בפירות המחוברין לקרקע - איזו עבודה מתירה לו אכילת פירות, ואיזו עבודה אינה מתירה לו אכילת פירות?
כתוב דוגמא לכל אחת מהן.
ב. לפי דברי המשנה, פועל העובד אצל בעל הבית בפירות התלושין מן הקרקע אוכל עד שלא נגמרה מלאכתו.
באר את דברי המשנה.

שאלה 2
"שומרי פירות אמר רב לא שנו אלא שומרי גנות ופרדסין"
א. מדוע שומרי גינות ופרדסין אינם אוכלים מן התורה?
ב. כתב רש"י בד"ה "אלא שומרי גנות ופרדסין": וכל שכן עושה במחובר כגון מנכש דאכיל ממנהג המדינה.
מדוע מנכש כל שכן שאוכל?

שאלה 3
"אבל שומרי גיתות וערימות אוכלין מן התורה..."
מדוע שומרי גתות וערמות אוכלין מן התורה? באר את דבריך.

שאלה 4
"ושמואל אמר לא שנה אלא שומרי גיתות וערימות, אבל שומרי גנות ופרדסים אינן אוכלים לא מן התורה ולא מהלכות מדינה, קא סבר משמר לאו כעושה מעשה דמי"
א. באילו שני דינים חולקים רב ושמואל, ומה סובר כל אחד מהם?
ב. מאיזה דין בדבריו של שמואל מוכח שהוא סובר ש"משמר לאו כעושה מעשה דמי"?
הסבר כיצד הדבר מוכח.
ג. לשיטת שמואל, שומרי גיתות וערמות אוכלים מהלכות מדינה, אבל שומרי גינות ופרדסים אינם אוכלים כלל (אפילו מהלכות מדינה).
מהי הסברה לדעתך לשיטת שמואל?

שאלה 5
"מתיב רב אחא בר רב הונא המשמר את הפרה מטמא בגדים"
א. על מי קשה מדין זה? הסבר את הקושיה.
ב. כיצד רבה בר עולא מתרץ קושיה זו. באר את דבריך.
ג. "משמר את הפרה שמטמא בגדים" - האם הטומאה היא מן התורה או רק מדרבנן?
נמק את תשובתך לדעת רב ולדעת שמואל.

שאלה 6
"המשמר ארבע וחמש מקשאות הרי זה לא ימלא כריסו מאחד מהן, אלא מכל אחד ואחד אוכל לפי חשבון... אמר רב שימי בר אשי בעקורין שנו"
א. על מי קשה מברייתא זו? הסבר את הקושיה.
ב. לפי קושיית הגמרא, האם שומר המקשאות אוכל מן התורה או מהלכות המדינה? נמק.
ג. כיצד רב שימי בר אשי מתרץ קושיה זו? באר את דבריך.
ד. לפי תירוץ זה, האם שומר המקשאות אוכל מן התורה או מהלכות מדינה?
נמק לפי שיטת רב ולפי שיטת שמואל.

שאלה 7
"עקורין והלא נגמרה מלאכתן למעשר שלא ניטל פיקס שלהם"
א. מה קשה על תירוצו של רב שימי בר אשי?
ב. כיצד תירצה הגמרא גושיה זו?

שאלה 8
"אמר רב אשי כוותיה דשמואל מסתברא דתנן... מכלל דאיכא דלא קא אכיל מן התורה אלא מהלכות מדינה"
א. כיצד מוכח שיש פועלים האוכלים מהלכות מדינה ולא מן התורה, ומי הם?
ב. "אימא סיפא... אלא לאו שאין אוכלין לא מן התורה ולא מהלכות מדינה".
כיצד מוכח מן הסיפא שיש פועלים שאינם אוכלים - לא מן התורה ולא מהלכות מדינה, ומי הם?
ג. הסבר עתה כיצד הוכיח רב אשי שכוותיה דשמואל מסתברא.