תולדות ההלכה והחיים המודרניים
יצחק איזק ואלכסנדר קליין
1. הצגת הבעיה
בשם הלכה נוהגים לקרוא כיום את החלק הנורמטיבי של תורת ישראל, ובייחוד של התורה שבעל פה, בניגוד ל"אגדה", שהיא החלק הקשור לדרשה או להטפה בתורת ישראל - החלק ההומילטי1. השם "הלכה" מקורו בארמית2, משורש "הלך". במובן הרחב יותר ההלכה היא דבר ה' לאדם בכל הנוגע לדרכי התנהגותו, ובכלל זה את ההנהגות שהאדם מייסד באישורו של ה'.
כל אדם שחי במדינת ישראל לא יכול להתעלם מקיומה של ההלכה, גם מי שהנו אתיאיסט גמור. תחומים רבים מחיי אזרחי המדינה קשורים בצורה זו או אחרת להלכה היהודית והיא לא יורדת מסדר יומו של המחוקק. גם בגלות בת אלפיים שנה סדר יומו של היהודי שראה או הרואה את עצמו כחלק מן הקהילה, מוקף על ידי ההלכה.
בעיני היהודי המצוי, אשר איננו עוסק בעיון ואינו מבחין בין תורה להלכה, ההלכה היא מערכת סטטית שהייתה קיימת מאז ומתמיד בדומה לתורה3 ושהנה מושלמת, זאת אומרת איננה זקוקה להתאמות עקב שינויי התנאים והעתים. אולם המעיין בנושא ייווכח כי לא כך פני הדברים. בתולדות עם ישראל חלו תהפוכות וטלטלות שמחד טשטשו את כל מה שנצבר במשך מאות ואולי גם אלפי שנים ומאידך הביאו לחידושים מופלגים שאיש קדמון לא היה מכירם ומזהם. עיון שכזה מעורר את הצורך להתחקות אחרי מקורותיה של ההלכה ותהליך השתלשלותה, תוך התמודדות עם בעיות תיאולוגיות המתעוררות בעטיו של עיסוק זה, כמו:
מה חשיבות ההכרה במקור טרנסצנדנטי של ההלכה?
באיזו מידה קיים רצף במסורת התורה שבכתב והתורה שבעל פה ממעמד הר סיני עד לחתימת המשנה?
מדוע מערכת זאת לא נשארה קבועה וכיצד ניתן לתאר את התהליך המביא לגלגוליה השונים?
מהו חלקו של האדם ביצירת ההלכה מבחינת התוקף וההיקף?
האם לאדם ניתנה הזכות לשנות את ההלכה, ואם כן, מה היקפה של זכות זו?
המקורות העומדים לרשות החוקר המבקש לעסוק בשאלות אלה הם התורה שבכתב והתורה שבעל פה כפי שהועלתה על הכתב בתלמודים ובמדרשים וכן דברי פרשנים - רבניים ואקדמיים. חוקרים שונים, השייכים לזרם המכונה "חכמת ישראל", הסיקו כי לפי פשוטו של מקרא ודברי חז"ל שונים אין הכרח לומר כי מקור ההלכה כולה טרנסצנדנטי, אלא חלק ממנה בהחלט פרי יצירת האדם. רבני היהדות האורתודוקסית ראו בפרסום רעיונות מעין אלו סכנה שעלולה להוביל לרפורמה בדת היהודית. כריאקציה להשכלה נוצרה פרשנות מגמתית שמטרתה להטיף לאמונה התמימה כי ההלכה כולה מקורה במעמד הר סיני. בין שתי העמדות הללו קיימים אינספור דעות נוספות. בהמשך נסקור את הדעות השונות בנדון - ככל שידנו משגת.
הערות:
1. Homiletic בלע"ז.
2. תרגום אונקלוס לשמות כא:ט "כמשפט הבנות" - "כהלכת בנת ישראל".
3. כמאמר המדרש רבא (בראשית פרשה א): ששה דברים קדמו לבריאת העולם, יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות, התורה והכסא הכבוד נבראו [...] היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם.
