לדף ראשי



"אבֵל" הוא אדם שמת אחד משבעת הקרובים: אב, אם, אח, אחות, בן או בת זוג, בן, בת. ההלכה קבעה מנהגי אבלות הנוהגים בכל עדות ישראל. לאדם הנפטר עורכים לוויה, בה קוברים את המת. אומרים "קדיש" לזכרו. תפילת הקדיש כתובה בארמית ותוכנה הוא הגדלת שמו של הקב"ה בעולם, ותפילה על השלום. לאחר ההלוויה יושבים הקרובים "שבעה" - שבעה ימים בהם האבלים יושבים בבית, נמנעים מהנאות החיים, וחבריהם וקרוביהם באים לנחם אותם. מדי שנה, ביום השנה לפטירת המת, נהוג לעלות לקבר ולומר פרקי תהילים וקדיש לזכרו.

הערות לערך:
שם המעיר: znachum@gmail.com
הערה: בספר איוב מוזכר המנהג של ניחום אבלים.לאחר ששכל את כל בנותיו ובניו וגם לקה בשחין, ישב איוב "שבעה" כמנהג האבלים. שלושת רעיו: אליפז התימני, בלדד השוחי וצופן הנעמתי באו לנוד לו ולנחמו.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן